התלונות המכעיסות והמוצדקות נגד אגרת רשות השידור

ההפסקה הכמעט מוחלטת של הליכי גביית אגרת הטלוויזיה הביאה לצניחה בכמות התלונות שהגיעו לנציב קבילות הציבור ברשות השידור - כך עולה מדוח הנציב דדי מרקוביץ' לשנת 2014.

בשנה שעברה התקבלו אצל נציב הקבילות 1,677 תלונות, מהן 632 בנושא אגרת טלוויזיה, זאת לעומת 2,611 תלונות בעניין זה בשנת 2013 (3,433 תלונות בסך-הכול באותה שנה).

בענייני התוכן דווקא חלה עלייה בכמות התלונות - 1,045 תלונות לעומת 832 תלונות בשנת 2013. העלייה בכמות התלונות בנוגע לשידורי הרשות שנמצאת בפירוק דווקא יכולה ללמד על עלייה בחשיפה של ערוץ 1 וקול ישראל.

מתוך 632 תלונות בנושא האגרה, 320 תלונות נמצאו מוצדקות - יותר מ-50%. "מדובר בנתון מדהים, המדגיש עד כמה תסכול האזרחים מדרכי גביית האגרה הוא מוצדק ועד כמה ההנהלה לא הפנימה לאורך השנים את כשלי העבר", כותב מרקוביץ' בדוח.

לנציב יש ביקורת קשה כלפי התנהלות רשות השידור סביב נושא גביית האגרה. "התחלואים משנים עברו לא טופלו", הוא כותב. "מוקד טלפוני הוקם רק לצורכי המבצע בסוף 2014: מערכת המחשוב עדיין מיושנת ומלאת טעויות; החוק לא מעודכן לתקופה; וההתבצרות המיותרת לעתים סביב חוק שלא ניתן לאכיפה נותרה בעינה. במקרים רבים הרדיפה אחר האזרח אינה מוצדקת".

142 מהתלונות התקבלו בקיץ 2014, ימי מבצע "צוק איתן". רוב התלונות בתקופה זו, על-פי הנציב, לא נמצאו מוצדקות. 36 תלונות על הבעת דעה אישית, ומספר גבוה במיוחד - 258 תלונות - הגיעו על מה שמכונה "פריצת מסגרות שידור", כלומר אי-עמידה בלוח השידורים שפורסם לצופה.

הנציב מצא כי רבות מ-83 התלונות שהגיעו באשר לחריגה של קול ישראל בזמני הפרסום, נמצאו מוצדקות.

כמות של 126 תלונות הגיעה לרשות בגין חוסר איזון, לכאורה, בשידורים. בין היתר הגיעו תלונות כנגד הסדרה הדוקומנטרית "שומרי הסף" של דרור מורה, ששודרה בשנה שעברה בערוץ 1. צופים טענו כי הסדרה אינה מאוזנת ומשקפת תפיסת עולם פרו-פלסטינית.

"הציבור מצפה כי תאגיד השידור החדש ישים את הדגש על איזון ועל הפקת תוכניות עם צביון ישראלי-ציוני", כתב אחד המלינים.

מרקוביץ' מצא כי התלונה לא מוצדקת. לדבריו, "סרט דוקומנטרי אינו נדרש לעמוד בצווי איזון כאלה או אחרים... 'שומרי הסף' היא סדרה ביקורתית ששיקפה את דעתם של 6 ראשי שב"כ לשעבר. קשה לטעון כי אישים אלה אינם בעלי 'צביון ישראלי ציוני'".

 תלונות לרשות השידור

תכנים גזעניים ברשת מורשת

מאזין אחר התלונן נגד תוכניתו של יהורם גאון ברשת ב' וטען כי היא אינה מאוזנת, שכן בתוכנית עקץ גאון את החיבור בין ח"כ ציפי לבני ליצחק הרצוג, ובמקרה אחר תקף את ח"כ חנין זועבי. גם תלונה זו נמצאה לא מוצדקת לאור העובדה שמדובר בתוך פובליציסטית אישית, בהגדרתה וככזו אינה מחויבת לאיזון. גם תלונות על הבעת דעה של עודד שחר ושל אריה גולן ברשת ב' נמצאו לא מוצדקות.

במקרה אחר, הנוגע לרשת מורשת, מצא מרקוביץ' כי תוכנית שעסקה בנושא נישואים בין יהודים לערבים הכילה תכנים גזעניים. המשדר שודר במארס 2014, תחת הכותרת "רב-שיח: נערות יהודיות מתחתנות עם ערבים - כיצד נתמודד עם התופעה?".

על-פי הנציב, "השידור היה רצוף תכנים גזעניים, לא היה מאוזן, וטוב היה לו לא היה משודר כלל". על-פי מרקוביץ', השידור חרג מכל כללי האתיקה העיתונאיים המקובלים ומהכללים ברשות השידור.

"היהודים באים" עוררה סערה

הנציב, ולא בפעם הראשונה, מצא כי תלונה נגד ג'ודי שלום-ניר-מוזס נמצאה מוצדקת. במאי 2014 היא העירה הערות באשר להתמודדות בעלה, השר סילבן שלום, על תפקיד נשיא המדינה. מרקוביץ' קבע כי "האמירות היו מיותרות", ודיווח על כך למנהל רשת ב'.

במקרה אחר אמרה שלום-ניר-מוזס בשידור כי יום השואה הוא "המימונה של האשכנזים". היא ננזפה על כך.

לא פחות מ-25 תלונות התקבלו נגד תוכנית הסאטירה "היהודים באים" ששודרה בערוץ 1. רוב התלונות היו אודות פגיעה בערכי הקודש והתנ"ך, אחרות קבלו על שימוש בדמויות כמו של יוני נתניהו, איש הביון הישראלי אלי כהן ורון ארד.

מרקוביץ' דחה את כל התלונות בנושא זה. "התוכנית מוגדרת כבידור וכסאטירה, ולכן רק כך יש להתייחס לתכניה - בהומור. סאטירה לא אמורה לרצות את דעתו או את טעמו של הקהל, וברור לגמרי כי מטרתה למתוח גבולות", כתב.

92 תלונות עסקו בשידורי הספורט של ערוץ 1, ששידר ביולי 2014 את משחקי הגביע העולמי בכדורגל. 13 מהן נמצאו מוצדקות. 4 מהתלונות שנמצאו מוצדקות היו בגין הערות שוביניסטיות ופוגעניות כלפי נשים בזמן משחקי הכדורגל. 16 תלונות עסקו בשדרים יורם ארבל ודני נוימן. מרקוביץ' בחר לא לעסוק בעניינים פרסונליים והעביר את התלונות הלאה.

בין התלונות שהגיעו בתקופת "צוק איתן", היו כאלה שעסקו בפרסום סרטון החמאס בו נראית תקיפתם של 5 חיילי צה"ל. מרקוביץ' מצא אותן מוצדקות והורה לערוך את הסרטון הקשה לצפייה.

תלונות אחרות עסקו בשידור ההרס בעזה ובראיונות עם הצד הפלסטיני או דיווח על המתרחש בו. אלה, על-פי המתלוננים, יוצרים דמורליזציה ומוכיחים "שמאלנות". הנציב דחה את התלונות ואמר כי יש להציג גם את הצד שמנגד, במינון הראוי.

בקשות תשלום לא מוצדקות

מרקוביץ' מותח כאמור ביקורת חריפה על התמודדות רשות השידור עם האגרה. "גם היום אגף הגבייה מתקשה בעבודתו, ולמעשה אינו מסוגל לגבות אגרה בצורה יעילה", כותב מרקוביץ', ומזכיר כי האגרה לשנת 2015 לא נגבית.

במהלך מבצע גבייה שהתקיים בסוף שנת 2014 נשלחו כחצי מיליון בקשות לתשלום לציבור - עשרות אלפים מהם נמצאו לא מוצדקות. זאת, כשרבות מהבקשות נשלחו לאנשים שנפטרו, לכאלה ללא מכשיר טלוויזיה, או לכאלה שאינם חייבים כלל בתשלום.

"היו כאלה שטענו כי קיבלו את המכתבים לאחר המועד הנקוב שבו היו אמורים לשלם - וחויבו בקנס על לא עוול בכפם", כתב הנציב. "אגב, טענתם לא התקבלה על-ידי המפרק".

עוד בדוח נמצאה תלונה מוצדקת של חייב שכשל בניסיונותיו לקבל מענה בשירות הטלפוני של אגף הגבייה. "המענה לציבור", כתב מרקוביץ', "הוא שערורייתי ולא ראוי".

אזרחית אחרת התלוננה וטענה כי היא אינה מתגוררת בישראל כבר למעלה מעשור, ועדיין רשות השידור דורשת ממנה אגרה. על-פי הנציב, דרישת התשלום מישראלים שמתגוררים בחו"ל שבה ועולה. בעקבות התלונה, חובה של המתלוננת נמחק.

"עשרות אלפי מכתבים נשלחים מדי שנה לאגף הגבייה ולא זוכים למענה בגלל מחסור בכוח-אדם", נכתב בדוח.

עוד נמצאו מקרים של ילדים שחיו עם הוריהם ובכל זאת נדרשו לשלם אגרה; ומקרים אחרים של בני זוג שהתגוררו יחד ועדיין נדרשו לתשלומים נפרדים בעבור אותו בית-אב.