סיומו של פרויקט ניקוי נחל הקישון יידחה ב-5 שנים לפחות ועלויותיו יאמירו במאות מיליוני שקלים, כך מעריכים היום גורמים מקורבים לפרויקט. לדבריהם, מינהלת הקישון, הגוף הממשלתי האמון על ניהול הפרויקט, העריכה לא נכון גורמים רבים המשפיעים על קצב העבודות בשטח, והפערים אף הובילו לעזיבתה של חברת הקבלן הקנדית שזכתה במכרז. בתוך כך טוענת יצרנית הציוד בשטח כי קבלני המשנה בשטח פועלים ללא אישור הנדסי.
פרויקט ניקוי קרקעית הקישון, בעלות של כ-220 מיליון שקל, הוא פרויקט לאומי ראשון מסוגו לניקוי ושיקום אגן הנחל מזיהומים רדיואקטיביים לאורך רצועה של 7 ק"מ. הפרויקט הושק בשנת 2012 בקול תרועה רמה על ידי השר להגנת הסביבה אז, גלעד ארדן, ולווה לאורך הזמן בשורת הצהרות וטקסים. הפרויקט, שזכה לתקציב שיא היסטורי למיזם סביבתי בישראל, הושק במימון משותף של המדינה והמפעלים המזהמים. הכוונה הייתה לנקות את הרעלים שבקרקעית הנחל, לשקם את גדותיו ולבנות סביבו פארק גדול שישרת את כלל תושבי נפת חיפה.
הנתונים שלא היו במכרז
בהיעדר ניסיון מקומי בביצוע פרויקטים הנדסיים מורכבים כגון זה, יצאה המדינה למכרז, והחברה שנבחרה הייתה החברה הקנדית אנגלוב. בשנה שעברה היא החלה בעבודות, ואולם כעבור זמן קצר טענו אנשיה שהמציאות בקרקעית הקישון שונה באופן משמעותי מזה שהוצג במכרז. למשל, הרכב החול בקרקעית הנחל הוא שונה, וכך גם רמת מליחות המים. לטענת החברה, שינויים אלה מובילים להאטה משמעותית בקצב הכרייה.
עוד גילתה החברה הקנדית בזמן העבודות שרמת הרדיואקטיביות בשטח גבוהה פי 2 מכפי שתואר במכרז. על פי תקנות המשרד לאיכות הסביבה, ברמת הרדיואקטיביות שהוצגה במכרז מותר לעובד לפעול באתר כ-1,900 שעות בשנה במצטבר. ואולם, ברמת הרדיואקטיביות שהתגלתה בפועל בשטח, מותר לעבוד רק 900 שעות. המשמעות: הפסקת העבודות לכמה חודשים או הכשרת עובדים נוספים. כך או כך מדובר בעלות נוספת.
הסכסוך בין מנהלת הקישון לאנגלוב הסתיים בכך שבינואר האחרון הודיעה החברה הקנדית על עזיבת הפרויקט באופן סופי. לטענת החברה, הפרויקט במתכונת הנוכחית שלו איננו בטיחותי, ולא ניתן לבצעו במסגרת התקציב ובלוחות הזמנים המקוריים. כל אנשי המקצוע הזרים שעבדו כאן מטעמה, כולל מנהל האתר, עזבו את ישראל, הציוד של אנגלוב הופקע ובימים אלו מתקיים הליך גישור בינה לבין המינהלת.
בחודשים האחרונים ממשיכה המינהלת את העבודות באמצעות קבלני המשנה שלה, ובהם "עידן חדש", שאמורה לנהל את הליך הפעלת החפירה בנחל, ו"ווטרמטיק", שאמורה להפעיל את מתקן הצנטריפוגות החכור מחברה זרה. קבלניות המשנה משתמשות בין היתר בציוד שהשאירה אנגלוב בישראל. ואולם לטענת יצרנית הציוד PSD, חברות הקבלן הישראליות פועלות ללא אישור הנדסי. PSD אף שלחה כמה מכתבים שבהם היא מזהירה מפני ההשלכות על השימוש הלא חוקי בציוד.
"בשבועות האחרונים אכן התרחשו כמה תקלות באתר", טוען אחד הבכירים המעורבים בפרויקט, "מחפר פגע ברשת ופעולתו הושבתה זמנית וכך גם אחד מרכיבי מתקן הצנטריפוגות הושבת מפעילות". עוד הוא הוסיף כי "סיום הפרויקט יידחה ב-5-10 שנים לפחות וכך גם העלות שלו תזנק. בעוד שהפרויקט אמור היה לעלות 220 מיליון שקל, אני מעריך שהתקציב יוכפל ויגיע לפחות ל-450 מיליון".
ממינהלת הפרויקט הלאומי לשיקום נחל הקישון נמסר: "העבודה באתר נמשכת בקצב מואץ ביותר בחודשים האחרונים. קבלני המשנה שביצעו את העבודות לאורך כל תקופת הפרויקט הם בעלי הניסיון וההכשרה המבוקשים לביצוע העבודות להעמקת ושיקום הקישון בהתאם לאופי הייחודי של האתר, והם ממשיכים לבצע באתר את העבודות שביצעו עד כה.
"לרשות ניקוז ונחלים קישון - האחראית על ביצוע הפרויקט - יש מלוא הזכויות החוקיות לעשות שימוש בציוד הנחוץ לשיקום הקישון ותפעולו. הרשות נחושה להמשיך לעשות כל שנדרש כדי למנוע פגיעה ו/או עיכוב בפרויקט לשיקום והעמקת קרקעית הקישון, שנועד לשפר את איכות חייהם של מאות אלפי תושבים במטרופולין חיפה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
