בשבוע האחרון החליטו בעיריות ראש העין וקרית גת - שתי ערים שמהוות חוד החנית בהכרזות המדינה על הצפת השוק בהיצע קרקעות לבנייה - "לעשות שרירים" מול המדינה, בשל דאגתן לקצב האיטי שבו מוקמות תשתיות הפיתוח בשכונות החדשות.

מלבד "הסכמי הגג" בין המדינה לרשויות השונות, שנועדו להבטיח את תקצוב פיתוח התשתיות במקביל להקמת השכונות, אחת ההחלטות שקיבל קבינט הדיור אשתקד היתה לתת תמרוץ כספי לרשויות מקומיות להנפקת היתרי בנייה.

לפי ההחלטה, שהתקבלה במארס 2014, רשות מקומית שתנפיק היתרי בנייה במספר גבוה מממוצע ההיתרים שהנפיקה בשנים הקודמות, תהיה זכאית למענק מדינה על כל יחידת דיור שקיבלה היתר מעל הממוצע השנתי. על פי החלטת הממשלה, המענק יינתן בשנים 2014-2016.

לעומת החלטות אחרות שהתקבלו בקבינט הדיור ויישומן נדחה או לא יצא אל הפועל, דווקא החלטה זו יושמה. בחודשים האחרונים בישר משרד הפנים לרשויות שונות על קבלת המענק. על פי נתונים שהגיעו ל"גלובס", מדובר ב-28 רשויות שיקבלו כולן יחד למעלה מ-100 מיליון שקל. בחלק מהרשויות מדובר במענק של מאות אלפי שקלים, אבל אחרות יקבלו מיליוני שקלים, תמריץ בהחלט לא מבוטל.

חלק מהמענק: להיתרי תמ"א 38

המענק נועד לעודד את הרשויות המקומיות לפעול להוצאת מספר גבוה של היתרי בנייה למגורים. כתבנו בעבר לא פעם על כך שראשי רשויות מעדיפים הוצאת היתרים למסחר ולתעסוקה, שהם פרויקטים עתירי ארנונה, על פני קידום מיזמי מגורים, והחלטה זו היתה אמורה להשפיע גם על סדר עדיפויות זה.

נקודה נוספת היא סוגיית הפיתוח והתשתיות שכל הדירות החדשות הללו דורשות. כבר בתחילת 2015 התראנו כי גם בראש העין ובקרית גת פיתוח השכונות החדשות שהולכות ונבנות אינו תואם את קצב מתן ההיתרים, והעיריות או המדינה אינן מצליחות להדביק את הפער גם בעת אכלוס הדירות.

לכן, בעוד שהעיריות ידחפו לאשר היתרי בנייה כדי לקבל מענק גם בשנה הבאה, ייתכן שיש לתקצב בצורה דומה גם את הפיתוח והתשתיות.

מהנתונים המלאים אודות המענקים שהועברו לרשויות השונות בחודשים האחרונים, שהגיעו לידי "גלובס", עולה כי הנהנות העיקריות הן ראש העין וחריש, שם עומד המענק על לא פחות מ-16 מיליון שקל בעבור הוצאת היתרי בנייה בשנת 2014. בראש העין מדובר במעט יותר מ-16 מיליון שקל עבור 1,757 היתרים שהונפקו ב-2014. זאת, לעומת 225 היתרי בנייה למגורים שהונפקו בממוצע בשנים 2010-2012 - עלייה של 680%.

בחריש עומד המענק על כ-16.7 מיליון שקל, וזאת בעקבות הוצאת 1,857 היתרי בנייה במהלך 2014. הממוצע השנתי בשנים 2010-2012 בחריש עמד על היתר אחד בלבד שהוצא על ידי הרשות המקומית, ולכן מדובר בעלייה בשיעור של אלפי אחוזים.

חריש, כדאי להזכיר, היא למעשה עיר חדשה והמכרזים הראשונים לבניית דירות בתחומה יצאו רק ב-2012. במקביל, גם בראש העין מדובר בשכונה חדשה ששווקה על ידי המדינה, ובמסגרת הסכמי הגג זכאית העיר למענק מוגדל.

רשויות אחרות שיהנו ממענק גבוה בשיעור מיליוני שקלים הן רמת גן, רעננה, חיפה ובאר יעקב. כך, ברמת גן מדובר במענק בשיעור כ-9.44 מיליון שקל וזאת בזכות מתן 787 היתרים מעל הממוצע השנתי בשנים 2010-2012. ברעננה הוצאו היתרי בנייה ל-1,043 יחידות דיור במהלך 2014, שהם 517% יותר מהממוצע בשנים 2010-2012 ולכן הרשות המקומית זכאית למענק בסך של כ-7.9 מיליון שקל. בבאר יעקב זינק מספר ההיתרים ב-2014 בשיעור 697% ולכן היא זכאית למענק בשיעור של כ-8.1 מיליון שקל ובחיפה עלה שיעור הוצאת היתרי הבנייה בין השנים האמורות ב-102% והרשות המקומית תקבל מענק בעבור הוצאת היתרי בנייה ל-803 יחידות דיור בסך כ-8 מיליון שקלים.

חשוב לציין כי בערים רעננה, רמת גן וחיפה, חלק לא מבוטל מהעלייה בהיקף היתרי הבנייה שניתנו ב-2014 מיוחסת לפרויקטים של תמ"א 38 (זכויות בנייה נוספות כנגד חיזוק בניינים ישנים). מכאן, שתמריץ בצורת מענק יכול להשפיע באופן חיובי גם על תחום זה, משום שהוא מספר לעיריות סיבה נוספת לקדם הוצאת היתרי בנייה.

יתרה מזאת, בכל הנוגע להתחדשות עירונית, המענק שמקבלת הרשות על הנפקת היתר בנייה לכל יחידת דיור נוספת, אפילו גבוה יותר. אם רשות מנפיקה היתר בנייה בבנייה רגילה, המענק עומד על 7,000-9,000 שקל, ואילו במקרה של היתר שהונפק במסגרת התחדשות עירונית, גובה המענק נע בין 10,000 שקל ל-12 אלף שקל לדירה. מנגנון זה, שנכלל בהחלטת הממשלה, נועד לעודד הוצאת היתרים בהתחדשות עירונית בתחומי הערים.

רוב הבנייה - בפריפריה

הטבלה המלאה של הרשויות הזכאיות למענקים חושפת למעשה את התמונה המלאה של המקומות בהם גדל באופן משמעותי היקף יחידות הדיור שקיבלו היתר. רשויות רבות נמצאות בפריפריה: נצרת עילית (2,979%), נתיבות (266%), קרית מלאכי (203%), אריאל (301%), גבעת שמואל (520%), יקנעם עילית (297%), עכו (117%), עפולה (114%), מגדל העמק (101%) ומטה בנימין (100%).

עוד שתי נקודות מעניינות עולות מהנתונים: חרף הכרזות המדינה על הגדלת ההיצע במסגרת הסכמי הגג, נראה שיישום הסכמים אלו עוד רחוק ממימוש. כך, רק עיר אחת מבין חמש הערים שאיתן חתמה המדינה על הסכם גג מופיעה בטבלה כמי שהוציאה היתרי בנייה רבים.

נקודה שנייה היא הכמות האבסולוטית של היתרי הבנייה העודפים מעבר לממוצע השנתי בשנים 2010-2012. מדובר ב-11,586 היתרים ליחידות דיור שבגינן ניתנו המענקים, רחוק מאוד מהמספר שיוכל להדביק את הפער שנוצר וגרם למחסור של כ-100 אלף דירות.

"צעד חשוב אבל אינו מספיק"

גורמים בעיריות מברכים על המענקים, אבל כמו תמיד היו שמחים לקבל עוד תקציבים, לא רק למתן היתרי בנייה אלא גם למימון תשתיות שיתמכו בהן.

"המענק שקיבלה העירייה הוא צעד חשוב ומשמעותי בדרך הנכונה, אבל הוא אינו מספיק", אומרת סגנית ראש עיריית רמת גן ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, עו"ד אביבית מאור נמרודי. "על מנת שנוכל לייצר עוד אלפי יחידות דיור באזור הביקוש, דוגמת העיר רמת גן, על המדינה לחתום עם הרשויות על הסכם גג להתחדשות עירונית, שבו תציב המדינה יעד של מספר יחידות דיור בשנה, ועיר שתעמוד ביעד תקבל תקציבים גדולים לפיתוח ושדרוג תשתיות הנדרשות לקליטת אוכלוסייה. המענק שקיבלה העירייה לשנה זו מהווה בסיס להמשך קידום ופיתוח תשתיות עירוניות, דוגמת הקמת גני ילדים, הוספת כיתות בבתי ספר, הקמת חניונים ציבוריים, סלילת שבילי אופניים, טיפול בתשתיות כבישים ומדרכות ועוד.

"כמובן, שלסכום המענק מתווספות השקעות אדירות של העירייה בתחומים אלה, ואני קוראת למדינה להקל מעל העיר את העול הכלכלי, ולפעול עם העירייה לשדרוג נדרש של התשתיות העירוניות באמצעות השקעת תקציבים גדולים יותר".