רבות נכתב על מצוקת הדיור הכללית בישראל, אולם מצוקת הדיור במגזרים מסוימים בארץ זוכה להתייחסות שולית הרבה יותר. נתונים חדשים שעולים מבדיקת מרכז המחקר והמידע של כנסת ישראל עשויים לחשוף מעט את מצוקת הדיור של האוכלוסייה הערבית בישראל.
דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), שגובש לבקשת ח"כ ד"ר באסל גאטס ("הרשימה המשותפת"), מציג את נתוני המשכנתאות בישראל לפי מגזר. במהלך הכנת הדו"ח הסתבר למרכז המחקר כי נתוני בנק ישראל, המבוססים על דיווחי הבנקים וכוללים מידע מקיף על שוק המשכנתאות, מאפשרים אמנם לקבל מידע מפורט על סוגי המשכנתאות, תקופות ההחזר, היקפן וכדומה, אבל אינם כוללים מידע על השיוך המגזרי של נוטלי המשכנתאות.
מסיבה זו הצליבו אנשי ממ"מ את נתוני בנק ישראל אודות היקף המשכנתאות לציבור הרחב עם ממצאיו של סקר ארוך טווח שנערך בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר שנתוניו אינם מבוססים על נתונים בנקאיים אלא על דיווחיהם של משקי-בית המשתתפים במדגם. מההצלבה הזו עולה תמונה מטרידה אודות השוני הקיצוני בין הציבור הכללי לציבור הערבי בכל הקשור לתחום המשכנתאות.
1.5 מיליארד שקל מול 205 מיליארד
על-פי מסמך הממ"מ, "נכון לשנת 2013, ל-33% ממשקי-הבית היהודים יש משכנתא לעומת 7% ממשקי-הבית הערבים". לבקשת הממ"מ, נעשה בלמ"ס עיבוד נתונים מיוחד לממצאי הסקר בנוגע להתפלגות היתרה לסילוק משכנתא לפי קבוצות אוכלוסייה בשנת 2013 והתוצאות ממחישות את הפער טוב יותר. כך, אומדן סך היקף היתרה לסילוק משכנתא במגזר היהודי עומד על כ-205.37 מיליארד שקל בעוד במגזר הערבי מדובר בסכום נמוך הרבה יותר שעומד על כ-1.5 מיליארד שקל בלבד. גם שארית המשכנתא שנותרה לסילוק למשק-בית שונה בין המגזרים, כאשר בעוד הנתון בציבור היהודי הכללי עומד על כ-420 אלף שקל למשק-בית, במגזר הערבי מדובר על כ-110.6 אלף שקל למשק-בית.
הנתונים מעידים כי שיעור משקי-הבית היהודים בעלי משכנתא גדול ביותר מפי ארבעה משיעור משקי-הבית הערבים שיש להם משכנתא, ואומדן היקף היתרה לסילוק כלל המשכנתאות במגזר היהודי גדול פי 136 מסך היקף היתרה לסילוק כלל המשכנתאות במגזר הערבי.
על-פי נתוני סקר הוצאות משק-בית של הלמ"ס לשנת 2012 , שיעור הגרים בדירה בבעלותם במגזר הערבי בשנת 2012 היה כ-83%, לעומת כ-67% במגזר היהודי. כלומר, חלק גדול יותר מהמגזר הערבי רוכש דירות או מחזיק בדירות בבעלות. לדברי ח"כ גטאס, "הנתונים חושפים את מצוקת הדיור האמיתית בחברה הערבית, ששוק המשכנתאות כמעט שאינו קיים בה, ויש מחסור של עשרות אלפי דירות".
היקפי המשכנתאות הנמוכים מעלים שאלה: כיצד מצליחים בחברה הערבית לרכוש נכסים.
על-פי ניתוח הממ"מ, להבדלים בין משקי-בית יהודיים למשקי-בית ערביים בהיקף המשכנתאות ובשיעור משקי-הבית בעלי משכנתא, יש סיבות רבות, כלכליות, תכנוניות, חברתיות וגם תרבותיות.
כדי לנסות ולהבין את הפערים מצוטט במסמך פרופסור ראסם חמאיסי מאוניברסיטת חיפה, שמסביר: "לקיחת משכנתא נפוצה פחות במגזר הערבי בשל כמה גורמים: נטייה לבנייה עצמית, נכונות לגור בבית הנמצא בתהליכי בנייה, דפוסי מגורים משפחתיים, זמינותה של עזרה כלכלית מהמשפחה וסיוע בני המשפחה בבנייה עצמה, לצד החשש מפני אי-עמידה בתנאי המשכנתא".
בכל הקשור לבנייה העצמאית מסביר ח"כ גאטס כי משפחות צעירות במגזר הערבי בונות בית במשך שנים ארוכות ונעזרות בהלוואות רגילות מהבנק: "היום מה שרבים עושים זה לקחת הלוואות רגילות של עשרות אלפי שקלים כל פעם, והם בונים בית במשך חמש או שש שנים. בנוסף מקבלים עזרה מההורים. הפרדוקס הוא שאם אותו זוג צעיר ילך לרכוש דירה בכרמיאל מחר בבוקר, שם הם יקבלו משכנתא. זה צריך להיות המצב גם ביישובים הערביים, כמובן עם אותן הבדיקות של יכולת החזר וכד'. יש הרבה מאוד ביקוש, אם הבנקים יפתחו את הדלת, עשרות אלפים יגיעו".
"אין שוק משכנתאות במגזר"
"הסיבה המרכזית לכך שהשוק יבש היא הימנעות הבנקים מלקיחת כל סיכון, כמו גם בקשותיהם להעמדת ערבויות מעבר למשכון הנכס ובעיות רישום מקרקעין של רוב הקרקעות השייכות לערבים", מוסיף ח"כ גטאס. "1.5 מיליארד שקל זה כלום. הנתונים הללו מעידים על כך שאין שוק משכנתאות במגזר הערבי. הבנקים הגדולים אינם שחקנים בשוק ורק בנק ירושלים בפנים. הסיבות העיקריות לכך שהבנקים לא נמצאים בשוק הן העובדה שלא מסכימים להסתפק בהערות אזהרה ודורשים רישום בטאבו, וגם מתן ערך נמוך לנכסים שמשועבדים בשביל המשכנתא, מה שמגדיל הסיכון לבנקים. אני חושב שהמדינה צריכה להתערב במציאות הזו".
"אני קורא לשר האוצר לדרוש מהבנקים להיכנס באופן אגרסיבי לשוק המשכנתאות ביישובים הערביים באמצעות מתן ערבות מדינה להבטחת הקרן בסכום של 5 מיליארד שקל בשנה, כולל בכל הקשור לסוגיית הבנייה העצמית. לשר הבינוי אני קורא להקצות תקציבים ממשלתיים בתנאי שוק למשכנתאות ייעודיות לבנייה ביישובי הערבים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
