חברת המכשור הרפואי קימא מקבוצת אלרון, המפתחת מכשיר מכ"מ לאבחון אי ספיקת לב, חתמה על מזכר הבנות למכירתה לחברה ששמה לא פורסם, בסכום מיידי של 35 מיליון דולר במזומן. בנוסף ישולמו תשלומים מבוססי הצלחה, שיחושבו על בסיס מכפיל של הצמיחה בהכנסות ב-4.5 שנות ההסכם הראשונות (למשל אם ההכנסות יצמחו מ-1 ל-10 מיליון דולר, תשולם מכפלה כלשהי של 9 מיליון דולר) וכן תמלוגים כאחוז מסויים מן ההכנסות הכוללות. השלמת העסקה עדיין תלויה בבדיקת נאותות.
אלרון, המשתייכת לקבוצת אי.די.בי של אדוארדו אלשטיין, מחזיקה בשרשור ב-26% מקימא (דרך RDC, חברת המסחור בה היא שותפה עם רפא"ל). הרווח של אלרון על בסיס התגמול המיידי של 35 מיליון דולר, יהיה 7 מיליון דולר. אלרון ציינה כי היא בוחנת את ההשלכות החשבונאיות של התשלומים המותנים. בעקבות ההודעה עולה מניית אלרון 4% והחברה נסחרת לפי שווי של 524 מיליון שקל.
קימא מקווה להשיג אישור שיווק בארה"ב עד סוף השנה. אם המכירות יחלו מיד לאחר מכן, עשוי להיפתח כבר ב-2016 זרם ההכנסות המותנות. אולם, ייתכן כי הרוכשת תרצה קודם לכן לבצע ניסויים נוספים לצרכי שיווק, וכן לעבוד על הטמעת המוצר של קימא במכשיריה שלה.
הגיוני למכור עכשיו
קימא נוסדה על ידי אסף ברנשטיין ואוריאל ויינשטיין, מהנדסים שנפגשו בחברת הביומד קוואנטומיקס. הטכנולוגיה שלה משתמשת במכ"מ ממוזער לשם אבחון של נוזלים בריאות המעידים על התקף של אי ספיקת לב. כיום השיטה המקובלת לאבחון היא להישקל, כאשר עליה חדה במשקל מעידה על הצטברות נוזלים. אולם מדד זה אינו מדוייק והאבחון מגיע מאוחר מדי.
אבחון מוקדם יותר של אי ספיקת לב יכול לאפשר נטילת תרופות מבעוד מועד, באופן שיכול לחסוך אשפוזים, המתרחשים לרוב מספר פעמים בשנה בחולים אלה, והופכים את אי ספיקת הלב לאחת המחלות היקרות ביותר למערכת הבריאות. בישראל פועלת חברה נוספת התוקפת את אותה המטרה בטכנולוגיה אחרת - סנסיבל מדיקל. המשקיעה הגדולה השניה בקימא לצד אלרון היא קרן גנות האמריקנית, אשר פועלת בתחום בתי האבות והמוסדות הרפואיים.
במונחי תשלום ראשוני, מדובר באקזיט יחסית קטן. אולם, גובה האקזיט תואם את המתרחש בשנים האחרונות בשוק המכשור הרפואי. חברות עם מוצרים אשר עדיין לא הראו מכירות, כבר כמעט ואינן נמכרות בסכומים תלת-ספרתיים. כדי להגיע לסכומים כאלה, החברה צריכה להגיע לשוק ולבנות מערך מכירות עצמאי ולהכניס לפחות 10-20 מיליון דולר בשנה, מאמץ שיכול בעצמו לעלות יותר מ-100 מיליון דולר והצלחתו כלל אינה ודאית. כך שיש היגיון בהחלטה למכור את החברה כבר בשלב הטכנולוגיה בסכום נמוך, אך כזה הכולל פוטנציאל לרווח נוסף במקרה של הצלחה.
עוד 2 חברות בקנה
אלרון, שבראשה עומד ארי ברונשטיין, סימנה בעבר בראיון ל"גלובס" שתי חברות נוספות אותן היא מעוניינת למכור אחרי הצלחת ניסויים בבני אדם ואולי קבלת אישור שיווק, אך לפני הכנסות: בריינסגייט ופוקרד. בריינסגייט, שפיתחה מכשיר לטיפול בשבץ, עומדת לפרסם עד סוף השנה תוצאות ביניים מהניסוי הרב מרכזי שלה במוצר, אשר עשוי להיות הניסוי האחרון לפני אישור.
פוקרד, שפיתחה טכנולוגיה לאבחון מיידי של נוכחות חיידקים בדגימות של נוזלי גוף, צפויה לסיים בחודשים הקרובים ניסוי שבתקווה יהיה האחרון לפני שיווק. חברה נוספת, מפל, כבר השיגה אישור שיווק בארה"ב ואף קיבלה אישור שיפוי ביטוחי, אך ממתינה לאישור על סכום השיפוי, כאשר ההערכה היא שאם הוא יהיה גבוה מספיק, ניתן יהיה למכור את החברה.
ברבעון הראשון רשמה אלרון רווח של 4.9 מיליון דולר לעומת רווח של 101 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח הרבעוני ב-2015 נבע בעיקר ממעבר לשליטה בחברה הבת פוקרד ומעבר לרישום של החברה בשיטה של שווי הוגן. הרווח ברבעון הראשון של 2014 נבע ממכירת גיוון אימג'ינג, מימוש שהוביל לרווח של 176 מיליון דולר ב-2014 כולה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
