רק 6% מהישראלים מעולם לא השתמשו בפייסבוק, בעוד ש-66% מעולם לא השתמשו בטוויטר - כך עולה ממחקר עולמי מקיף בשם Wave שנערך עבור יוניברסל מקאן העולמית. את החלק הישראלי של המחקר, שנערך בקרב 50 אלף נשאלים מ-65 מדינות, ביצע מכון המחקר הגל החדש.
עוד עולה מהמחקר כי 18.5% מהישראלים מעולם לא השתמשו בסקייפ, ו-57% מעולם לא השתמשו בלינקדאין. ברשתות חברתיות נישתיות יותר חוסר החשיפה בולט עוד יותר, כש-80% מהישראלים מעולם לא השתמשו בפלטפורמת הבלוגים של Tumblr, ושיעור דומה לא השתמשו ב-Snapchat.
באינסטגרם לא השתמשו כמחצית מהישראלים, בעוד בגוגל פלוס לא השתמשו אף פעם כרבע מהאוכלוסייה. מי שמוביל בחשיפה שלו לקהל הישראלי הוא אתר הווידיאו יו-טיוב, כשרק 0.6% מהישראלים לא השתמשו בו מעולם.
המחקר מצביע גם על היקפי השימוש ומראה כי 70% מהישראלים גולשים לפייסבוק לפחות פעם ביום - עלייה של 11% לעומת השנה שעברה ופער ניכר לעומת הממוצע העולמי שעומד על 45%.
ליו-טיוב 44% מהישראלים נכנסים לפחות פעם ביום (לעומת 30% בעולם), וגוגל פלוס מפתיע עם 22.5%. היקף השימוש ברשתות חברתיות הביא גם 60% מהישראלים, בגילאי 25-44, לטעון כי הרשתות החברתיות הן חלק בלתי נפרד מהחיים החברתיים שלהם.
המחקר מצביע גם על היקפי השימוש של הישראלים באינטרנט ובסמארטפון. כך עולה כי 30% מהישראלים גולשים יותר מ-5 שעות ביום - כמעט כפול מהממוצע בעולם שעומד על 15.5%. לצורך השוואה, באיטליה עומד השיעור על 21%, ובארה"ב על 16%.
באשר לשיעור השימוש בסמארטפון, עולה כי 22% משתמשים בסמארטפון שלהם יותר מ-5 שעות ביום - לעומת 17.4% בממוצע העולמי.
באופן כללי, שיעור החדירה של סמארטפונים בישראל עומד על 90% לעומת 84% בעולם. מדובר על עלייה של 15.5% לעומת השנה שעברה. לצורך השוואה, יש יותר ישראלים עם סמארטפונים מאשר עם מחשבים נייחים (70%) או ניידים (78%).
המחקר מצביע גם על כך שהישראלים אוהבים לצרוך תוכן אך פחות לייצר אותו. כך, בין הפעילויות המועדפות על ישראלים באינטרנט אפשר למנות צפייה בסרטוני וידיאו, שימוש בשירותי מסרים מיידים והודעות, הורדת אפליקציות וביקור באתרים של חברות ומותגים. שתי הפעילויות הכי פחות מועדפות הן כתיבת בלוגים והעלאת סרטוני וידיאו.
המחקר של יוניברסל מקאן בחן מהם חמשת הצרכים הבסיסיים של הצרכנים ברשת. הראשון שבהם הוא ללמוד דברים חדשים ולהישאר מעודכן. צורך נוסף הוא שמירה על קשר ושיתוף ידע. צורך שלישי הוא הסחת דעת, ושני צרכים נוספים הם הכרה עצמית והתפתחות על-ידי בניית קריירה ועשיית כסף.
עוד נתונים שעולים מן המחקר מצביעים כי מחצית מהישראלים בגילאי 25-54 טוענים כי הם חושבים יותר בחיוב על חברות שפעילות במדיה החברתית. ל-36% מהישראלים באותם גילאים לא אכפת שחברות עוקבות אחרי ההתנהגות שלהם אונליין. מנגד, 66% מהישראלים בגילאי 25-54 טוענים כי מותג אשר נותן מימון לתוכן באינטרנט, צריכים להציג זאת בשקיפות.
ליאור שבו, סמנכ"לית לקוחות ביוניברסל מקאן דיגיטל, אמרה כי "הבנו שהצרכן הישראלי מאוד אוהב לצרוך תוכן, אבל לא אוהב לייצר תוכן. (87% בצריכה של וידיאו, פוסטים וכתבות לעומת 29% ביצירת תוכן). העובדה הזו מאתגרת אותנו לעבודה מדויקת יותר במסר שלנו וברמת המעורבות שאנחנו מצפים מהצרכן שלנו.
"התכנים שהצרכן שלנו כן מייצר (עושה share, like, כותב פוסט) שונים מאוד מהתכנים שהוא צורך. לכל אחד מאיתנו למעשה יש פרסונה דיגיטלית שהוא מתחזק עם אסטרטגיית תוכן משלו. בתור מפרסמים אנחנו צריכים להתאים את המסר שלנו לצרכן כך שיתאים לאסטרטגיית התוכן שלו עצמו".
קווים לדמותו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
