מבחן דרכים: טויוטה אבאלון הייבריד החדשה - רכה וירוקה

מאז החל היבוא המקביל של רכב חדש לישראל, לפני כשלוש שנים, מתנהלת הזירה העסקית הזו כמו שדה קרב חשאי מתקופת המלחמה הקרה. היבואנים המקבילים שומרים על פרופיל נמוך וכמעט לא מפרסמים את מרכולתם כדי לא למשוך עודף תשומת לב. הם מסתירים את נתוני המכירות ואת היקף הייבוא ומייבאים את כלי הרכב לישראל באמצעות מערכת בין-לאומית של טשטוש ושרשור מקורות אספקה, שלא הייתה מביישת את ספקי האורניום של האיראנים.

מהצד השני היבואנים והיצרנים מפגינים כלפי חוץ אדישות אבל לא נופתע אם הרחק מאחורי הקלעים מתנהל בחו"ל "מצוד חפרפרות", שמטרתו לאתר את מקורות האספקה "האפורים".

האמת היא שמדובר בקרב שתוצאותיו בטווח הארוך ידועות מראש. יצרני הרכב הם מעצמת העל היחידה בזירה הזו ואם הם ממש ירצו הם יכולים פשוט לספק ליבואן הסדיר בישראל כלי רכב זהים במחירי רצפה במטרה להוציא את היבואן המקביל מחוץ לביזנס. לפיכך, הייבוא המקביל מתמקד כרגע בעיקר בייבוא של דגמים חדשים ואטרקטיביים, שלא מיובאים לארץ באופן סדיר.

זהו הרווח העיקרי של הלקוח הישראלי מזירת הקרב המוזרה הזו והטויוטה אבאלון הייבריד החדשה, שמיובאת על ידי "אלבר יבוא מקביל", היא דוגמה מצוינת. האבאלון מוגדרת בארצות הברית "משפחתית לארג' פרימיום". היא מיוצרת בקנטאקי ומותאמת ספציפית עבור השוק הצפון אמריקני (אם כי היא נמכרת לא רע גם במדינות המפרץ הפרסי).

האמריקנים מתייחסים ברצינות למושג "לארג'" ובמקרה דנן מדובר במכונית שנמתחת לאורך של כחמישה מטרים, תופסת רוחב כביש של יותר מ-1.9 מ' בין מראה למראה ומגמדת אפילו את הקאמרי בעלת הממדים המכובדים. המטראז' הנדיב ארוז בעיצוב חלקלק ועדכני עם כמויות מסחריות של כרום והוא מכוון בעליל אל טעמם הלא הרפתקני של גמלאי ארה"ב ושל ציי הרכב האמריקניים-- שני הסגמנטים הגדולים ביותר של הלקוחות בפלח הרכב הזה.

גם הציבור הישראלי רוחש כבוד רב לממדים כאלה, במיוחד אם הם נושאים עליהם את הלוגו הבורגני הנחשק של טויוטה. באחת החניות שלנו, מקום כינוס פופולרי לעדות ההיי-טק, הוקפה המכונית שלנו בטבעת סקרנים, שבהו במכונית כאילו ראו כיצד קוסם הגדיל לממדי ענק את הקורולה-ליסינג שלהם.

אם העיצוב החיצוני מדבר בשפה אינטר-קונטיננטלית, הרי שעיצוב הפנים הוא אמריקני מסורתי לא פחות ממגבעת טקסנית ובורבון. זה אומר עמדת פיקוד, שנמתחת מאופק לאופק, עם שני שעונים אנלוגיים ענקיים עצומים במרכז ומערכת קול/מולטימדיה גדולה מספיק לתפעול על ידי שאקיל אוניל בעצמו. הדיפונים מעוצבים בקווים סולידיים ונאים לעין ולמרות, שזו מכונית היברידית מתוחכמת, הנדסת האנוש שלה נוחה וידידותית מספיק אפילו לדור הטרום-סמארטפון תודות למוטות ומתגי פיקוד גדולים וברורים. כל תא הנוסעים מדופן בחומרים ברמה שלא מביישת שום מותג יוקרה וברמת גימור והרכבה, שמסבירה מדוע המכונית הזו מככבת מדי שנה בצמרת דירוג האיכות של ג'י.די פאואר בארה"ב.

כצפוי, המרחב הפנימי עצום בגדולו. בסיס הגלגלים אולי אינו הגדול ביותר בפלח אבל הספסל האחורי יכול להעניק לשלושה מבוגרים מרחב של מחלקת ביזנס קלאס ואילו המושבים הקדמיים סופר-נוחים ומתאימים בגודלם גם לאנשי ה-XXL (ואנחנו לא מדברים על המשקה). הבאג העיקרי הוא תא המטען, שמסתפק ב-396 ליטר בלבד בשל מארז הסוללה המאסיבי מאחור.

מערכת ההנעה ההיברידית מוכרת לנו מהקאמרי והיא כוללת מנוע בנזין 2.5 ליטר יעיל, מנוע חשמלי רב עוצמה, סוללה נטענת - עדיין לא בטכנולוגיית ליתיום - ותיבת הילוכים רציפה. הסך הכולל מייצר 200 כוחות סוס ומסתבר, שאין לו כל בעיה להתמודד עם המשקל העצמי הלא מבוטל של המכונית. גם בלי להפעיל את מצב ה"כוח", הזינוק מעמידה מתבצע בקצב מפתיע והמכונית צוברת מהירות כמו רכבת חשמלית על מסילה.

המנוע החשמלי לוקח פיקוד לעיתים תכופות. לא רק בעת זחילה עירונית אלא גם בשיוט מהיר על האוטוסטרדה. בשילוב עם בידוד רעשים רציני, התוצאה היא אחת המכוניות השקטות ביותר שנסענו בהן אי פעם. המכונית משייטת במהירויות תלת ספרתיות גבוהות בחרישיות על-טבעית עם לחישת צמיגים ומעט רעשי רוח בלבד. בהאצה אגרסיבית המנוע אמנם מרים את קולו לנהמה אבל גם היא די נבלעת ברקע.

התייחסנו בספקנות רבה אל צריכת הדלק המוצהרת - כ-17 קילומטרים לליטר בממוצע. בכל זאת, מדובר בלימוזינה של חמישה מטרים ו-1650 קילו. אבל אחרי יותר מ-200 קילומטרים של נסיעה לא רגועה במיוחד בכבישי צפון הארץ, מד הדלק במכונית עדיין סירב לרדת מנקודת השלושה רבעים, ומחשב המנוע הראה שעדיין נותר לנו טווח של יותר מ-550 קילומטרים עד לתדלוק הבא. צריך לחוות כדי להאמין.

השלדה של האבאלון מחזירה אותנו ל"סופר-הייוויז" הרחבים של ארה"ב. המתלים מכוילים בדרגת רכות שלא מוכרת מחוץ לארצות הברית. זה אומר תנודות גליות של המתלים נוסח ספינת קרוז,בעת מעבר על סדרה של מהמורות כביש, ונטייה לצנוח לתוך בורות עמוקים במהירות איטית. מנגד, המכונית מנטרלת את רוב זעזועי הכביש בארץ טוב יותר מרבות ממתחרותיה.

את הנהיגה הספורטיבית אפשר למחוק מהרשימה. נטיית הגוף בפניות חדות די מורגשת, ההגה מעורפל וקל מאוד, הבלמים מרגישים די ספוגיים והמכונית כאילו משדרת לנהג "תירגע, קח את זה באיזי, לאן אתה ממהר".

אבאלון הייבריד מאובזרת כראוי (עור, חשמל, חישוקים, מערכת קול רצינית) עולה בישראל כ-260 אלף שקל אחרי הטבת המס. במחיר הזה היא מספקת פתרון נישה ייחודי עבור מנהלים גדולים בגופם (או בשאיפותיהם), שצריכים להציב רכב ייצוגי ומרשים בחניון ההנהלה, עם קרדיט "ירוק" רציני של צריכה/פליטה, אמינות מוכחת וללא החטוטרת הציבורית, שמתלווה למותגי היוקרה המוכרים. ממש לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה.

חלק מהמתחרות

 טויוטה

שברולט אימפלה 2015

השברולט אימפלה מובילה את מכירות המשפחתיות "פול סייז סדאן" בארה"ב. גם זו מכונית ענקית, עם עיצוב חוץ רענן ותא נוסעים מרווח. בארה"ב היא מוצעת גם עם מנוע 2.5 ליטר. אצלנו, ב-260 אלף שקל, מקבלים דגם מפואר, חזק, מהיר וצמא מאד בנפח 3.5 ליטר.

ניאסן מקסימה

ניסאן מקסימה היא עוד מתחרה מהפלח האמריקני הזה. אורכה 4.84 מ', יש בסיס גלגלים באורך 2.78 מ' וב-240 אלף שקל מקבלים דגם סופר מפואר, עם מנוע 3.5 ליטר בהספק 290 כ"ס ותיבת CVT. דגם 2016 החדש יציע מראה ספורטיבי ושלדה מתקדמת.

סקודה סופרב 2015

האירופאית הקרובה ביותר היא הסקודה סופרב, עם ממדים חיצוניים ופנימיים מרשימים, מיצוב מחודש ואטרקטיבי ומנועים שבחלק מגרסאות הטורבו-בנזין יציעו צריכת דלק רשמית של 18-20 ק"מ לליטר. גרסה מפוארת תגיע לכ-250 אלף ש'.