שוקי האג"ח השתגעו? ממש לא

כותרות השבוע שעבר לא הותירו מקום לשאלות. משהו קורה בשוקי האג"ח בעולם. ירידות חדות, שמזכירות מעט את הנפילות בשלהי 2014, הכניסו את המשקיעים ללחץ, העלו שאלות רבות וגררו גל של הערכות ופרשנויות משעשעות.

ראשית, הבה נזכור כולנו שאנו נמצאים כבר מספר שנים בעיצומו של עידן ההקלה הכמותית, ריביות אפסיות, מלחמת מטבעות, בועות מתנפחות ומה לא. אמרתי בעבר ואני חוזר ואומר - זהו הניסוי הפיננסי הגדול בהיסטוריה ואף אחד, לא רוביני ולא הודיני, לא יודע איך זה ייגמר. עכשיו, כשהבנו את זה, בואו ננסה לעשות סדר ולראות מה קורה כאן.

מה שקרה בשבוע שעבר לטעמי הוא רק אקורד ראשון של חזרה לנורמליות. למישהו מכם נראה הגיוני שהריבית הארוכה על אג"ח גרמניה תהיה 0%? שהריבית על אג"ח ארה"ב תהיה גבוהה מהריבית על אג"ח ספרד, איטליה או אפילו ישראל? (סליחה, שכחתי, אנחנו אי של יציבות בעולם משוגע וכולם רוצים להשקיע אצלנו). מזה חודשים רבים אנו צופים בשיאה של אנומליה שהינה תוצר של ההקלות הכמותיות. מה שקרה בשבוע שעבר הוא בסך הכול תיקון שהתחייב כבר מזמן ורק ציפה לשעת כושר שסוף סוף הגיעה.

בסיטואציה מסוימת יש סיכוי קטן שהתיקון יהפוך למפולת מכיוון שמדובר בכסף חם בממדים אדירים ובתופעת עדר כלל עולמית. לעומת זאת התרחיש היותר סביר הינו שהגענו לשווי משקל מסוים וזמני. על מנת לראות שינויים נוספים עלינו להפריד בין השווקים, למרות שבאספקטים רבים יש קורלציה גבוהה ביניהם.

התשואות בארה"ב ימשיכו כנראה לעלות ככל שהנתונים הקרובים יהיו עקביים עם נתון דו"ח התעסוקה המצוין שפורסם ביום שישי האחרון. נתונים טובים יתרמו להחלטה לה כולם מצפים - העלאת הריבית כבר בספטמבר או אוקטובר. אולם אין מה לצפות לשינויים דרמטיים בתקופה הקרובה משתי סיבות: הראשונה היא שמזה כמה חודשים אנו נוכחים לדעת כי אין עקביות בנתונים ולצד שיפורים בנתונים מסוימים אנו רואים הרעה באחרים; השנייה היא שבכל פעם שמדברים על העלאת ריבית, הדולר מתחזק וזה מעיק על כלכלת ארה"ב. קרן המטבע כבר העניקה לארה"ב את הגושפנקא המוסרית לא להעלות ריבית השנה וזה משתלב היטב עם רצונם של האמריקאים לא לתת לפער הריביות מול גרמניה להיפתח יתר על המידה, מה שיגרום לדולר להתחזק עוד יותר ויפעל כחרב פיפיות על כלכלת ארה"ב.

זה מחזיר אותנו לגרמניה ולגוש האירו. למרות שנתון האינפלציה הפתיע לטובה הרי שקרוב לוודאי שאנו עדיין רחוקים מהעלאת ריבית בגוש האירו. על כן הסבירות שעליית התשואות תיבלם לפחות עד שנתחיל לראות נתונים שיצביעו על יציאה מהמשבר. כמובן שגם הסלט היווני בתמונה ובורסת ההימורים שוקקת, אולם קשה עדיין לראות את יוון נפרדת מחיבוק הדוב של הגוש. אם בכל זאת יקרה הבלתי צפוי ויוון תפרוש (או בתרחיש קיצוני יותר תופרש), אזי צפויות התשואות להמשיך ולעלות מסיבות מובנות.

גם בישראל חוגגת האנומליה ויש הטוענים כי היא תמשיך לחגוג עוד זמן רב. ראיתי פרשנות משעשעת למדי שעליית התשואות בחו"ל גוררת התחזקות של השקל ומעלה את הסבירות להפחתת ריבית - ועל כך נאמר "הפוך גוטה"! בעולם נורמלי, עליית התשואות בחו"ל צריכה לגרום להיחלשות השקל והתחזקותו הינה רק חלק מהאנומליה. מישהו מוצא הגיון כלשהו במצב בו הריבית הדולרית גבוהה מהשקלית? אז אמנם הבנקים הזרים ממשיכים בלחץ להפחתת הריבית, בין השאר באמצעות הפעלת לחץ על שער החליפין (שמתם לב כיצד באורח פלא פסחה מעלינו לגמרי התחזקות הדולר בעולם ביום חמישי בערב? רק ביום שישי לאחר התחזקות נוספת בעקבות הנתונים "הואיל בטובו" השקל להיחלש במקצת). סביר יותר להניח שמהלך של הפחתת ריבית לא יקרה כי תהא זו טעות חמורה ואם בנק ישראל ישכיל סוף סוף למצוא פתרון לסוגיית שער החליפין, תיפסק האנומליה גם אצלנו.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים.

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי. החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.