עכשיו, אחרי שילדי גן הכנסת קיבלו את הצעצועים שלהם, אפשר אולי להתפנות קצת לעסוק באינטרסים של המדינה? במאמרי אתמול (ב') הזכרתי את הנוכחות הפלסטינית בהפגנות ליד משרדי פיפ"א, לעומת היעדר הנוכחות הישראלית. תודו שזה קצת מוזר, כאילו כל הדבר הזה בכלל לא נוגע לנו. איך זה קורה? ממה זה נובע?
השגחה תחתונה
ברור שפעולות מסוג זה לא נוצרות מעצמן. מישהו צריך ליזום, לארגן, לממן ולבצע. מי? נדמה לי שהממשלה, לא? ראש הממשלה, אולי? חוטובלי, למשל. היא התמנתה למשהו במשרד החוץ - למה לא להטיל עליה את האחריות לצעדי התגובה שלנו? שתעשה משהו, במקום להזכיר לנו השכם והערב שהארץ ניתנה לנו על ידי ההשגחה העליונה. מה שדרוש לנו זו השגחה תחתונה יעילה.
מלחמות הפלסטינים
הם, הפלסטינים, נלחמים - איך אמר צ'רצ'יל? "נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות". כך, פחות או יותר, נוהגים הפלסטינים בתחום ההסברה והתעמולה. הם בכל מקום. אנחנו, לעומת זאת, "נלחמים בנאומים, נלחמים בדיבורים, נלחמים בוועדות הכנסת, נלחמים על כסאות".
צודקים שהפסידו
העניין הזה של החרמות נגדנו היה צריך להיות בראש סדר יומו של ראש ממשלת ישראל. לא לפני, כמובן, שסיים לסדר את העניינים לשביעות רצונו של אורן חזן. עניין חזן הסתיים (בינתיים, לא לתמיד) - אז יאללה, נתניהו, איך אתה אומר לאחרים? קדימה לעבודה. עזוב כל ענין אחר עכשיו, והתחל לארגן את המהלכים לעצירת הסחף הגועש נגדנו. תפסיק לספר לנו שאנחנו צודקים, זה לא רלבנטי. כבר ראינו בלי סוף צודקים שהפסידו.
להיות נוכחים
עושים זה להיות נוכחים בכל מקום שצריך, כדי להציג קבל עולם את הרצחנות הערבית, את הסרבנות הפלסטינית, את המסכנות של תושבי המקלטים אצלנו. לעשות זה לארגן התנגדות שתהיה נוכחת בכל מקום. לא רק כשצריך להגן, אלא גם כדי לתקוף, לשכנע את העולם. ואת זה לא עושים כשיושבים בבית או מתעסקים עם אורן חזן ודומיו. גם לא כשיושבים עם נשיא ארה"ב ואנשיו. בזמן שאנחנו מתעסקים עם נשיאים ואנשי שלטון, הם, הפלסטינים, מתעסקים עם דעת הקהל העולמית. ואותה דעת קהל בסופו של יום תקבע גם את עמדותיהם של ראשי מדינות. וזה לא יהיה לטובתנו.
הפטפטנות המשיחית
יש אנשים מוכשרים ומתאימים לנהל את המאבק על דעת הקהל העולמית, במשרד החוץ או מחוצה לו. אותם צריך לגייס שינהלו את העניין. מגיע לנו לקבל את היצירתיות היהודית שפעם הייתה שם דבר - ולהעיף לכל הרוחות את הפטפטנות המשיחית והרהבתנית. נדמה לי שאפשר לומר עכשיו שזה בנפשנו, מבלי שזו תהיה מליצה דמגוגית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
