"זה צו השעה", "זה עוד יוביל להתפוררות החברה", "זו מטרה ראשונה במעלה - של כל ממשלה", "זו תהיה בכייה לדורות" - בקיצור, "חייבים להוריד את מחירי הדירות". אין חולק שמחירי הדיור הם הסוגיה הכלכלית-חברתית הכי בוערת ומטרידה, אבל לדעתי יש משהו בדיון שחוטא למטרה, שכן הוא מתיימר לכפות את התוצאה ומתמקד פחות באמצעי - כלומר בהגדלת ההיצע. זה ידוע לכל וצועק מכל גרף וטבלה - הבעיה היא לא בצד הביקוש, היא בכמות הדלה של התחלות הבנייה.
השורה השנייה עדיפה: המסקנה האינטואיטיבית מהתנופה הצפויה, היא שהנהנות המרכזיות ממנה תהיינה חברות הבנייה - שכן הן נמצאות בשורה הראשונה. אז זהו, שאני חושב שעדיף להתמקד דווקא בנגזרת השנייה, בחברות המלוות את התהליך ולא באלה שמוכרות את הדירה.
מדוע? משום שברור, כי מה שיתלווה הפעם להגדלת ההיצע, יהיו מנגנוני פיקוח שיבטיחו ירידה במחירי המכירה, כך שבפועל צמיחת ההכנסות ממכירת דירות תהיה נמוכה מהגידול הכמותי בהתחלות הבנייה.
ומה לגבי חברות השורה השנייה? סביר שהגידול הכמותי יחלחל כמעט במלואו לשורה התחתונה, שכן לחץ המחירים "בספסלים האחוריים" יהיה נמוך במידה רבה. אם כך, הייתי רוצה להפנות את תשומת לבכם לחברה ותיקה וידועה, שאינה בונה ומוכרת דירות בעצמה, אלא מלווה ותומכת במרבית שלבי הבנייה.
אינרום תעשיות בנייה: אינרום עוסקת בייצור, מכירה ושיווק של מגוון מוצרים ופתרונות לענף הבנייה, באמצעות שלוש חברות המוחזקות על ידה במעין פירמידה שטוחה: הראשונה, איטונג, מציעה פתרונות חדשניים לבנייה; השנייה, כרמית מיסטר פיקס, מספקת מוצרי גמר לתעשייה; והחברה השלישית, נירלט, מתמחה בתחום הצביעה.
המיצוב והמיתוג - הבסיס לרווחיות: דומה, כי אין איש שלא מכיר את השמות "איטונג" ו"נירלט", גם אם אין לו נגיעה לענף הבנייה - מה שמעיד על המוניטין הגבוה שישי למוצרי החברה, ובא לידי ביטוי ברווחיות תפעולית גבוהה. די להביט על ותק הלקוחות הממוצע, בכדי להבין את מידת הנאמנות כלפי החברה, שכן למעלה מ-80%, ברוב המוחלט של התחומים, עובדים עמה ברציפות יותר משלוש שנים.
תחזית איתנה לצמיחה בריאה: קשה לדעת מתי ואיך זה בדיוק יתפרץ, אבל הגידול המתבקש והבלתי נמנע בהיקפי הבנייה יקרין ישירות על הכנסות החברה. נכון, אמרו את זה גם לפני שנתיים ושלוש ודבר לא השתנה, אבל שלא יהיה ספק - כל שנה כזו שעוברת רק מקרבת את נקודת הרתיחה.
ומה צפוי בתקופת ההמתנה? ככל הנראה צמיחה מתונה, שכן זה מה שיפה אצל אינרום , שהיא פרוסה לכל רוחב השדרה, כך שגם אם יש ירידה בהתחלות הבנייה, העלייה בהיקף השיפוצים בהחלט מפצה. כלים שלובים? דומה מאוד, גם אם לא באופן מלא.
בעלי השליטה: מי שמחזיקה כיום בחברה היא קרן הפרייבט אקוויטי פימי, שהשקיעה בה בשנים 2007-2008 והנפיקה אותה לציבור לפני כשנה. יש הרואים בכך דווקא סיגנל לחוסר כדאיות בהשקעה, שכן אם קרן מוצלחת כמו פימי מימשה, מדוע ללכת כנגדה?! למרות שזה נשמע הגיוני לכאורה, במיוחד על רקע התשואה המדהימה שרשמה הקרן עצמה, זה ממש לא מדויק.
ראשית, משום שהתקנון של קרנות פרייבט אקוויטי מחייב אותן לממש השקעות בתוך פרק זמן קצוב ומוגדר. שנית, פימי עדיין מחזיקה נתח לא מבוטל בחברה. והסיבה השלישית, והלא פחות חשובה, היא שלא מדובר במשחק סכום אפס: אינרום שהונפקה היא לא אותה חברה שפימי רכשה - היא הרבה יותר רווחית ואיתנה, ולכן מן הראוי שיהיו הבדלים משמעותיים הן בסיכון והן בתשואה. לכל השקעה יש שלבים שונים, ובכל שלב נכנס משקיע עם פרופיל סיכון מתאים.
תמחור המניה: מכפיל הרווח הנקי של אינרום, על בסיס 12 החודשים האחרונים, מתכנס לכדי 12 - מה שמשקף תשואה שוטפת של 8.5% על ההשקעה. זו בהחלט תמורה הוגנת וראויה, הן ביחס לחברות בנות השוואה, הן על רקע מאזנה האיתן של החברה, ובמיוחד אם מביאים בחשבון את פוטנציאל הצמיחה - שיגיע עם הגידול בהתחלות הבנייה.
שורה תחתונה: מניית אינרום אינה "מציאה", בוודאי לא "כסף על הרצפה", אבל היא בהחלט השקעה ראויה.
*** הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר מניות בלאומי שוקי הון, עובד בנק לאומי. הסקירה בוצעה על בסיס מידע ונתונים ציבוריים, המפורסמים לכלל המשקיעים, ועליהם בלבד. לאומי פרטנרס, חברה-בת של בנק לאומי, השתתפה כחתם בהנפקת החברה לפני כשנה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
