רגולציה במשק אינה נובעת מעימות בין הממשלה למגזר העסקי וצריך לכבד אותה ולהתמודד איתה, אמר היום (ג') יו"ר כלל ביטוח דני נווה בוועידת שוק ההון של "גלובס", בפאנל "מוטיבציה לרגולציה?" בהנחיית פרשנית "גלובס" סטלה קורין ליבר. בפאנל השתתפו גם פרופ' רות פאלטו-שנער, ראש המרכז לדיני בנקאות במכללה האקדמית נתניה, וגל הרשקוביץ, לשעבר סגן הממונה על התקציבים באוצר.
"זה לא שאני לא אוהב רגולציה", אמר נווה, "אבל אני באמת ראיתי את הדברים מהצד של הממשלה-הרגולטור, ובשנים האחרונות אני רואה את הדברים מהצד העסקי. לא נכון להסתכל על הממשק הזה כעימות או כעוינות. לא כל דבר אנחנו אוהבים או מסכימים לו, אבל אני חושב שאנחנו צריכים לדעת לכבד את הרגולציה ולהתמודד איתה. קודם כול יש הדברים הנוגעים לפיקוח וממשל תאגידי, ויש גם החלק הרגולטורי שנוגע בפעילות העסקית ממש. זהו שדה מוקשים שהתמרון בו לא קל בינינו לבין הרגולציה. אפשר לקיים דיון בשאלה אם חברות הביטוח צריכות לשווק כתבי שירות בתחום הבריאות כאשר אותם מרכיבים משווקים גם על ידי קופות החולים".
אלה כספי ציבור. אתם מנסים להתמרד?
"אין כאן הכרזת מרד. אני חושב שיש היום ויכוח שהוא מאוד טבעי".
"יציבות הפכה להיות מלה גסה"
פרופ' פלאטו-שנער נשאלה על הספר שהיא כותבת בימים אלה על הרגולציה בישראל ועוסק בכך שלאורך שנים הייתה היציבות במשק בעדיפות ראשונה והצרכנים נשכחו. לדבריה, "היחס בין שני הדברים האלו הוא לא יחס של זה או זה אלא הם שלובים זה בזה. היום מבינים שבעיות צרכניות יכולות להידרדר למשבר יציבותי. למשל מה שקרה בארה"ב עם הבנקים זה סיפור צרכני מובהק שהוביל למשבר פיננסי יציבותי עולמי.
"בגלל זה היום הרגולטורים בודקים גם דברים שקשורים לצרכנים כי מבינים את הקשר בין יציבות לצרכנות. בסוגיות מסוימות אכן יש קונפליקט בין הדברים, אבל אז אין נוסחה גורפת. יציבות הפכה למילה גסה, היא נתפסת כחסם, אך לא מבינים את הערך שגלום בדבר הזה. היום אנחנו במצב מאוד רגיש בעולם ובישראל - מיתון, סביבת ריבית ששואפת לאפס, לא יודעים את עתיד גוש האירו, בנקים עם צעדים מוניטריים בלתי שגרתיים. כאשר זה משפיע עלינו צריך לעשות איזון רגיש בין היציבות לצרכנות. בהחלט יש מקום לפתח את התחרות ולהרחיב את ההגנה הצרכנית, בתוך איזון עדין בין האינטרסים". הרשקוביץ ציין כי "אחת האמירות, אפילו מיתוס, הוא שהריכוזיות טובה ליציבות, אבל ההיפך הוא הנכון. בשעת משבר הממשלה תחלץ, כך אנחנו יודעים. כגוף גדול, הנטייה שלך תהיה ליטול סיכונים יותר גדולים. לכן דווקא מערכת תחרותית תהיה יציבה יותר. ככל שיהיו יותר שחקנים כך התוצאה הסופית, גם בהיבט הצרכני וגם בהיבט היציבותי, תהיה טובה יותר".
רגולטור-על:
רצוי או לא?
מדברים על שינוי המבנה של הרגולציה. כחלון מדבר על יצירת רגולטור-על.
הרשקוביץ: "צריך להבין מה המצב הקיים. המודל היום הוא הכי פחות שכיח, והוא מודל שבו שלושה גופים שונים מפקחים על אותו שוק הון. המבנה הזה בעייתי כי הוא יוצר חוסר אחידות רגולטורית, עם כללים שונים לאותו שוק הון. חוסר האחידות גורם לעיוותים בהקצאת האשראי, דבר שפוגע בצמיחה. כמו כן יש פוטנציאל לניגודי עניינים. המודל הנכון, לכן, הוא המודל המאוחד, שבו ישנה רשות עצמאית אחת עם שלושה אגפים שאחראים על כל ההיבטים".
פלאטו-שנער: "לגבי המודל המאוחד, אני חושבת שהוא ממש מסוכן. זה רגולטור אחד עם המון כוח - בנקים, פיננסים, גמל - גם על הצד היציבותי וגם על הצד הצרכני. תארו לכם מה יקרה כשהוא ייתפס בטעות - הטעות תהיה הרת גורל שתשפיע על כל הסקטור הפיננסי ואולי על כל המשק. לעומת זאת, רגולטורים מפוזרים יוצרים מערכת של איזונים ובלמים. אני מציעה להישאר עם המודל הקיים, אבל צריך לשפר בו שני דברים - יש להקים גוף תיאום סטטוטורי בין הרגולטורים הקיימים, לפי חוק, וגם הגיע הזמן ליישם את המלצת קרן המטבע להקים גוף פיקוח-על שיטפל בסיכונים מאקרו-יציבותיים.
דני, אתם בחברות הביטוח מכינים את הקרקע בהתנהלותכם הלא כל כך צרכנית לכך שיצטרכו לכפות עליכם עוד יותר רגולציה.
"יש ביקורת, וצריך לזכור שעדיין רוב הציבור מקבל בהחלט שירות טוב מחברות הביטוח. באופן טבעי, כשאנחנו מנהלים דיונים מה שבא לידי ביטוי הם מקרים שיש חוסר שביעות רצון, אך זו לא המציאות השכיחה. אני חושב שיש יותר ויותר שינוי לטובה בשנים האחרונות. למשל השיח שאתם מרבים לעסוק בו - דמי הניהול - אני חושב שאם ניקח את קרנות הפנסיה וקופות הגמל, זה המוצר הרלוונטי היחיד שיש היום בשוק הפנסיוני. גם בתחרות רואים שינוי לטובה. בעיסוק בדמי הניהול יש לפעמים פופוליזם. אנשים שוכחים שמה שהכי רלוונטי הוא מה יהיה ערך הנכסים, לא הורדה כזאת או אחרת בדמי הניהול".
פלאטו-שנער: "אני לא יודעת לאילו מדינות אנחנו רוצים להידמות, אבל המצב בישראל לא כל כך רע. מבחינת היציבות אנחנו היינו בין המדינות היחידות ששרדו במשבר וזה לא מובן מאליו בכלל, בפרט כשאנחנו רואים מה קרה בכלכלות אחרות. לגבי העניין הצרכני, נדרשת יותר פעולה והתמקדות. בשנה-שנתיים האחרונות יש התקדמות איטית אבל יפה, בעיקר בשוק ההון. זה הכיוון שצריך להתמיד בו אבל צריך לעשות זאת לאט ובהדרגה, והתחרות לא צריכה להיות דבר שאנחנו מקריבים עבורו אינטרסים אחרים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
