כמה עולים הסמארטפונים החדשים - ואיזו אחריות מקבלים?

אחריות למוצר שרוכשים, ודאי כשמדובר במכשיר כמו סמארטפון שגם עולה הרבה מאוד כסף וגם מוגדר עבור רוב הישראלים כסוג של בלון חמצן, אינה דבר שאפשר להתייחס אליו בביטול, אלא שמסתבר שחברות הסלולר הגדולות - סלקום, פלאפון ופרטנר - מנצלות את נושא האחריות כדי להגדיל את הרווחים.

כל השלוש בוחרות להעניק רק שנה אחת של אחריות למכשירי הדגל החדשים מבוססי האנדרואיד, ואת השנה השנייה הן מציעות בתוספת תשלום. זאת בעוד שלקוחות שיקנו בדיוק את אותם מכשירים ישירות מהיבואנים - יקבלו מלכתחילה שנתיים אחריות.

עם הגעתו של דגם G4 של LG לארץ, נמצא כעת הלקוח הישראלי בנקודה שבה הוא יכול למצוא את מכשירי הדגל של כל היצרניות החשובות מבוססות אנדרואיד לשנת 2015, כמו דגמי גלקסי S6 של סמסונג ו-One M9 של HTC.

אלא שההחלטה היכן לרכוש את המכשיר מתקבלת לאחר שנשקלים כמה שיקולים, ומגוון נקודות המכירה גדול: הצרכן יכול לבחור בין כמה ערוצי קנייה ובין קנייה מייבוא רשמי לבין קנייה מייבוא מקביל: חנויות הסלולר הפרטיות בדרך כלל מוכרות מכשירים מייבוא מקביל, ומי שמעוניין בייבוא רשמי בוחר בין רשתות המחשבים והסלולר (באג, דינמיקה, מחסני חשמל, קרביץ); היבואנים הרשמיים של המכשירים, וכמובן, חברות הסלולר הגדולות (אורנג', סלקום ופלאפון), שמציעות הטבות שונות ופריסה ארצית רחבה מאוד. הנגישות של חברות אלה לצרכנים גבוהה מאוד, כי רוב הצרכנים עדיין לקוחות שלהן.

חשוב לדעת שרוב יבואני הסלולר מציעים היום שנתיים אחריות על הסמארטפונים שלהם. מדובר בדגמי הדגל כמו G3 ו-G4 של חברת LG, אותם מייבאת רונלייט (נדרש רישום באפליקציה של סטארט-אפ ישראלי בשם Warranteer כדי לקבל את השנה השנייה); דגמי One M8 ו-One M9 של HTC, שמייבאת טאץ' גרופ; אקספריה Z3 של סוני, שמייבאת ברס-אלקטרה וגלקסי S5 ו-S6 של סמסונג, שמייבאת סקיילקס-סאני (בשנה השנייה סקיילקס גובה עבור דגמי S6 דמי כניסה למעבדה של 90 שקל).

בחברות הסלולר הגדולות, כך עולה מבדיקת "גלובס", זה לא כך. בפלאפון לא נמכרים סמארטפונים עם שנתיים אחריות יצרן, בסלקום רק אקספריה Z3 מגיע עם שנתיים אחריות ואילו בפרטנר המכשיר היחיד שמגיע עם אחריות לשנתיים הוא HTC דגם One M9. קיימים סמארטפונים בודדים אצל חברות הסלולר שכן מגיעים עם שנתיים אחריות, אבל לא בגלל טוב לבן של החברות אלא משום שהייבואן מתעקש מאוד לתת את התוספת הזו כדי לקדם את המכירות. ברוב המקרים לא מדובר בסמארטפונים עם המכירות המובילות בשוק ולחברת הסלולר לא ממש אכפת.

אמנות הטשטוש

אחריות לשנתיים תפסה תאוצה בשנתיים האחרונות בהובלת היבואנים הרשמיים, וזאת במטרה להילחם בייבוא המקביל. אלא שלא במקרה חברות הסלולר לא מספקות אחריות שנה שנייה חינם, למרות שהיבואניות כנראה יתנו להן אותה ללא בעיה. הסיבה היא שחברות הסלולר פשוט לא ירוויחו כסף כמו שהן רוצות. הרי רוב הסיכויים שהסמארטפון יתקלקל בשנה השנייה יותר מבראשונה.

לעומת זאת, מבחינת היבואנים, התחרות לא מאפשרת להפסיק זאת בשלב הזה, משום שברגע שכל היבואנים מציעים שנה שנייה - אף אחד לא ירשה לעצמו להיות הראשון שיבטל את השנה השנייה, כדי שלא יאבד לקוחות לטובת המתחרים.

חברות הסלולר, לעומת זאת, יכולות בשנה השנייה למכור ללקוחות עוד אחריות ולגבות כסף על תיקונים והן פשוט לא מוכנות לוותר על מקור ההכנסות הזה. כדי לטשטש את החיסרון הזה, הן מנסות להציג יתרונות על רכישה דרכן, למשל, פרטנר מציעה 40 נקודות פריסה ארצית לתיקון מכשירים בתוך שעתיים (עבור 80% מהתקלות), בפלאפון מציעים שירות תיקונים בבית הלקוח ובסלקום תמצאו גם שירותי תיקון בכל הארץ.

עם זאת, לא פעם ההבטחות האלה נהדרות על הנייר אך מתגלות כריקות מתוכן ברגע האמת, במיוחד כאשר לוקח מגיע עם מכשיר לא תקין ומגלה שעליו לשלוח את המכשיר לתיקון של עשרה ימי עבודה, בעוד שתיקון במעבדה פרטית יכול היה להימשך שעתיים.

מה כלול באחריות?

כך או כך, גם את השימוש במילת הקסם "אחריות" יש לקחת בערבון מוגבל, משום שגם כאשר לקוח לכאורה מקבל אחריות של יבואן רשמי, לא תמיד הוא מרוצה.

"כל תקלה שמוגדרת "כתקלה חשמלית" במסגרת אחריות יצרן, יכולה להפוך לתקלה שלא מכוסה במסגרת האחריות, במקרה שבעל המכשיר תרם להיווצרותה", מסבירים ברשת מעבדות הסלולר סלדון.

"למשל: בעיות קליטה/שמע, מצלמה ושקע חשמל - כל אלה יכולות להיות מכוסות במסגרת אחריות יצרן, אך יכולות גם לא להיות כלולות. זה תלוי בממצאים של המעבדה. אם במעבדה רואים באופן ברור שתקלות אלה נגרמו כתוצאה מנזק פיזי שנגרם למכשיר, אזי תקלות אלו לא יכוסו במסגרת אחריות יצרן. אם לא יימצא במעבדה קשר בין התקלה לבין אופן השימוש במכשיר, הן יכללו במסגרת אחריות יצרן".

במילים אחרות, אחריות של יבואן רשמי נשמעת כמו הבטחה חשובה, אך כדאי לדעת שהיבואנים הרשמיים לא תמיד מספקים שירות טוב. הלקוח עלול למצוא את עצמו עם סמארטפון ששילם עליו מאות שקלים יותר מכפי שהיה משלם ליבואן מקביל, עם שירות בעייתי שלא תמיד מבטיח תיקון מהיר ואמין.

ברוב החנויות המוכרות מכשירים מייבוא לא רשמי, האחריות היא של החנות או של מעבדות צד שלישי. מעבדות מסוג זה, בניגוד למעבדות הרשמיות, לא מבטיחות שימוש בחלקים מקוריים. עם זאת, גם המעבדות הרשמיות הוכיחו לא פעם שהן מחזירות ללקוח מכשיר לא תקין או מסרבות להחליף מכשיר מקולקל בחדש.

הגמישות של היבואן והמעבדה לגבי תיקון הסמארטפון היא לא קבועה. במקרים מסוימים יכולים להגיד במעבדה, שמכיוון שעל הסמארטפון יש סימני נפילה, התקלה נובעת מהסיבה הזו. רטיבות שנכנסה למכשיר, לאו דווקא מכך שהוא נפל למים, תקפיץ ישר את המעבדה לטעון שמדובר בקורוזיה והיא לא תסכים לתקן את הסמארטפון במסגרת האחריות. מהסיבה הזו, לא תמיד כדאי לחשוב שאחריות יצרן תכסה את הלקוח מפני כל הנזקים.

ומה עם המחיר?

סוגיית האחריות מצטרפת כמובן לשיקול המחיר, ופערי המחירים בין יבוא רשמי לייבוא מקביל משמעותיים: דגם G3 של LG נמכר בפלאפון ובסלקום ב-2,300 שקל עם אחריות לשנה של היבואן הרשמי, לעומת זאת, ברשת מוביילנד נמכר המכשיר מייבוא מקביל ב-1,700 שקל עם שנתיים אחריות - הפרש של 600 שקל. G4 של LG נמכר בחברות הסלולר ב-3,500 שקל עם שנה אחריות (יבואן רשמי), ואילו בגו מובייל ב-3,000 שקל עם שנתיים אחריות (יבוא לא רשמי) - פער של 500 שקל.

עדיין, למרות ההפרשים המשמעותיים במחירי המכשיר בין הייבואן הלא רשמי לייבואן המקביל, כדאי לבדוק ביקורות באינטרנט על החנות ממנה קונים את המכשיר, לוודא שזו חנות אמינה, והכי חשוב, לפתוח את הסמארטפון בחנות ולראות עד כמה שאפשר שהמוצר תקין.

 כמה עולים תיקוני סמארטפונים נפוצים

 כמה עולים מכשירי הדגל החדשים