בבדיקה: המוסדיים יעניקו אשראי קמעונאי דרך גופים חיצוניים

הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאית צפויה לעסוק בדרכים שבהן המוסדיים ייכנסו לפעילות באשראי למשקי בית באמצעות גופים חיצוניים, ובראשם באמצעות הנפקות אג"ח.

את הוועדה - שבראשה עומד הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר דרור שטרום - הקימו בשבוע שעבר שר האוצר משה כחלון ובנק ישראל. הוועדה צפויה לעסוק בהסרת חסמים לכניסת שחקנים חדשים לשוק האשראי למשקי בית, שהבנקים שולטים בו.

המשקיעים המוסדיים נחשבים בעלי פוטנציאל להפוך שחקנים מרכזיים בשוק זה, כשם שהפכו שחקן מהותי בשוק האשראי העסקי בשנים האחרונות. אלא שבוועדה הבינו כי הסיכוי שהמוסדיים ייכנסו בצורה ישירה לתחום זה נמוך, ולכן הם צפויים לבחון דרכים שבהן ייכנסו המוסדיים לשוק באמצעות צד ג' - גופי אשראי חוץ-בנקאי.

מצד אחד, המוסדיים נהנים מנזילות גבוהה ומזרימה חודשית של כספים רבים, בעיקר בחסכונות הפנסיוניים של הציבור. מצד שני, חלופות ההשקעה של המוסדיים אינן רבות, ולכן יש להם בהחלט מקום להקצות חלק לא מבוטל מהכספים לאשראי למשקי בית, המניב תשואות נאות של 5% ויותר.

עם זאת, בוועדה מבינים שהמוסדיים אינם בנויים לכניסה ישירה לפעילות בתחום הזה; כניסה לתחום דורשת השקעה גדולה מאוד, והקמת מערכים לניהול האשראי, שירות הלקוחות, שיווק ועוד. בה בשעה שבאשראי העסקי, שם פעילים המוסדיים, ניתן לנהל עסקת אשראי של מאות מיליוני שקלים עם כ-5 עובדים, בשביל להגיע לפעילות בהיקף כזה עם משקי הבית צריכים המוסדיים להעמיד יותר מ-10,000 הלוואות שאותן צריכים לנהל עשרות עובדים, אם לא יותר.

אי לכך, הפתרון המסתמן בוועדה יהיה לייצר דרכים שבהן המוסדיים יעשו למעשה מעין מיקור-חוץ לכל הליך ההלוואות, ורק יספקו את מקור הכספים במתן האשראי. כיום כבר ישנם בשוק גורמים הפעילים באשראי החוץ-בנקאי כגון מימון ישיר, פנינסולה והאחים נאווי, ובוועדה מעריכים כי אם גורמים אלה יוכלו ליהנות מהנזילות של המוסדיים, יווצר להם מנוע צמיחה משמעותי, שיהפוך אותם לשחקנים עם נתח שוק משמעותי בענף האשראי.

הדרך המרכזית שבוועדה מתכוונים לבחון היא לאפשר לאותן חברות אשראי חוץ-בנקאי לגייס אג"ח, כאשר המוסדיים אמורים להיות בעלי האג"ח המרכזיים. כיום חברות האשראי החוץ-בנקאי אינן יכולות לגייס אג"ח, הואיל ולפי חוק הבנקאות, מי שאינו תאגיד בנקאי לא יכול לעסוק בקבלת פיקדונות כספיים ובמתן אשראי בד בבד, והאג"ח נחשבות מעין מכשיר מקביל לפקדונות. חברת האשראי החוץ-בנקאי האחים נאווי חוותה זאת היטב על בשרה, כשלפני כחודש עצרה להם רשות ני"ע הנפקת אג"ח מנימוקים אלה.

כדי לא ליצור מצב שבו כל גוף שכזה יוכל להנפיק כמה אג"ח שירצה וללא כל פיקוח, הוועדה צפויה לקבוע גבולות גזרה. כך לדוגמה, ייקבע כי על חברה שכזו לקבל דירוג A פלוס לכל הפחות על מנת שתוכל לגייס אג"ח, כשההנחה היא שדירוג שכזה כבר מגלם בתוכו דרישות הון. כלומר גוף שלא יעמוד בדרישות ההון לא יקבל דירוג גבוה ולא יוכל לצאת לגיוס. כמו כן, נראה כי אותם גופים יצטרכו לעמוד בדרישות הקשורות לממשל תאגידי ולשקיפות.

ועדיין, מסתמן שהדרישות על גופי האשראי החוץ-בנקאי, שהולכים ונהיים דומים לבנק, יהיו נמוכות משמעותית לעומת דרישות ההון והפיקוח הכבד הקיים כיום בבנקים. הוועדה תצטרך למצוא את האיזון הנכון בין הבטחת היציבות של אותם גופים לבין הטלת מגבלות שיחנקו אותם ויקשו על צמיחתם. עניין נוסף שהוועדה צפויה לעסוק בו הוא הסדרת שיתופי הפעולה הישירים בין המוסדיים לגופים החוץ-בנקאיים. כיום אין כללים ברורים בנושא, ולא ברור האם המוסדיים יכולים להשקיע בגופים שכאלה את כספי העמיתים. הוועדה תתייחס לנושא זה, ותקבע כללים ברורים להשקעה.