ברייטלינג בגרסה ממונעת: הדור החדש של הפאסאט

בסוף אפריל התחוללה דרמה במועצת המנהלים של קבוצת פולקסווגן כאשר האיש החזק בקבוצה, פרנדיננד פייך בן ה-78 ונכדו של מייסד פולקסווגן, הפסיד ברוב קולות לעמיתיו, שתמכו במנכ"ל הקבוצה, מרטין ווינטרקורן בן ה-67. בהצבעה הדרמטית הצביע נגד פייך גם בן דודו, וולפגנג פורשה בן ה-72, בן לאחת משתי המשפחות ששולטות בקבוצה הענקית.

אם למישהו הסיפור הזה מזכיר את "שושלת" בגרסת בית האבות, זה לא במקרה. פולקסווגן היא חברה בת כמעט 80, שמנוהלת על ידי מיליארדרים ילידי אמצע המאה הקודמת. אמנם היא עדיין אחת הקבוצות המצליחות ביותר בתעשיית הרכב עם רווח תפעולי של למעלה מ-12 מיליארד אירו בשנה שעברה, אבל נראה שהגישה השמרנית ונטולת התעוזה שלה מחלחלת כיום מקצה הפירמידה הניהולית ועד לכלי הרכב עצמם.

זה לא תמיד היה כך. הדור החמישי של פולקסווגן פאסאט, למשל, שהושק ב-1996, הדהים את תעשיית הרכב עם שפת עיצוב חדשה לגמרי, ששילבה מבנה מסורתי של שלוש קופסאות עם גג קמור ומרהיב וחרטום עגלגל. אותה פאסאט שינתה את החשיבה של דור שלם של מעצבי רכב והפכה בדיעבד לאחד מלהיטי המכירות ההיסטוריים של הקבוצה.

אבל הדורות האחרונים של הפאסאט חזרו למסורת ולשמרנות עם עיצובים סולידיים ונטולי תעוזה, שהפכו דומים זה לזה עם השנים. הדור החדש (והשמיני במספר) של פאסאט ממשיך את הקו. זו מכונית גדולה, רבועה, עם פרופורציות סדאן קלאסיות ומשטחים ישרים, שמדגישים את ממדיה החיצוניים המכובדים. יש לה פנסים גדולים ואופנתיים עם קישוטי LED עדכניים אבל זה לא עיצוב, שמנסה לחדש או להרחיב את ה"אפיל" של המכונית מעבר למעגל הלקוחות הקלאסי של מנהלים/ בני גיל הזהב/ ציי רכב. אם מוסיפים לכך דמיון חזותי לא מבוטל לפאסאט היוצאת, אפשר להבין מדוע מכונית המבחן שלנו, שהייתה אחת הראשונות על כבישי הארץ, לא יצרה "באז" ברחוב.

עמדת הפיקוד ממשיכה את הקו הזהיר/שמרני. היא כוללת עיצוב מינימליסטי ונקי עם קווים אופקיים שנמתחים מקצה לקצה ושילוב מוקפד חומרי דיפון איכותיים וצבעים נעימים לעין. העיצוב הזה לבטח ימצאו חן בעיני ארכיטקטים וחובבי עיצוב ניאו-מודרניסטי אך עלינו הוא הטיל שיממון.

מי שישקיע בדגמי העילית היקרים יקבל לוח מחוונים דיגיטלי מרהיב, שמשנה את תצורתו בהתאם לבחירת הנהג. דגם הבסיס שלנו צויד בלוח "פולקסווגני" קלאסי, עם עיצוב שמרני, מחוונים עגולים וגדולים ותצוגה דיגיטלית אפורה. בדגם הזה מקבלים מערכת מולטימדיה עם מסך מגע, אולם היא בינונית בגודלה ודי זהה לזו, שמגיעה כסטנדרט אפילו בסקודה פאביה.

ואם כבר בענייני אבזור תקני עסקינן, היינו מציעים ליבואנים לשקול ברצינות לשדרג את חבילת האבזור הבסיסית. אמנם חבילת מערכות הבטיחות מכובדת, אבל בעידן "הכול כלול" של ימינו אנחנו לא רגילים לקבל ברכב של 50 אלף דולר ריפוד בד פשוט, חישוקי 16 אינץ' עם צמיגים בחתך 60', מושב נהג חשמלי באופן חלקי, בלי גג חשמלי ועם מערכת קול תקנית.

הנדסה גרמנית עילית

בכל הנוגע למרחב פנימי, מקבלת הפאסאט את מלוא הנקודות. מרחב הרגליים והכתפיים מאחור אינו נופל מזה של מכוניות פרימיום גדולות, מרחב הראש נדיב מאד, המושבים הקדמיים מתאימים גם לבריאי גוף ותא המטען הוא מערה בנפח 586 ליטר, שיכולה לבלוע כל מטען סביר מבלי צורך לקפל את המושב האחורי. איכות הייצור מרשימה, כמקובל בקבוצת פולקסווגן, ובידוד הרעשים הוא מהטובים בקבוצה.

דגם הבסיס שהגיע אלינו למבחן צויד במנוע 1.4 ליטר טורבו עם 150 כ"ס. קבוצת פולקסווגן כבר הצליחה להרגיל את הקהל שלה למכוניות גדולות עם מנועים מתוחכמים בנפח קטנטן, אבל אין ספק שבפלח השמרני של המכוניות הללו בישראל, מנוע כזה הוא משוכה פסיכולוגית לא נמוכה, שיהיה צורך לעבור.

בפועל, למנוע הקטן אין בעיה להתמודד עם המכונית המגודלת. מומנט בריא של 25 קג"מ, שזמין בסל"ד נמוך מאוד, בשילוב עם תיבה זריזה ומשקל עצמי נמוך, מעניקים למכונית דחף מכובד לא פחות - ואולי יותר - משל דגמי "שני ליטר" מסורתיים. הזינוק מאפס ל-100 קמ"ש אורך 8.4 שניות בלבד, האצות בעלייה מתבצעות בקצב מרשים ואין בעיה לשייט עם המכונית בשלווה ובדממה במהירויות (האמיתיות, לא החוקיות) שמקובלות בכביש 6.

כמובן שיש פשרות. תגובת הדוושה לא חדה ולוקה בהשהיה קצרה עד שלחץ הטורבו נבנה ואילו נהיגה נמרצת דורשת שימוש לא מועט ב"קיק דאון". הבונוס הוא צריכת דלק בת-השגה של כ-15 קילומטרים לליטר, שאמנם רחוקה מהמוצהרת (19.6 קילומטרים לליטר) אבל עדיין מכובדת יחסית לפלח.

מתחת לכסות השמרנית מסתתרת הנדסה גרמנית עילית. זה מתחיל בהפחתה של המשקל העצמי ל-1313 קילו בלבד - משקל כמעט חסר תקדים למכונית סדרתית בממדים הללו - ובהקשחה משמעותית של המרכב. אם מוסיפים לכך כיול אירופאי אנין של המתלים, הבולמים ומערכת ההיגוי מקבלים מכונית, שלא רק משייטת בנוחות למרחקים ארוכים ומנטרלת ביעילות מרשימה בורות עירוניים אלה גם מפגינה מידה מפתיעה של שיתוף פעולה עם הנהג בנהיגה נמרצת על כבישים מפותלים. בחירה פחות קמצנית של חישוקים/צמיגים הייתה משפרת את החדות והאחיזה.

דגם הבסיס של פאסאט מציב את המחיר על כ-180 אלף שקל. דגם 1.8 ליטר טורבו הבסיסי יעלה את הרף ל-180 אלף ואילו דגם הפרימיום המאובזר מקפיץ את המחיר אל מעבר ל-220 אלף. ברף המחיר הזה ומתחת לו אפשר למצוא כיום כמה וכמה מתחרות חזקות יותר ומאובזרות הרבה יותר מתוצרת ארה"ב, אירופה ויפן, כולל מובילת המכירות בפלח מאזדה 6. מנגד, פאסאט היא סוג של סמל בבראנז'ה הניהולית המקומית - מעין גרסה ממונעת של שעון ברייטלינג - ויש להניח שהמחירים הללו לא יבריחו את הלקוחות הנאמנים-להפליא הללו.

חלק מהמתחרות

שברולט מאליבו 2016

בתחילת השנה הבאה תתחיל שברולט לשווק בישראל את הדור החדש של מאליבו. היא ארוכה, קלה ומרווחת יותר מהנוכחית, ומציעה עיצוב חיצוני מתקדם ותא נוסעים עמוס בהיי-טק. המנוע יהיה 1.5 ליטר טורבו בנזין עם 160 כ"ס, ביצועים זריזים וחיסכון משמעותי בדלק

פיז'ו 508 2015

בימים אלה מתחילה פיז'ו לשווק את 508 המחודשת. זוהי אחת המכוניות הגדולות בקבוצה עם בסיס גלגלים באורך 2.82 מ'. לדור החדש יש תא נוסעים מושקע ואיכותי ומנוע 1.6 ליטר טורבו בהספק 165 כ"ס עם כ-26 קג"מ. המחירים מתחילים בכ-180 אלף שקל

טויוטה אוונסיס 2015

בחודש הבא תתחיל טויוטה לשווק בישראל את סדרת אוונסיס המחודשת. השינויים העיקריים כוללים פנסי LED, תא נוסעים חדש ועוד. רשימת האבזור התקני עשירה יותר, כולל מערכת מולטימדיה מדור חדש, ותיבת ההילוכים שודרגה.

 פאסאט TFSI