בנק ישראל: בפרשת לאומי היו כשלים ורשלנות בפיקוח

כשלים, ליקויים, רשלנות בפיקוח ובעיות בתפקוד - אלה רק חלק מהמונחים שבהם מתאר המפקח על הבנקים דודו זקן את הממצאים שעלו בביקורת שערך בחודשים האחרונים בעניין התנהלות בנק לאומי ביחס לפרשת הלקוחות האמריקאים.

טיוטת דוח הביקורת נשלחה בשבועות האחרונים לתגובת הבנק, מנהליו הנוכחיים, נושאי משרה בכירים שכבר פרשו, נציגיהם המשפטיים וגורמים נוספים שאליהם מתייחס הדוח הקשה. הגורמים האמורים יכולים להעביר את תגובותיהם עד לסוף השבוע הזה. כמה מהם ביקשו דחייה במועד התגובה, ואולם זקן דחה את בקשתם. מקורבים למנכ"לית לאומי לשעבר גליה מאור מציינים כי בניגוד לפרסומים בתקשורת, אין בכוונתה להתנדב ולהציע להחזיר לבנק כספים, וכי ממילא החלטה זו נתונה בידי ביהמ"ש והוועדה החיצונית שהקים הבנק בנושא.

בכוונתו של זקן לסיים את הטיפול בנושא הזה, ולחתום דוח ביקורת סופי, עד למועד סיום תפקידו כמפקח בחודש הבא, כאשר מחליפתו בתפקיד היא ד"ר חדוה בר, כיום ראש חטיבת ניהול סיכונים בבנק לאומי. בימים האחרונים עלתה אפשרות שחלק מהמבוקרים - בעיקר מנהלי עבר שכועסים על ממצאי הביקורת, ובמיוחד על התייחסות המפקח לפרשה האמריקאית - לא ישלח התייחסות לטיוטה. אולי יעדיפו לשמור את עמדתם למהלכים המשפטיים המתייחסים לתביעה הנגזרת שהוגשה נגד הבנק בדרישה להשבת חלק מהבונוסים שקיבלו מנהלי עבר, כדי להשתתף בקנס הכבד שהוטל על הבנק.

טיוטת הדוח שהועברה כוללת את כל הממצאים שעלו בחקירה האמריקאית ומופיעים בתוספת להסדר שנחתם בין לאומי למוסדות האכיפה האמריקאיים, שבמסגרתה הודה הבנק כי סייע ללקוחותיו האמריקאים להעלים מס, ושילם קנס של 400 מיליון דולר. על כך נוספו ממצאים שעלו בחקירת צוותי הביקורת של המפקח, המתייחסים בעיקר להתנהלות בישראל.

בדצמבר 2014 הודיע המפקח זקן בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", ואחרי כן בוועדת הכלכלה בכנסת, שבכוונתו לבדוק כיצד נוהלו הסיכונים של לאומי במשך שנות ההתייחסות של החקירה האמריקאית, בעשור הקודם, ובמשך ארבע שנות החקירה. כמו כן אמר המפקח כי יבדוק את אחריות נושאי המשרה.

דוח ביקורת של המפקח הוא חסוי, ולכאורה יכולים גם המפקח וגם בנק לאומי שלא לתת לו ביטוי ציבורי בגילוי נאות ומלא שלו. אין גם הוראות חוק מפורשות הקובעות חובת גילוי של מפקח על גוף מפוקח. עם זאת, מאחר וזו סוגיה עקרונית של חובת דיווח לבעלי המניות, על הבנק ומנהליו חלה חובת שיקול הדעת הראשוני, באם לפרסם את הדוח הסופי - כל עוד אין בו סכנה לאינטרסים עסקיים, או ליציבות הבנק. בפרשות עבר גדולות בבנקים, כאשר בנקאים טענו שהגילוי הנאות לא חל עליהם, הם עשו שימוש בסעיף המרחיב והנוח במיוחד, של סכנה ליציבות הבנק. אז עובר שיקול הדעת לרשות ניירות ערך.

במקרה הנוכחי של לאומי, אם ראשי הבנק - היו"ר דוד ברודט, הדירקטוריון והמנהלת הכללית רקפת רוסק עמינח, על שלל יועציהם המשפטיים - יסרבו מכל סיבה שהיא לפרסם את דוח הביקורת של המפקח, יעבור שיקול הדעת ליו"ר הרשות שמואל האוזר. עמדת הגילוי הנאות מחייבת לפרסם כל מידע המהותי בהשפעתו על התאגיד, תוצאותיו הכספיות או כל דבר שנוגע לניירות הערך שלו. באירועים שונים בעבר, חייבו יושבי ראש הרשות את הבנקים לפרסם את דוח הביקורת של המפקח.

בכל מקרה, הדוח עצמו על ממצאיו, כמו כל דוח ביקורת, אינו כביל כעדות בבית המשפט (כך נקבע בחוק כדי להבטיח פתיחות אפקטיבית של המבוקר למבקר). במילים אחרות, הדוח לא יכול להוות הוכחה בתובענות הייצוגיות שהגישו בעלי מניות לאומי נגד הבנק - ואולם בלי ספק תהיה לו השפעה מכרעת על ההתפתחויות המשפטיות, כמו גם על עמדת היועץ המשפטי לממשלה אם וכאשר יחליט להצטרף לתהליך המשפטי.

בינתיים מתקדמת גם בדיקת היועץ המשפטי לממשלה. באמצע ינואר השנה הודיע יהודה וינשטיין על פתיחת בדיקה בעניין בנק לאומי והפרשה האמריקאית. היועץ קבע צוות משולב של ראשי גופי האכיפה, משטרה, רשות המסים, המפקח על הבנקים, רשות נירות ערך, פרקליטות והרשות למניעת הלבנת הון. לא ברור לאילו כיוונים התפתחה הבדיקה הזו.

בשיחה עם "גלובס" היום (ה') אמר דובר משרד המשפטים: "עבודת הצוות מצויה בשלבים מתקדמים. הצוות מגבש כעת את המלצותיו". ביקורת נוספת מתנהלת בימים אלה במשרד מבקר המדינה יוסף שפירא. החטיבה הכלכלית במשרד הודיעה, גם גן בתחילת ינואר השנה, כי תבדוק את התנהלות הפיקוח על הבנקים בכל ענייני הפיקוח על הפעילות העסקית של הבנקים בישראל ובחו"ל.