החזית הבאה

כמה נתונים יבשים: ב-36 דקות נמחק כטריליון דולר ערך מניות, ולאחר מכן, במשך שאר היום, עלה רוב הערך הזה חזרה. מעין כרטיס הלוך ושוב לגיהינום הפיננסי. מדובר כמובן ב-Flash Crash של 2010. נזכור שבאותו יום האווירה הייתה משעממת במיוחד, כאשר בזמן הכי פחות הגיוני מבחינת מחזורי המסחר, זמן הפסקת הצהריים, התחילו להופיע היצעים גדולים מאוד בחוזים העתידיים. אט אט המדדים ירדו בזוית חדה יותר ויותר, כאשר בשיאו של תהליך הירידה הופיעו פערים של עשרות נקודות מדד בין עסקה לעסקה, וירידה אנכית לחלוטין.

נא ראו איך עניין זה נראה במדד היותר כבד, דהיינו מדד הדאו התעשייתי:

 משה-שלום-דאו-09-06

לאחר חקירת העניין, הואשמו פעילים מסיימים במה שנקרא אז "אצבע כבדה" על כפתור המכירה, בנוסף לאשמה שהוטלה על מפעילי תוכנת High Frequency Trading. אותה תוכנה הואשמה בהכנסה של הרבה מאוד פקודות היצע שווא מבלי לבטל אותן בזמן.

ומה הרלוונטיות של אירוע מלפני 5 שנים לימינו אלו? הטענה של הרבה פעילים היא שאנו חווים היום מיני-פלש-קרשים כאלה רבים, וזאת בכל מיני נכסים שונים, ומשונים. דוגמא אחרונה נמצאה באג"ח המדינתי הגרמני.

בנכס הספציפי הזה, ניתן להציג את שקרה על ידי ירידה בערך האג"ח, או על ידי עלייה בתשואה. הגרף הבא מראה את התצוגה השנייה, דהיינו זו של התשואה:

 משה-שלום-בונד-09-06

התנועה הזו ניראת לא משמעותית כל כך אם מסתכלים בסקאלה הימנית, זו של התשואה, אבל באחוזים, ובכלל כשוני מן הנורמה, זהו מהלך של Crash אמיתי עבור השחקנים הפעילים בזירה הזו. אלו רגילים לתנודתיות אפסית.

תופעה חדשה-ישנה זו מופיעה כל יום במניות בודדות, במטבעות, בסחורות, ובאג"חים בודדים. זה עדיין נדיר במדדים, אבל זו כנראה תהיה החזית הבאה, ואז נתחיל לראות קצת יותר זיקוקי-דינור בבורסות השונות.

נזכור שכאשר המדד עשה את המהלך המטורף ההוא ב-2010, ראינו מניות שירדו זמנית בכמעט 100% משוויון, וזאת עקב מכונות הארביטראז' אשר ניסו להשוות בין סלי המניות הפיזיות שבמדד, והייצוג של המדד באופציות, ובחוזים העתידיים. כל החלקים האלו קשורים, ואנומליה באחד מהם משפיע מייד על האחרים.

ומה הן הסיבות לתופעה? ההסבר מתחלק לארבעה חלקים:

■ הנזילות האינסופית שבידי המוסדות הפיננסיים.

■ הקישוריות, ובמיוחד זו המקשרת בין נכסי הבסיס, והנגזרים שלהם.

■ כוח השילוב "מחשוב-תקשורת" המאפשר דמוקטיזציה של המסחר.

■ השליטה של ה-HFT השונים על המהלך התוך יומי.

זו לא הזירה להרחבה על הכסף המגיע מן הבנקים המרכזיים, ובכלל. את זה עשיתי בעבר, ועוד נעשה בעתיד. לגבי הקישוריות כבר נאמרו כמה דברים לעיל, אשר מסבירים היטב את המנגנון. על הדמוקרטיזציה קשה לחדש כי כל אחד מאיתנו מבין היום שניתנה היכולת לכל אזרח בעולם לקנות, או למכור, והכול, בצורה הקלה ביותר, תפקיד שהיה נתון בעבר למוסדות ופרטים מעטים, אשר מיקומם היה קרוב לזירות המסחר.

כן ארחיב על הגורם הרביעי, והוא המכונות האוטומטיות, ובמיוחד אלו הפועלות בחלקיקי השנייה. נתרכז באלמנט אחד שהוא מרכזי היום, והיא העובדה שהן הפכו לגורם הנזילות התוך-יומי העיקרי. כל מושג ה-Market Maker שינה פניו לחלוטין עקב קיום אותן מכונות אלגו, ובמקום חברות פיננסיות גדולות, אשר החזיקו נכסים פיננסיים במלאי לצורך יצירת שוק זורם של היצעים וביקושים, יש לנו היום "מחפשי מציאות" אלקטרוניים.

מה רע בכך? שום דבר, חוץ מתכונה אחת החוזרת אצל כולן, והיא שיתוק האלגוריתם כאשר התוכנה השלטת במכונה מוצאת שיש "משהו לא בסדר". זיהוי של תופעה חריגה, עוצר את פעילות אותו "חיפוש" ובכך נעלמת אותה נזילות עיקרית בשוק. מייד נוצר חור שחור מתחת, או מעל (כי זה גם יכול לקרות כאשר יש מצב של ביקוש יתר עצום) בספר הפקודות.

ספקי הנזילות ה"אנושיים" בוודאי לא ייכנסו לפעולה חריגה על מנת "לכסות" על החוסר הנוצר, הן בגלל המהירות של הטכנולוגיה, והן בגלל חוסר הוודאות של אותו רגע מבהיל. וכך מתחיל המיני-קרש. ב-Bund הגרמני, לא היו היצעים גדולים כל כך, אבל עד שהמוסדות הבינו את התהליך, מי שרצה למכור כמויות גדולות של אג"ח לא יחל למצוא להן קונה, וזה בדיוק הרקע לקריסה.

מה עושים? יש הרבה דיונים על כך, אבל כולם מנסים לרסן את הבעיה מבלי לעקור את מקורה. יהיה קשה, ולמעשה בלתי אפשרי למצוא תחליף לרווח האדיר המתקבל מאותה טכנולוגיה. ולכן, כל הרעיונות אינם מדברים על ביטול, או שינוי מהותי, אלא על ריסון, ושליטה טובה יותר. למה הדבר דומה? למאמן אריות שינסה לשכנע את חיית המחמד שלו לאהוב בשר עוף, במקום בקר. יום אחד, יש סיכוי שהאריה יעדיף את מי שמכריח אותו להעדיף.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב-FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.