פרשנות: הבמב"י של אלשטיין ובן משה תקוע ושעון החול אוזל

שעון החול במאבק השליטה על קבוצת אי.די.בי פתוח הולך ואוזל. עד מחרתיים (ה') אמור בעל השליטה הנוכחי בקונצרן, אדוארדו אלשטיין, להודיע לשותפו לשעבר מוטי בן משה כיצד ינהג בהליך הבמב"י שהפעיל האחרון, אולם לפי שעה התמונה עדיין מעורפלת.

הליך הבמב"י (היפרדות) קובע כי ברגע שצד אחד להסכם השליטה מציע לרכוש את החזקות שותפו לפי מחיר מסוים למניה, הרי לשותף ניתנת תקופה של שבועיים להחליט האם להיענות להצעה ולמכור את מניותיו, או לחלופין לחייב את המציע למכור את מלוא מניותיו במחיר שהציע.

ביום חמישי ה-28.5.15 הציע בן משה לרכוש את מלוא המניות שבידי אלשטיין (441.8 מיליון מניות), במחיר של 1.64 שקל למניית אי.די.בי ובתמורה כוללת של 725 מיליון שקל. מחיר כזה ישקף לאלשטיין הפסד עתק של כחצי מיליארד שקל על השקעתו באי.די.בי, ולכן הדעה הרווחת בשוק היא כי הוא זה שבסופו של דבר ירכוש את המניות שבידי שותפו (92.7 מיליון מניות) תמורת 152 מיליון שקל, ויגרום לבן משה לקבע הפסד של כ-460 מיליון שקל.

אלא שהתסריט הפשוט לכאורה אינו מתממש לפי שעה, בשל התניות שהגיש כל אחד מהצדדים למימוש ההליך. בן משה דרש כי הרוכש בהליך הבמב"י גם ייטול על עצמו את התחייבויות המוכר, בהיקף של 256 מיליון שקל, כלפי נאמני הסדר החוב של אי.די.בי אחזקות (באמצעות הצעות רכש בשנתיים הקרובות), התניה שלפי שעה אלשטיין מתנגד לה בטענה כי אינה כלולה בהסכם השותפות ביניהם.

אלשטיין מצדו התנה את רכישת החזקות שותפו בהתחייבות של בן משה ליטול על עצמו תקופת צינון של שנתיים, שבהן תיאסר עליו רכישה של ניירות ערך שהנפיקו אי.די.בי פתוח או החברות הבנות, הנכדות והנינות בקבוצה. לדרישה זו מתנגד בינתיים בן משה, במיוחד מאחר שהיא נגועה בסתירה מסוימת, לנוכח העובדה כי הוא עדיין מחויב כלפי נאמני הסדר החוב של אי.די.בי אחזקות, למימוש חלקו בהצעות הרכש האמורות (שיבוצעו במחיר של כ-8 שקל למניית אי.די.בי, ובסך הכול כאמור כ-256 מיליון שקל חלקו של כל אחד מהשניים).

אלשטיין, נזכיר, כבר הצהיר במסמך לנאמני הסדר החוב כי תוכניתו העתידית היא להשיג בעלות מלאה על אי.די.בי פתוח ולמחוק את מניותיה מהמסחר בבורסה. הוא אף השיג אתמול את סילוקו של יריבו, בן משה, מדירקטוריון החברה הבת, דיסקונט השקעות.

כפיית פתרון תגרור התבצרות

על פניהן, הדרישות של שני הצדדים לגיטימיות לכאורה. בן משה מסכים לצאת מאי.די.בי אבל רק אם מדובר ביציאה אמיתית ומלאה, ללא התחייבויות עתידיות, ואילו אלשטיין מוכן לקנות אותו החוצה, אולם רק בתנאי שבן משה לא ינצל את הכסף שיקבל מידיו כדי להתגנב "דרך החלון" ולרכוש נתח מהותי מהמניות או מאיגרות החוב של אחת החברות הבנות בקבוצה.

ואולם, רק אם יכובדו הדרישות יחדיו, קרי כל אחד מהשניים יסיר את התנגדותו לדרישת יריבו, יתאפשר סיום נאות ובתום לב של השותפות הלא מוצלחת, בלשון המעטה, בין אלשטיין ובן משה. כל ניסיון אחר של כפיית פתרון זה או אחר בכוח, יגרור את הצדדים להתבצר בעמדותיהם עד למועד הדד-ליין, שפקיעתו עלולה להוות יריית פתיחה למאבק פומבי על מניות השליטה באי.די.בי, שיעבור ישירות לבין כותלי בית המשפט.

קשה לדעת אם כך אכן יקרה. כל אחד מהצדדים מחזיק כיום בסוללת עורכי דין בכירים לצורך ניהול ההליך, שזמנו הולך ומתקצר. עם זאת, 48 שעות הן עדיין זמן ארוך מספיק בשביל עורכי הדין 'לפרק את המטענים' ולהוביל את הצדדים לסיום ראוי של הסאגה - לטובתם של כלל החברות בקבוצה, הנושים שלהן ובעלי מניות המיעוט.