המפקח על הבנקים דודו זקן והמפקחת על הביטוח ושוק ההון באוצר דורית סלינגר הפתיעו היום (ד') את הענף הפיננסי, כשהוציאו שורה של הנחיות משותפות המגבילות את שכר הבכירים. ישנם כמה סעיפים בהנחיה; המרכזי שבהם הוא הגבלת דרמטית של שכר יושבי הראש בגופים שעליהם הם מפקחים, ובראשם הבנקים וחברות הביטוח.
לפי ההנחיה החדשה, יושבי הראש באותם גופים פיננסיים לא יוכלו ליהנות מתגמול משתנה, קרי בונוסים ואופציות, אלא מתגמול קבוע בלבד. מנגנון השכר של יושבי הראש ייקבע בדומה למנגנון השכר של הדח"צים, המוגבלים כיום בשכר של 100 אלף שקל בשנה ועוד 5,000 שקל בעבור כל ישיבה שבה הם משתתפים. ליושבי הראש תותאם מגבלת שכר, כך שלא תעמוד על 100 אלף שקל בשנה בלבד, אלא תסתכם בכמה מאות אלפי שקלים. כך שבשורה התחתונה, לפי הערכות צפוי שכר יושבי הראש לעמוד על 1-1.5 מיליון שקל.
ההנחיה תיכנס לתוקפה לאחר תקופת מעבר שיקבעו הרגולטורים (ככל הנראה תוך שנה-שנתיים), ולא בתום תקופת החוזה של כל יושב ראש, כשם שהיה נהוג בחלק ממגבלות השכר הקודמות שהוטלו. בטבלה המצורפת ניתן לראות כי מדובר בירידה דרמטית של יותר מחצי לעומת נורמות השכר כיום. עלות השכר הממוצעת של יושבי ראש הבנקים וחברות הביטוח הסתכמה אשתקד בכ-3.8 מיליון שקל. היו שנים שבהן ביצועי החברות היו אף חזקים יותר, כך שעלויות השכר היו גבוהות יותר מהסכומים הללו.
כמו במדינות אחרות בעולם
ההחלטה לבטל את הבונוסים והאופציות ליושבי הראש התקבלה כדי לנתק את היו"ר מההנהלה, הרואה לנגד עיניה את הביצועים גם במחיר של נטילת סיכונים, ולחזק את התפקיד של היו"ר כמי שאמור לבקר ולפקח על ההנהלה. לכן מבטלים הרגולטורים את התגמול התלוי בביצועי החברה.
אלא שניתוק הקשר מהביצועים מעלה את השאלה, האם הדבר לא יהפוך את הגופים הפיננסיים לרדומים, ויגרום ליושבי הראש להוביל קו של השארת המצב כמו שהוא, רק בכדי לסיים את הקדנציה בשלום - גם במחיר של תוצאות בינוניות. על הסוגיה הזו אומר גורם המקורב לאחד הרגולטורים, כי גם הדירקטורים מקבלים שכר שאינו תלוי ביצועים, ועדיין הם תומכים בתוכניות וביוזמות המפתחות את הגופים. כמו כן, מי שאמור להיות מוטה לביצועי החברות הם הזרוע הביצועית, קרי ההנהלה ולא הדירקטוריון והעומד בראשו. עוד טוענים גורמים רגולטוריים כי מגבלות שכאלה נהוגות במדינות נוספות בעולם.
מלבד הגבלת שכר יושבי הראש, קבעו סלינגר וזקן כי במקרים חריגים, נושאי משרה יצטרכו להחזיר בונוסים ותגמולים משתנים אחרים שהם קיבלו, לדוגמה במקרה שהחברה שהם מנהלים נאלצה לשלם קנס משמעותי או ספגה הפסד כבד. ייתכן והרקע להוראה זו מגיע מפרשת לאומי, שבגינה שילם באחרונה הבנק קנס של 400 מיליון דולר (בגין סיוע ללקוחות אמריקאים להעלים מס), ושבימים אלה עולה השאלה האם בכירי הבנק לשעבר ובראשם איתן רף וגליה מאור יצטרכו להחזיר בונוסים.
בכל מקרה ההוראה הנוכחית מתייחסת לעתיד, ולא תחול עליהם רטרואקטיבית, אך ייתכן וההוראה נקבעה בין היתר על רקע אותה פרשה.
הסעיף השלישי בכללים של סלינגר וזקן נוגע לדרך שבה מתוגמלים בכירים. שני הרגולטורים קבעו שבעל שליטה לא ישלם שכר באופן ישיר לנושא משרה בחברה. הדוגמה הרלוונטית בענף הפיננסים היא במקרה של מגדל ועודד שריג. שריג מכהן כיו"ר קבוצת מגדל החזקות, שמחזיקה במגדל ביטוח. הוא מקבל שכר מאליהו ביטוח, שהיא החברה שבאמצעותה מחזיק שלמה אליהו את השליטה במגדל. שריג מועסק באליהו ביטוח כיועץ לשלמה אליהו, ולא כנושא משרה; כך אליהו קבע לבד את מנגנון השכר של שריג, ולא היה צריך אישור של אסיפת בעלי המניות לאישורו. עם זאת, נציין כי לא ברור האם המגבלה החדשה תחול על שריג, שכן מגדל החזקות אינה נחשבת חברת ביטוח, ולכן אינה מפוקחת על ידי האוצר.
עוד נקבע כי נושא משרה לא יכהן במקביל לתפקידו גם בחברה אחרת בקבוצה, למעט מקרים חריגים. בהקשר זה עולה השאלה האם יושבי הראש של חברות כרטיסי האשראי, שכיום הם גם נושאי משרה בבנקים, יוכלו להמשיך בתפקידיהם.
בתגובה לפרסום ההוראות, מסרה היום סלינגר: "ההוראות יחזקו את עצמאותו של הדירקטוריון וישפרו את איכות הממשל התאגידי בגופים הפיננסים". זקן הוסיף ואמר: "בנקים, המנהלים כספי הציבור, נדרשים לקיים אמות מידה גבוהות של ממשל תאגידי נאות, והנחיות אלו יסייעו בכך". נציין כי הרגולטור הפיננסי השלישי הוא יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר, המפקח על החברות הציבוריות. רשות ני"ע עודכנה בדבר היוזמה של סלינגר וזקן, אך נכון לעכשיו לא החליטה להחיל את המגבלות החדשות על כלל החברות הציבוריות.
ההוראות שפרסמו סלינגר וזקן מצטרפות לעוד סדרה של הוראות שהשניים פרסמו בשנתיים האחרונות, ושמטרתן להגביל את שכר הבכירים בגופים הפיננסיים. ההוראה המרכזית נגעה לכך שהתגמול המשתנה לא יהיה יותר מ-50% מסך חבילת השכר (למעט מקרים חריגים). נוסף על כך, נזכיר כי שר האוצר הקודם יאיר לפיד הציע מגבלה דרמטית על שכר הבכירים במגזר הפיננסי, ולפיה שכר גבוה מ-3.5 מיליון שקל לא יוכר בהוצאה לצורכי מס. אלא שלאור התפרקות הממשלה הקודמת ופיטורי לפיד מהאוצר נקברה יוזמה זו, בדומה לתוכנית למע"מ 0 לרוכשי דירה ראשונה.
השינויים של זקן וסלינגר:
■ יושבי ראש של גופים פיננסיים לא יקבלו בונוסים ואופציות
■ שכר יושבי הראש ייקבע במנגנון דומה לדח"צים: תקרת משכורת, ושכר בגין השתתפות בישיבות
■ נושאי משרה יחזירו בונוסים במקרה של קנסות או הפסדים כבדים בגופים
■ נושא משרה לא יכהן בתפקיד נוסף בקבוצה במקביל לתפקידו
■ גוף פיננסי לא יישא בעלויות שכר של נושא משרה בחברה אחרת בקבוצה
■ בעל שליטה לא ישלם ישירות שכר של נושא משרה
עלות העסקת יושבי ראש בבנקים וחברות הביטוח ב 2014
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
