מנהל מוזיאון העיצוב בחולון: "המדיטק הוא ציפור מוזרה"

"המדיטק הוא ציפור מוזרה בכמה היבטים. זה לא רגיל שיש תחת כיפה ניהולית אחת 6 גופי תרבות יצרני תוכן נון-סטופ", אומר מנכ"ל המדיטק, אלון ספן, בראיון שנערך לרגל 5 שנים למוזיאון העיצוב חולון - אולי הילד המחונן שבין ה"בייביז" שלו. הבניין הפיסולי בעיצובו של רון ארד, מושך תשומת לב בינלאומית ומציג תערוכות חשובות מהארץ ומהעולם. היה זה ארד שאמר עליו, בחוסר צניעות אופיינית, כי "המוזיאון הכי יפה בתל-אביב נמצא בחולון". ובדבריו הוא מצביע על הקושי העיקרי של ספן: מי שעושה תרבות בחולון צריך להתגבר על המחסום הפסיכולוגי של הקהל.

- חולון היא עיר מגורים, לא מרכז עצבים רב-תכליתי. היא סמוכה לתל-אביב, כפריפריה קרובה. איך יוצרים תוכן ייחודי במסגרת כזו, ולמה בעצם?

"קודם כל בזכות סדר עדיפויות עירוני שהנהיגו ראש העיר מוטי ששון ומנכ"לית העירייה חנה הרצמן, מתוך החלטה מושכלת להקדיש יותר לחינוך ולתרבות. זה מה שעושה את הבידול של העיר והמיתוג המוצלח שלה. אני חושב שהייתה בחולון החלטה מבריקה, למצוא את הנישות שאין בהן מתחרים ולפתח אותן: מוזיאון הילדים ולאחר מכן מוזיאון לעיצוב ומוזיאון הקומיקס. זוהי העירייה היחידה שיש בה תיאטרון ילדים יוצר ומפיק רפרטואר. זו עירייה יחידה שיש בתחומה מוזיאון לעיצוב.

"אלה נישות קטנות מספיק וגדולות מספיק וזו בחירה נכונה אסטרטגית. דווקא בגלל שאנחנו קרובים למטרופולין התרבות, נעשתה כאן בחירה להתמחות בדברים שונים וייחודיים, שהופכים בהמשך לנכסים בעלי נוכחות ברמה הכלל-ארצית. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתפשר על איכות, כי מיד נישפט בעיני הקהל, לכן אנחנו משקיעים במוצרים מאוד ייחודיים. מנהל תרבות שלא שם את זה לנגד עיניו חוטא לתפקידו. התוכן הוא המרכז ולכן יש כאן עשייה מתמדת - למצוא את הפתרונות הכלכליים ולתת חירות ליצור".

ספן מתכוון, בין היתר, לסדרות המופע העיוניות "תן למילים לעשות בך", שבה נפגשים יוצרים ממגוון תחומים ומעלים מופע-מפגש חד-פעמי הכולל מוזיקה, ספרות, תיאטרון ושיח, לצד הצגות הילדים שמעלה התיאטרון, תחת ניהולו של רוני פינקוביץ'. סינמטק חולון, בניהולה של רוני מהדב לוין יוזם הקרנות מיוחדות ופסטיבלים בינלאומיים.

- חולון מושכת קהל?

"מגיע לכאן קהל מכול הארץ, להצגות ילדים ולמוזיאונים. מגיע קהל מהעולם למוזיאון העיצוב. הסינמטק הפך למוקד תרבות מאוד משמעותי עבור תושבי העיר והסביבה".

עולמות תוכן משולבים

מגוון הנושאים אינו זר לספן עצמו, שהגיע לתפקידו לפני שמונה שנים. בתפקידו הקודם ניהל את תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער וקודם לכן פעל בשוק העסקי.

בחולון הוא מנהל קומפלקס של עסקי תרבות שלכאורה אין כל קשר ביניהם. מרביתם יושבים בסמיכות זה לזה אך חלקם מרוחקים ומנותקים ממרכז העצבים של המדיטק.

"כל אחד מהגופים מתוקצב בנפרד, הוגה, מפיק, מתפעל ומשווק תוכן. הדרך למקסם את התקציבים עוברת באיגום משאבים, שמתאפשר בזכות הקשר הניהולי בין הגופים.

"המדיטק נתמך על ידי העירייה - כ-50% ועל-ידי המדינה כ-5%. צריך לזכור שכל המתחם הזה הוא מאוד צעיר, ותמיכות המדינה מתייחסות למרכיב הוותק והגודל כחלק מהשקלול. אצלנו חלק גדול מהתקציב - כ-45% ממנו, מופנה בכלל לספריית המדיטק ולספריות העירוניות. לעומת זאת, התיאטרון מתוקצב תחת הגדרת 'תיאטרון קטן', למרות שהוא פועל בהיקף של תיאטרון גדול. מוזיאון העיצוב שפועל כבר 5 שנים זכה להכרה ולתמיכה לראשונה רק בשנה שעברה".

- מה מושך אותך כאן יותר, הצד הניהולי או היצירתי?

"האופי העסקי המיוחד של המקום. פיתחנו כאן גישה של איגום משאבים בין מספר תחומים שלכאורה אין קשר ביניהם. אם היינו מפרקים את המתחם למרכיביו וכל אחד מהגופים היה פועל בתקצוב ובניהול נפרד, היה בכך גם בזבוז וגם עומס יתר. הניהול באמצעות שדרת ניהול אחת, המונה תשעה אנשי ניהול ותוכן ועוד ארבעה נותני שירותים לכולם - ניהול הכספים, שיווק וכד' - זה ייעול שמאפשר לנו להגיע למקסימום. ניהול העומק בכל אחד מהגופים מופקד בידי אנשי מקצוע בתחומם.

"מעבר להיבט הכלכלי, יש גם הפריה הדדית וחדירה לעולמות תוכן של מה שמכונה 'הדיסציפלינה השביעית' - עשייה בינתחומית בין גופי התרבות השונים, כך שאנחנו נעים בין עולמות התוכן של כל אחד לבין העולמות המשותפים. אלה שילובים שמתקיימים כל הזמן ולא על בסיס של פרויקט שצריך להתפנות עבורו. כיוון שיש לנו כבר נוהל קבוע של חשיבה משותפת וסיעור מוחות, אנחנו לומדים לעבוד עם כלים שאולים זה מזה. גם אנשי המכירות שלנו נהנים מזה - יש להם על המדף היצע של גם וגם וגם והם יכולים להתאים חבילות תוכן ללקוחות שונים - ארגונים, מערכות חינוך או מנויים פרטיים".

- אז הספינה כבר מנווטת את עצמה?

"עוד לא, זה מקום מאוד אקטיבי שעדיין נלחם על חייו ועל תקציביו".

- במערכת הבחירות העירונית הייתה ביקורת על סדר העדיפויות העירוני שאתה מהלל. אתה חושב שהתושבים יודעים ליהנות ממה שהעיר מציעה?

"נכון שהייתה ביקורת. היו אנשים שתקפו את ההשקעה בתרבות ובעיקר את מוזיאון העיצוב - אולי בגלל שהוא אייקון בולט וקל להיטפל אליו. אבל אני לא חושב שהייתה ביקורת על מערך הספריות בעיר למשל, או על הסינמטק. היקף התושבים המשתמשים במדיטק הוא מהגדולים בארץ, ועומד על כ-200 אלף איש", הוא מצהיר בתוקף.

סינמטק חולון למשל, הוקם כבית הקולנוע היחיד בעיר והוא מתפקד בשעות המשלימות את פעילות תיאטרון הילדים. "זה מקום מושך קהל מאין כמותו, ויש לו קהילה מבוצרת של מנויים ומשתמשים נאמנים".

את חגיגות 5 השנים של מוזיאון העיצוב, בניהולה של האוצרת הראשית גלית גאון, ציין המוזיאון בשילוב בין שתי תערוכות שננעלות בסוף השבוע הקרוב: תערוכת עיצוב ישראלית של המעצב הבכיר יעקב קאופמן, ולצדה תערוכה בינלאומית של חברת העיצוב האיטלקית אלסי (Alessi). בשני המקרים מדובר בתערוכות הדורשות הסבר לקהל: התערוכה של קאופמן מציגה (בצורה מקסימה, יש לומר) כ-400 שרפרפים שונים ובעיקר משונים, שיצר בסטודיו לאורך קריירה של עשרות שנים. הם נעשו כחלק ממחקר עיצובי, ויש להם צורות וחומרים מגוונים ומעניינים. אך לא מדובר במוצרי עיצוב מובנים מאליהם. זהו חלק מתהליך החיפוש וה"סקיצה" של המעצב, הנחשף פה בפני הקהל.

בדומה לכך, התערוכה של אלסי מגיעה מאחורי הקלעים של החברה, ולא מהמדפים של מוצרי היוקרה, הנראים בחנויות (בארץ אצל טולמנ'ס). כאן מוצגים פריטים שיצרו מעצבי-על כמו פטרישיה אורקיולה ופיליפ סטארק, אך הם לא הגיעו לכדי ייצור. רעיונות שנעצרו בדרך ומוצרים שהיו יכולים להיות להיט, אם רק לא היו חושבים עליהם רגע אחד קודם בחברה מתחרה.

בגלריית המעבדה מציג "סטודיו קאהן" הישראלי תהליכי פיתוח של מוצרי הקרמיקה המקסימים של הסטודיו, המיוצרים בתהליך תיעוש ומשלבים בין עיצוב אמנותי ואמנות שימושית.

- למה מוזיאון העיצוב מושך אש? אולי הוא אזוטרי מדי, לא מובן?

"אולי ההחלטה על הקמת המוזיאון הקדימה את זמנה. הראייה של חשיבות של מקום כזה, בעיר שיש בה גם מוסד מוביל ללימודי עיצוב, כמו המכון הטכנולוגי חולון (HIT)". ספן מרמז אולי להישגיה של העיר ההולנדית איינדהובן, שבה אקדמיה ומוזיאון עיצוב בעלי מעמד מוביל בזירה העולמית.

"כשהמוזיאון הוקם היו מעט מוזיאוני עיצוב בעולם בכלל, אבל ההתפתחות בתחום ומספר מוסדות התרבות שעוסקים בעיצוב - אם זה אקדמיה, או מחלקות במוזיאונים גדולים ואם גלריות ועסקים מסחריים - מבססים את ההבנה על תפקידו המשמעותי ועל השפעתו בעולם. גם הממשק בין אמנות ועיצוב הולך ונתפס כמשמעותי. אולי ייקח זמן עד שיבינו את מרכיב החשיבות והתרומה של מוזיאון כזה, לא רק ברמה המקומית, גם בהרכב התרבותי הארצי".

גם צורתו הפיסולית של מוזיאון העיצוב מושכת חיצי ביקורת. זאת, כחלק ממגמה עולמית של התלבטות בין הערכה לבוז לאדריכלות הראווה שניפקה סביב שנות האלפיים מבנים איקוניים, שלעתים מתחרים במוצגים שבתוכם. במוזיאון העיצוב פוטרים זאת בקלות בהסבר שהבניין, בתכנונו של המעצב-אדריכל הישראלי-בריטי רון ארד, הוא ראשון המוצגים באוסף המוזיאון. ספן נהנה לציין שחברת התעופה איזי ג'ט, שחגגה עשור לא מזמן, הציגה את מגוון יעדיה בקמפיין ובחרה במוזיאון העיצוב כסמל לטיסות לישראל.

- ובכל זאת, על לוח הטיסות כתוב TLV. זה מתסכל להיות חולון?

"רק לישראלים קשה לחצות את הרוביקון. תייר שמגיע לתל-אביב מחפש את מוזיאון העיצוב ומוצא בקלות. גם בתחבורה ציבורית".

 מבנה המדיהטק/ צילום: תמר מצפי

 מדיהטק