מחוקקים בארה"ב יוזמים חוקים להחרמת מחרימי ישראל

הגברת הפעילות הקולנית של תנועת החרמות, משיכת השקעות והסנקציות (BDS) נגד ישראל התניעה, כמו רפלקס מותנה, קמפיין נגדי של ידידי ישראל בארה"ב. לא מדובר רק ביזמות של יהודים, כגון ועידת סיעור המוחין שערכו אמש (מוצ"ש) שלדון אדלסון וחיים סבן בלאס-וגאס לגיבוש אסטרטגיות נגד תנועת BDS, אלא גם ביזמות חקיקה משמעותיות ברמה הפדרלית, על גבעת הקפיטול, ובבתי-מחוקקים ברמת המדינות.

השורה התחתונה של יזמות חקיקה אלה: הטלת חרם על מחרימי ישראל. המסר שלהן לתנועת BDS , ובמיוחד לחברות מסחריות אירופיות שעלולות לשתף עימה פעולה: אם תחרימו את ישראל, ארה"ב תחרים אתכן. אם, למשל, תחליט אורנג' העולמית לגדוע את יחסיה עם פרטנר הישראלית, תיחסם לפניה הגישה לשוק האמריקאי, על פי יזמת חקיקה שמונחת עתה על שולחן הקונגרס. חסימה כזו, כמובן, היא מכת מוות לכל חברה גלובלית.

אך המחוקקים ברמת המדינות היו זריזים יותר מעמיתיהם בוושינגטון הבירה. קרוליינה הדרומית נעשתה ביום ה' המדינה הראשונה בארה"ב שאימצה חוק לסיכול חרמות על ישראל ומשיכת השקעות ממנה. החוק אמנם אינו נוקב במפורש בשמה של ישראל, אך הוא אוסר על גופים ציבוריים במדינה להיכנס להתחייבויות חוזיות עם עסקים שמעורבים או תומכים בחרם על מדינה שמקיימת יחסי סחר עם קרוליינה הדרומית. (ישראל היא מדינה כזו).

אלן קלמונס, המחוקק שיזם את החוק, אמר בסוף השבוע: "במהלך ההיסטוריה נעשה שימוש בחרמות... כנשק כלכלי לקידום משטמה ודעות קדומות ודוגמה לכך היא הטקטיקות שבהן השתמשו הנאצים".

במדינת אילינוי קיבלו שני בתי-המחוקקים פה אחד הצעת חוק דומה ומושל המדינה המדינה צפוי לחתום עליה בקרוב. ב-18 מדינות נוספות יונחו השנה על שולחנות בתי-המחוקקים יזמות חקיקה לסיכול חרמות על ישראל.

אבל יזמת החקיקה המקיפה ביותר נגד תנועת BDS תועלה להצבעה בשבועות הקרובים על גבעת הקפיטול. היא מכוונת לא רק נגד חברות שרוצות להתנער מעסקים עם ישראל אלא גם נגד חברות שמסרבות לעשות עסקים עם ההתנחלויות בגדה המערבית (או עם עסקים שממוקמים בהן), אע"פ שכל הממשלים בארה"ב, דמוקרטים כרפובליקנים, הגדירו את ההתנחלויות כבלתי חוקיות. יוזמי הצעת חוק זו, שזוכה בתמיכה דו-מפלגתית, הצליחו לשלב אותה בהצעת חוק קריטית, הרשות לקידום הסחר (Trade Promotion Authority), תהליך שנועד להגדיר את המטרות הלאומיות של ארה"ב במו"מ עתידי על הסכם סחר חופשי עם מדינות האיחוד האירופי. המשמעות היא, שאחת מהמטרות הלאומיות שינחו את ארה"ב במו"מ מול מדינות אירופה תהיה דרישה לאסור חרמות או סנקציות אחרות על ישראל.

"מחוקקים משתי המפלגות תמימי דעים ששמירה על יציבותה הכלכלית של ישראל היא כורח אסטרטגי מבחינתה של ארה"ב", אמר ציר בית-הנבחרים פיטר רוסקאם, אחד מיוזמי הצעת החוק. "אנו חייבים ללמוד מהניסיון ולהתייחס ברצינות לאיומים על ישראל. משווקי BDS מנסים למכור את התנועה הזו בכל מיני צורות, אבל אסור לנו ליפול בפח שלהם מפני שתנועת החרם אינה אלא אפליה בוטה של המדינה היהודית... אנו חייבים להדוף בעוצמה את תנועת BDS כדי להבטיח את איתנות היחסים בין ישראל לארה"ב".

רוסקאם מתח ביקורת קשה על אורנג' העולמית: "הצעד השערורייתי של אורנג' משקף לרוע המזל קמפיין חתרני רחב יותר באירופה ומעבר לה לשלול לגיטימציה מישראל ולבודד אותה מבחינה כלכלית. טענותיו של מנכל אורנג' שפעולותיו אינן פוליטיות הן מפוקפקות באופן נטול בושה. ניתוק הקשרים הכלכליים עם חברה ישראלית כצעד של מחאה פוליטית רק ייתן דחיפה למשטמה ולחוסר סובלנות".

במאמר ב"וול סטריט ג'ורנל", בסוף מאי, מביא רוסקאם דוגמאות רבות של חברות אירופיות שנקטו צעדים מפלים נגד ישראל, לרבות ניתוק הקשרים עם בנקים ישראליים בגלל פעילותם בגדה המערבית, והוא מוסיף: "האפליה שנוקט האיחוד האירופי נגד ישראל עלולה לפגוע ביחסים המסחריים החזקים בין ישראל לארה"ב. אם קמפיין BDS יוסיף לצמוח, חברות אמריקאיות שמושקעות עמוקות בישראל, כגון אפל, גוגל, מייקרוסופט ואינטל, עלולות למצוא את עצמן מעורבות בקרבות משפטיים. במקרים רבים, הקשרים העסקיים של חברות אלה בישראל הם עוגן לנוכחות הגלובלית שלהן. קשרים אלה אף מחזקים את הכלכלה האמריקאית ותומכים במישרין באלפי מקומות עבודה בארה"ב.