הבנקים מרככים את התנגדותם למאגר נתוני האשראי: בעבר התנגדו הבנקים, ובמיוחד שני הגדולים, להקמת המאגר שיאיים על שליטתם בתחום האשראי למשקי בית, אך כעת מסתמן שהם לא ייצאו למלחמת עולם בסוגיה זו ויתמקדו בהתנגדויות ספציפיות לנושאים טכניים.
לפני כמה שבועות פרסם הצוות שמינה משרד רה"מ בנושא את דוח הביניים שלו, ובו המליץ על הקמת מאגר נתוני אשראי של כלל הציבור במטרה לשפר את התחרות במערכת הבנקאית. עד סוף השבוע הבא תקבל הוועדה, בראשות סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה מוריס דורפמן, את הערות הציבור, ובסוף החודש היא אמורה לפרסם דוח סופי.
במקביל, מתקיימים בבנקים דיונים כיצד להתייחס לדוח, וככל הידוע מסתמן שהם לא יגישו התנגדות מהותית להקמת המאגר ולא יטענו שהקמתו פוגעת בפרטיות או בלווים החלשים. במקום זאת, יתמקדו הבנקים בסוגיות טכניות. לדוגמה, עלות העברת הנתונים למאגר חיצוני שלא ברור מי יישא בה. כמו כן, בבנקים רוצים לוודא שכשם שהם משתפים נתונים הנמצאים אצלם כך גם תהיה להם גישה למאגר ולנתונים שיעבירו גופים אחרים.
נוסף על כך, בבנקים לא מרוצים מהמצב שנוצר ובו הם נדרשים להעביר פעמיים נתונים פנימיים, שהרי במקביל לכוונה להקים מאגר נתוני אשראי, בנק ישראל מקדם יצירת תעודת זהות בנקאית, שתאפשר לכל לקוח לקבל מהבנק מסמך על מצבו הפיננסי ואת דירוג האשראי שלו בבנק. תעודת הזהות הבנקאית אמורה להיכנס לתקוף בתחילת השנה הבאה, ובבנקים סבורים שאין הצדקה להעביר גם את דירוג האשראי בתעודת הזהות הבנקאית וגם את כל הפרטים על הלקוחות למאגר נתוני האשראי.
בשבוע שעבר אמרה תמר יסעור, ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, בוועידת שוק ההון של "גלובס" כי הבנק אינו מתנגד לעצם הקמת המאגר אך ציינה גם את חסרונותיו. "אם תשאלו את ניהול הסיכונים בבנק, הם יגידו שזה אחד הדברים הכי טובים שיכולים לקרות. היום אנחנו רואים תמונה יחסית חלקית ומוגבלת. עם הדירוג נראה תמונה יותר מלאה, וזה בהכרח יותר טוב לנו", אמרה יסעור, "הדבר היחיד שאותי מטריד הוא שזה יחזק את החזקים ויחליש את החלשים. לכל מקום שתלכי, יבקשו ממך את 'תעודת הזהות' הזאת".
עוד הוסיפה יסעור ש"ההתנגדות הייתה לתעודת זהות בנקאית כפי שיזם בנק ישראל. תחשבי שלקוח מקבל 'ציון' שלא לשביעות רצונו, ומי שלכאורה אשם זה הבנק. באווירה הציבורית היום זה היה יוצר חיכוך לא סביר".
החלטת הבנקים שלא לצאת למלחמה אגרסיבית נגד הקמת המאגר אינה טריוויאלית. זה כמעט 15 שנים שנעשו ניסיונות להקמת מאגר נתוני אשראי. שני הבנקים הגדולים, שמחזיקים כיום במידע על חלק גדול ממשקי הבית בישראל וצפויים להיות הנפגעים המרכזיים משכלול התחרות בשוק, התנגדו ליוזמה והפעילו לחצים רבים כדי למנוע את תיקון החוק.
לזכות הבנק עמדו שני טיעונים לא מבוטלים: הראשון הוא החשש לפגיעה בפרטיות הלקוחות, והשני החשש כי לקוחות חלשים יתקשו בקבלת אשראי לאחר שנתוניהם יפורסמו. אלא שכעת מתכוונים הבנקים לתת לארגונים חברתיים לנהל את המאבק בסוגיות אלה, והם ימקדו את הדרישות שלהם בהיבטים טכניים, שקל יחסית לפתור ואינם מסכלים לחלוטין את הקמת המאגר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.