1. ככל שהשבר יותר גדול - כך ההישג מתעצם. יממה לאחר שהכתירה עצמה כקבוצת הכדורגל המצליחה ביותר במילניום הנוכחי, לאחר שהבטיחה זכייה באליפות אירופה הרביעית ב-10 השנים האחרונות - זה הזמן להזכיר שבתחילת ינואר ברצלונה עוד הייתה בעיצומו של כאוס.
אלו היו ימים בהם נרשם רעש אדמה עוצמתי בקאמפ נואו. המאמן לואיס אנריקה נכנס לשיחה במשרדי ההנהלה, והצהיר שהוא לא מסוגל לעבוד יותר עם מסי, לאחר שהכוכב הארגנטיני הבהיר כי הוא לא מרוצה מהגישה של המנג'ר כלפי השחקנים, ומהדרישות הפיזיות והטקטיות שלו מהם. ימים ספורים לאחר מכן - ברצלונה נפרדה משני סמלים: המנהל הספורטיבי אנדוני זוביזרטה ועוזרו קרלס פויול.
אותה קבוצה מתעוררת לבוקר אחד בתחילת יוני שבו היא מוכתרת לטרבליסטית.
ולטרבל של 2015, שהושג עם 50 ניצחונות, ארבע תוצאות תיקו ושישה הפסדים, יש משמעות אדירה: הוא משחרר את בארסה באופן סופי מתסביכי יוהאן קרויף, טוטאל פוטבול, דרים-טים, גווארדיולה. אם הטאטוא הקל של פפ עצמו בחצי הגמר הצ'מפיונס ליג, עם 3-5 על באיירן מינכן בשני המשחקים בהם ברצלונה החזיקה בכדור פחות מיריבתה (!) היה הסימן הראשוני לכך - הרי שהזכייה אמש (שבת) הייתה המסמר האחרון בארון, כי היא פשוט סימנה את העונה החולפת כגדולה ביותר של המועדון בכל הזמנים: הקבוצה של רומאריו-סטויצ'קוב-קומאן-לאודרופ וכו' בכלל לא הייתה בסטנדרטים; והטרבל של גווארדיולה ב-2008/09? לפחות מבחינת דומיננטיות - הוא היה קצת פחות מרשים: 42 ניצחונות, 13 תיקו, שבעה הפסדים.
בניגוד לברצלונה של 2009, קבוצה אדירה ופרגמטית באותה נשימה, עם כדורגל רובוטי מדי לפרקים ארוכים מדי - ברצלונה האלסטית של 2015 הוכיחה שאפשר לשחק לעיתים טיקי-טאקה סבלני ומתיש, אפילו כשהמאסטר של השיטה, צ'אבי - הופך לשחקן שולי ברוטציה; ולפעמים ללכת על משחק ישיר ומהיר, שכל כך מתאים לחובבי הבלאגן המאורגן לואיס סוארז וניימאר; ולפעמים להצליח אפילו לבזבז זמן ולבצע חילופים כדי להעביר את תוספת הזמן, כמו אמש; אבל תמיד, לפחות כל עוד רעשי האגו מחדר ההלבשה מושתקים - לנצח.
2. לגבי שלישיית MSN והדיון האם מדובר על חוליית ההתקפה הטובה בכל הזמנים - בואו ניתן למספרים לדבר: מסי כבש העונה 58 שערים, ניימאר 39, סוארז 25 - ביחד 122. אף טריו מעולם לא רשם נתונים כאלו (רונאלדו, בנזמה והיגוואין כבשו יחד 118 בעונת 2011/12 עבור ריאל). נזכיר כי סוארז בכלל לא שיחק בחודשיים הראשונים של העונה, זכר לתקרית הנשיכה במונדיאל.
האם זה הולך להמשיך גם בשנים הבאות? שחקני כדורגל נוטים להגיע לפיק הפיזי שלהם בגילאים 29-26. סוארז בן 28, מסי 27, ניימאר רק 23. שלושתם לא עברו עדיין פציעות משמעותיות של ממש בקריירה, כאלו שמקצרות את טווחי התנועה או מאטות את זמן התגובה. יש לכדורגל האירופי סיבות רבות לדאגה.
3. נשיא ברצלונה, ג'וספ מריה ברתומאו, התעורר הבוקר לחתיכת הנגאובר. קודם כל הוא יצטרך לפתור את נושא אנריקה - שהודיע אתמול במסיבת העיתונאים לאחר המשחק, כי עתידו במועדון עדיין לא מובטח. יש לו אמנם חוזה שנגמר רק ביוני 2016, אבל הטרבליסט כבר התוודה במהלך העונה ש"עזיבתו של זוביזרטה החלישה אותי", וגם סירובו של ברתומאו להעניש את מסי באותם ימי המשבר של ינואר - לא התקבלו אצל המאמן בעין יפה. ההנחה בספרד היא שאנריקה, שלאחר ההצלחה המקצועית הכבירה הוא זה שמחזיק כרגע במנוף במו"מ - ימשיך. אבל תחת מספר התניות שיבקש (למשל, שינויים בצוות המקצועי).
ויש כמובן את הבחירות לנשיאות ב-19 ביולי, האמברגו שהוטל על בארסה בשוק ההעברות (לא תוכל לקנות שחקנים הקיץ ותיאלץ לנהל אסטרטגיית רכש עתידי מורכבת), המשך החקירות סביב העברתו של ניימאר (ברתומאו עצמו חשוד באי-סדרים כספיים בפרשה), המשך החקירות סביב העלמות המס של מסי. ברצלונה, המועדון הגדול בעולם - הוא גם מהמתוסבכים ביותר.
4. מפלצת הכדורגל שראיתם אתמול על המגרש בברלין, פול פוגבה, הוא בן 22 בלבד. בגיל הזה, עם היכולת הזאת - יובנטוס יכולה בקלות לפוצץ את השוק איתו, ולקבל תמורתו 80 מיליון אירו. מינימום. אבל יובנטוס צריכה להחליט, בדחיפות, מה היא רוצה מעצמה: להמשיך להיות הרודנית של איטליה שמפרקת את הליגה המקומית ומייצרת שחקנים לקבוצות העילית של היבשת מהמדינות האחרות; או שהיא מנסה לחזור להיות אותו כוח-על ומעורר יראה שפעם הייתה.
הנתיב השני בהחלט אפשרי, בהתחשב בכך שההכנסות הטבעיות של יובה גבוהות כיום מאי-פעם, בזכות המעבר המוצלח לאצטדיון החדש (הקבוצה היחידה בסרייה A שהמגרש שלה בבעלותה) ושוק הטלוויזיה החזק של איטליה. למשפחת אניילי, בעלי המועדון ואימפריית הרכב פיאט - אין בעיה של עומק כיסים, ועכשיו גם אופ"א יכולה "לעזור" לה להשקיע, בזכות ההקלות הצפויות בתקנות הפייננשל פייר-פליי.
כבר בעונת 2013/14, השכר הממוצע לשחקן ביובה, לפי הסקר של SportingIntelligence, עמד על 3.9 מיליון אירו - העשירי בגובהו בכדורגל האירופי. יובנטוס לא צריכה לעבור תהליך יותר מדי ארוך על מנת לזנק עוד שלב בסולם: כבר אתמול היא נתנה לברצלונה פייט הרבה יותר קשוח מהמצופה. הצעד הראשון בדרך חזרה לקצפת עובר דרך חתימה, שהיא הצהרת כוונות - על חוזה ארוך טווח משודרג עם פול פוגבה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
