הדשא הפנסיוני של השכן: מה ניתן ללמוד ממדינות העולם?

אנחנו אוהבים להסתכל לצדדים - תכונה טבעית שכזו שבודקת ומשווה אותנו לסביבה. פעמים רבות אנו נשאלים מה מתרחש בחיסכון הפנסיוני של מדינות מפותחות, שאליהן אנו שואפים להידמות.

למרות שאנו נמצאים בסבך החיסכון הפנסיוני המקומי, אל לנו לשכוח שהשוק המקומי לא פועל בתוך ואקום, אלא כחלק משוק הון גלובלי המתבונן וגם מושפע ממגמות עולמיות, כמו הזדקנות האוכלוסייה ועלייה בתוחלת החיים.

אז בואו נצא לחלק הראשון במסע עולמי קצר בעקבות החיסכון הפנסיוני.

מחקים את בריטניה

יש האומרים שהחיסכון הפנסיוני בישראל מחקה בעיכוב של כמה שנים את המתרחש בשוק הפנסיה הבריטי. המערכת הפנסיונית הבריטית נחשבת למורכבת ומסובכת באופן שגם מומחי הפנסיה המקומיים מתקשים להבינה. נשמע מוכר?

כמה נתונים יבשים:

גיל הפרישה בבריטניה עומד על 65 לגבר ו-60 לאישה. יש כוונה להעלות את גיל הפרישה ל-68.

היקף הנכסים הפנסיוניים עומדים על 2.8 טריליון דולר (נכון לסוף 2013. בכך תופסת בריטניה את המקום השני בין מדינות ה-OECD אחרי ארצות הברית, המובילה עם נכסים פנסיוניים בגובה 23 טריליון דולר. לצורך השוואה, בישראל היקף הנכסים בתקופה המקבילה עומד על 153 מיליארד דולר בלבד.

הנכסים הפנסיוניים מהווים 102% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הבריטי (לעומת 48% בישראל).

היקף ההשקעה בנכסים מנייתיים מגיע לכ-25% (לעומת כ-35% בישראל). חשוב לציין כי בבריטניה לא קיימת מגבלה רגולטורית על היקף ההשקעה במניות, ובאופן תיאורטי הוא יכול להגיע גם ל-100%.

באפריל 2015 נכנס לתוקף שינוי משמעותי באפשרויות של החוסכים לממש את החיסכון. עד תאריך זה הייתה הכוונה ממשלתית ברורה לחוסכים הבריטיים - להעדיף קבלה של קצבה - אולם ממשלת אנגליה החליטה לאפשר לחוסכים מרחב החלטה רחב יותר, תוך בחירה בין קבלת החיסכון כסכום חד-פעמי (הון) לבין מימושו כקצבה. הגיל הראשוני לקבלת ההחלטות הוא 55, גיל מוקדם יחסית לגיל הפרישה ולתוחלת החיים המתארכת. החל מגיל זה יתאפשר לחוסך הבריטי למשוך 25% מהחיסכון הפנסיוני כסכום חד-פעמי פטור ממס, והיתרה יכולה להימשך כקצבה גמישה בגיל הפרישה או כסכום חד-

פעמי עם תשלום מס שולי.

המשמעות היא שהחוסכים יצטרכו לקחת אחריות גדולה יותר על החיסכון שלהם ולתכנן נכון את ניצולו על פני שנות הפרישה הארוכות. לאחר שהשוק הישראלי חיקה את השוק הבריטי בהטיית רובד החיסכון הבסיסי לקצבה ב-2008, נשאלת השאלה האם נראה פניית פרסה נוספת בשוק המקומי? ימים יגידו.

פנסיית חובה פולנית

למרות עודף בדיחות על פולנים ופולניות ננסה לשמור על ארשת רצינית. פולין היא בין המדינות היחידות, נוסף על ישראל, שבהן נהוגה פנסיית חובה מבלי לחייב בחירה פעילה של החוסכים במסלול החיסכון. פנסיית החובה הפולנית מוגדרת כפנסיה בעלת אופי השקעה סולידי (היקף ההשקעה בנכסים מנייתיים מגיע בתוכניות פנסיית החובה ללא יותר מ-5% ובאיגרות חוב לא יותר מ-10%) לעומת הפנסיה הוולונטרית, המאופיינת ברמת סיכון ממוצעת גבוהה יותר.

כמה נתונים יבשים:

גיל הפרישה בפולין עומד על 65 לגברים ו-60 לנשים. קיימת כוונה להעלות את גיל הפרישה ל-67 לגברים ו-65 לנשים עד שנת 2040.

היקף הנכסים הפנסיוניים בפולין הגיע בסוף 2013 ל-103 מיליארד דולר, המהווים 17% מהתמ"ג הפולני. בשונה ממה שמוכר לנו בישראל, כמעט כל ההפקדות לחיסכון הפנסיוני בפולין משולמות על-ידי העובד (לצורך ההשוואה, בישראל היקף ההפקדות של העובד מתוך סך ההפקדות מגיע לכשליש).

היסטוריית החיסכון הפנסיוני בפולין במתכונת המוכרת לנו ממדינות המערב יחסית צעירה, מסוף שנות התשעים, כתוצאה מפירוק הגוש המזרחי שעמו נמנתה פולין. בשנים הראשונות ממשלת פולין כפתה העדפה להשקעת הכספים דווקא בתוך המשק הפולני, למורת רוחם של השחקנים הפרטיים שהובילו את החיסכון הפנסיוני הפרטי במדינה.

בתחילת 2014 אירעה רפורמה גדולה בחיסכון הפנסיוני הפולני. הממשלה הפולנית חוקקה חוק על הלאמת למעלה ממחצית הנכסים הפנסיוניים הפרטיים לטובת חיסכון פנסיוני ממלכתי, מתוך רצון לשרת את החוב של המדינה.

הדבר עורר הדים ונמצא עדיין בדיונים משפטיים, אולם הוא גרם פגיעה באמון החוסכים וירידה משמעותית בהפקדות החדשות לתוכניות במהלך 2014. האם דיון על הלאמה נראה מנותק מן המציאות במאה ה-21? לא בטוח. קולות להלאמת החיסכון הפנסיוני נשמעו גם בישראל בשנים האחרונות.

בטור הבא נרחיב על מספר מדינות נוספות.

* הכותב הוא מנהל המטה המקצועי במבטח סימון מקבוצת הביטוח מגדל. אין לראות בסקירה זו ובאמור בה ייעוץ פיננסי ו/או פנסיוני כהגדרתם בחוק. בכל מקרה, בטרם קבלת החלטה יש להיוועץ בבעל הרישיון המתאים