שבוע הספר: סופרים ממליצים על ספרים חדשים שאהבו במיוחד

גלילה רון-פדר

הספר: "הרומאן המצרי", אורלי קסטל-בלום (הספרייה החדשה)

"להמליץ בפני אוהדיה של אורלי קסטל-בלום על ספר חדש שלה, נראה לי מיותר. אני בטוחה שהם, בדיוק כמוני, ציפו לו, רכשו אותו, קראו אותו התמוגגו מאוד או התאכזבו מעט, והם כבר ממתינים לספר הבא. לכן, את ההמלצה הזאת, אני מפנה אל אלה שלא ידעו את אורלי, ואולי זו ההזדמנות שלהם להכיר אותה.

"אורלי קסטל-בלום היא סופרת אחרת. יש כאלה שיקראו ל'אחרות' שלה פוסט-מודרניזם, ויש כאלה שיאמרו שזו 'כתיבה מופרעת' אשר משתמשת ב'לשון מחוספסת'. אני לא אתייחס לאלה, גם לא לאלה ובהמלצה שלי לקוראים החדשים הפוטנציאליים, אומר רק זאת: בספר 'הרומן המצרי' מובטח לכם ביקור בארץ לא נודעת. כל הכללים שהכתיבו את אופיים של רומנים אחרים שקראתם, יקרסו כאן כמו בניין קלפים. בתום הקריאה תצטרכו לשאול את עצמכם שאלות נוקבות כדי להתאמץ להבין איך כל חלקי הפאזל מסתדרים.

"זאת תהיה מלאכת הרכבה מסובכת, ואם לא תוכלו לה, תיאלצו להשתמש באמצעים המקלים שיספק לכם התיאור שמובא בכריכה האחורית. ספר מדהים שמעורר מחשבות ותהיות על ההיסטוריה שלנו כאן, ועל חיינו האישיים, והוא נכתב בדרך שאותה הקורא חייב ללמוד לאט-לאט, צעד אחרי צעד, כי היא לא מוכרת לו מספרים אחרים. אם החידוש הוא לא מהות היצירה, אז מהי מהותה?".

יהודית קציר

הספר: "מנגד", יעל דיין (מודן)

"זהו ממואר אמיץ ומפוכח על חייה הפרטים והציבוריים של יעל דיין, שמצליחה לשזור את הסיפור הפרטי, המשפחתי והלאומי למארג אחד, בלי להירתע מלגעת בדברים הקשים ביותר. הספר אינטימי בלי להיות סנסציוני וכתוב נפלא".

נורית זרחי

הספר: "שמונה דקות אור", ליהרז פרומן-טויטו (משכל/ידיעות ספרים)

"יש הרבה דברים מעניינים בספר הזה, על הרב מנחם פרומן, שכתבה בתו - העולם שלו, הספקות לגבי הרעיון המרכזי בספר שנסוב על יחסי ערבים-יהודים. היחס של הבת להוריה יוצא דופן, היא לא כותבת מתוך התנגדות אלא מתוך אהבה והבנה אליהם. גם מעניין לראות אדם עם שיעור קומה, להיכנס לדמותו".

הספר: "ביום שנולד הבעש"ט נשרף הגיהנום", בנימין שיבלי (62)

"אני קוראת עכשיו את הספר הזה, שהוא אנתולוגיה מרוכזתשל הסיפור החסידי. הרבנים היו יהודים חכמים ומעניין לראות שהחוכמה הזו עדיין ירוקה, חיה. מעניין גם לראות את היהדות כשהיא גדולה, זה מעורר נחמה שבכל זאת היה לה מרווח נשמה ונשימה גדולה".

גיל הר-אבן

הספר: "נמסיס", פיליפ רות (כנרת זמורה ביתן)

"מלחמת העולם השנייה בשיאה ובנוארק, הרחוקה לכאורה מכל חזית מכה מגפה של פוליו. הזיקה לרומן של אלבר קאמי גלויה, אך רות' מנצל את המגפה כדי לבחון נושאים שונים מאלה שנחקרים ב'הדבר'. זהו אחד הספרים המעניינים ביותר שקראתי על אשם ועל רגש אשם ('אשמה' ו'רגש אשמה' הם כמובן לא אותו הדבר). כהערת אגב אוסיף שלטעמי, פיליפ רות' הגיע לשיא נפלא דווקא ברומנים התמציתיים שכתב לעת זקנה".

הספר: "אני באה משם", אמה רייס (זיקית)

"הורים נוטשים, כליאה במנזר, התעללות נפשית ועבודת פרך. הפסיכולוגיה הפופולרית הרגילה אותנו לצפי מסוים בנוגע לאנשים שכזאת היתה ילדותם, וקריאה בספרה של רייס מזמינה אותנו להרהר מחדש במוסכמות הפסיכולוגיות.

הסיפור שובר לב, אך יש בו ערך גואל: העובדה שלפנינו יצירה יפהפייה, והידיעה שיופי הזה נוצר חרף ההיסטוריה האישית המתוארת בספר. "וגם כאן אוסיף אולי הערה: הספר יצא לאור בהוצאת זיקית המעולה, ונראה שיכולתי לבחור להמליץ כמעט בכל ספר מספריה".

אפרים סידון

הספר: "הבשורה על-פי יהודה", עמוס עוז (כתר)

"זה ספר מרתק שעוסק בעניין מהותי - מהות הבגידה ומיהו הבוגד. יש בו גם אלמנטים שאני אוהב - ראשית הנצרות והסיפור המרתק של יהודה איש קריות, שהפך ליהודי הבוגד האולטימטיבי בכל הנרטיב האנטישמי. כירושלמי אהבתי את תיאור העיר בשנות ה-50 המוקדמות, שמזכיר את ספריו הראשונים של עוז. הגיבור הראשי הוא טיפוס שבא לך לצבוט לו בלחי".

חיים באר

הספר: "מדבר עם הבית", עמיחי חסון (אבן חושן)

"ספר השירים החדש שלו הוא ממש הפתעה עבורי. זה ספר של יוצר בשל וחכם ומקורי. לא פעם קוראים ספר והעולם של הכותב, בעיקר בספרי שירה, לא ברור לך, אפילו אם השירים יפים, אבל פה היה משהו מרגש ומפתיע. באמצעות הספר הייתה לי אפשרות להתוודע לעולמו של אדם אחר. יש רגעים שאתה יודע שקם משורר וזה אחד כזה".

הספר: "המולדת הישנה", לילך נתנאל (כתר)

"זה ספר הפרוזה השני שלה. התוודעתי לאישיות הזו, של לילך נתנאל, עוד מ'רומן וינאי' של פוגל שהיא גילתה והוציאה לאור, שזה הישג מצד אחר של עולמה, כחוקרת ספרות מעניינת. בספר הזה אתה רואה שהוא מרתק, מיוחד ומאוד מקורי. כיף להיות סופר כשיש סופרים כאלה מסביבך".

איל מגד

הספר: "תיקוני שואה", שירים מאת חן ישראל קלינמן (כרמל)

"בהשוואה לספר הזה, כל הספרות הנכתבת - נפלאה ונהדרת, עמוקה ומרתקת ככל שתהיה, אינה אלא בריחה רומנטית, התעלמות פחדנית מהשואה הנצחית, האינסופית, של בעלי החיים, המתחוללת סביבנו ללא הפסק. אלה אינם שירים, אלא זעקות, קינות בלתי נסבלות, המתארות מצב בלתי נסבל, שלמיטב ידיעתי לא נכתבו כמוהן. אני מאמין באמונה שלמה, שאין בעולם נושא שחשוב יותר לכתוב עליו, להתעמק בו ולהתייחס אליו. ספר נדיר, שדרוש אומץ לקרוא אותו".

ליעד שהם

הספר: "נעלמת", ג'יליאן פלין (משכל ועם עובד)

"בכל אמנות יש גם אומנות, ובספר הזה נדמה לי כי האומנות בכל הקשור לכתיבת מתח היא כמעט מושלמת. לאחר קריאת לא מעט ספרי מתח שבמהלכם אני מנסה להבין את מנגנון התפעול שלהם, כאן חלק מהתפניות בעלילה הותיר אותי נפעם. ובכלל, 'נעלמת' עושה מה שספר טוב בכלל וספר מתח טוב בפרט צריך לעשות - הוא משאיר אותך דבוק לכיסא, מציג גלריית גיבורים מעניינת ומורכבת, וגורם לך לתהות על השקרים (הגדולים והקטנים) שאנחנו מספרים לעצמנו ולאחרים".

אגי משעול

הספר: "מזמן לא שמעתי את טווסי הלילה", איריס איריסיה קובליו (אבן חושן)

"שירים קצרים, כמעט הייקו, המלווים באקוורלים של המשוררת/ציירת* ומבטאים בשתי שפות אמנות מצבי תודעה החורגים מהיומיומי ומפתיעים. הזו ספר מדיטטיבי, צנוע ועמוק".

אורי אורלב

הספר: "בנדיט", איתמר אורלב (עם עובד)

"זהו ספר נובלה ראשון של בני איתמר. זה ספר שהפתיע אותי מאוד. יש במרכזו עלילה על יחסי אב ובן - מאוד חזקה ומאוד קשה. אולי זה המקום להדגיש שאין פה תיאור הקשר של איתמר ושלי. הוא כבר כותב הרבה זמן, אבל אני מופתע בכל פעם כמה יפה הוא כותב".