"הפיתוח החדש בירושלים לא הביא בחשבון את כל ההשלכות"

"פרנק גרי הוא ארכיטקט גאון שעשה הרבה טוב והרבה רע", אומרת דוקטור אינגבורג רוקר, אשר סייימה את הדוקטורט שלה בתכנון ערים בפרינסטון לפני עשור, ומשמשת מאז כפרופסור לארכיטקטורה בהרווארד. "גרי הוא קו פרשת המים. עד גרי אדריכלים חלמו חלומות תכנוניים, וממנו ואילך אדריכלים יודעים שהם יכולים גם להגשים את הרעיונות המשוגעים שלהם. זה טוב למעמד המקצועי ותרם לתדמית ערים שהקימו מבנים יוצאי דופן, אבל רע מבחינה סביבתית".

במקביל למסלול האקדמי, רוקר מובילה מאז השנה שעברה את תחום "העיר החכמה" בקונצרן הצרפתי דאסו גרופ (Dassault Group), ומועסקת כמתכננת ערים באמצעות חברת דאסו סיסטמס, המתמחה בסימולציות לתעשייה ולתכנון ערים.

- מדוע זה חשוב?

"תהליך העיור כיום מתאפיין בקצב שלא היה כדוגמתו. המונים באים לגור בתוך העיר, והעיריות צריכות למצוא פתרונות מגורים ופיתוח מהיר של תשתיות פיזיות בתחום תחבורה, אנרגיה ופינוי פסולת, וכן תשתיות שיתמכו בצרכים החברתיים והתרבותיים. בנוסף, המונים מגיעים לערים כיוממי תעסוקה, מסחר, בריאות ובילוי. הם אינם תושבי העיר, לא נשארים ללון, כלומר יש לספק להם גם תשתיות כניסה ויציאה אליהן. כל זה קורה במאסות גדולות שנופלות על סביבות שלא תוכננו לשרת כל כך הרבה משתמשים, כתוצאה מכך נוצרים קונפליקטים שעלולים להגיע עד לקריסה של המערכות העירוניות".

רוקר הגיעה לארץ כמרצה בכנס "ערים חכמות ותחבורה מתקדמת", שנערך בחודש שעבר בתל אביב, ביוזמת חברת Fits, שגרירות צרפת בישראל וחברת ELNET. בראיון היא אומרת: "'עיר חכמה' הוא מושג שהתרחב לתחומים רבים. אני סבורה ש'עיר חכמה' היא זו שמתכוננת לאתגרים שלה, משתפת את התושבים ומתכננת את עצמה באופן מושכל".

- תכנון ערים הוא מקצוע ותיק, מה החידוש?

"טכנולוגיות הבנייה ומנגנוני התכנון בני זמננו מאפשרים פיתוח מואץ של ערים - מתכננים מהר ובונים מהר. הביקוש הגדול והלחץ הגובר מצד תושבים וגורמים אחרים שמשתמשים בעיר וגם כאלה שרוצים לנצל אותה, דוחפים את את מנהלי העיר לבצע פעולות תכנוניות במהירות ולהביאן לגמר ביצוע בזמן הקצר ביותר".

- זה דווקא נשמע כמו יתרון.

"לא בהכרח. לפעמים יכולות להיעשות טעויות שנובעות מכך שלא כל המשמעויות של פרויקט מובאות בחשבון. ככל שהפרויקט גדול יותר, הטעות יכולה להיות, כמובן, חמורה בהרבה. כך למשל, שמעתי על תוכנית בניית המגדלים בכניסה לירושלים. אני לא מכירה את כל הפרטים שלה, אבל נדמה לי שתוכנית הפיתוח הזו לא הביאה בחשבון את כל ההשלכות הצפויות מיישום מלא שלה".

- מה יכולה להיות הבעיה?

"אתייחס לכך באופן כללי. לבנייה לגובה יש יתרונות ידועים: ניצול קרקע, צפיפות ועוד. אבל ההשלכות של בנייה לגובה הן רחבות, למשל שינוי במשטר רוחות, הטלת צל בכלל ושינוי התאורה ברחוב. המרקם הבנוי משליך על מזג האוויר בתוך העיר בהרבה מובנים, וההשפעה מתפשטת מכל אזור חדש שנבנה לאזורים קיימים. זאת כמובן, בנוסף להיבטים אחרים הנוגעים לתנועה, אספקת אנרגיה, פינוי פסולת, בטיחות ועוד".

המערכת שאיתה עובדת רוקר, המכונה GEOVIA היא תוכנה של דאסו שתכליתה מידול ותכנון ערים לבחינה של מיזמי בנייה ותשתיות. התוכנה היא ממשק בין מאגרי נתונים שבהם מידע רב ומגוון הנוגע לאזור שבו מתוכנן הפיתוח, לבין התוכנית המיועדת. המאגרים הם מסוג ה"Big Data", המקובל בשימוש באפליקציות עיר חכמה: נתונים על צריכת חשמל, מים, שימושי תחבורה, מזג וזיהום אוויר, רעש, תאורה כיוצא באלה נתונים פיזיים, וכן נתונים חברתיים על האוכלוסייה. התוכנה מדמה את ההשלכות שינבעו מהתוכנית בכל ההיבטים, ומאפשרת בחינה כלכלית, חברתית וסביבתית של פרויקט.

למדוד רעש

כך למשל מספרת רוקר על תוכנית לבניית איצטדיון בעיר ליון, בצרפת. התוכנה של דאסו איפשרה לבחון את המרחקים והזמנים להגעה אליו מכל נקודה בעיר: כמה אנשים יוכלו להגיע ברגל, כמה יסעו באוטובוס ויגיעו תוך חמש דקות, כמה תוך 10 ולכמה תידרש חצי שעת נסיעה. כמו כן נמדדה השפעת הרעש הצפוי מהאיצטדיון על דיירי השכונות בסביבה.

פרוייקט אחר שהושלם בחברה לאחרונה נעשה עבור העיר ראן בצרפת, שבו נמדדה עוצמת רעש וזיהום בכל נקודה בעיר. ההדמיה, שהסתמכה על נתוני תנועה, צפיפות אנשים ותוכנית הבינוי, הצביעה על הרעש והזיהום שסופגים המבנים כיום. הדמיה כזו, מסבירה רוקר, היא כלי עבודה לתכנון של מנגנונים מפיגים כמו שתילת עצים, מיתון תנועה ועוד, ועד לקבלת החלטות ברמה של שינוי הסדרי תחבורה.

- הביקורות על טרנד ה"עיר החכמה" הוא שאיסוף הנתונים האינטנסיבי גם יקר לכשעצמו, דורש עלויות אחסון ותחזוקה ובעיקר - פוגע בפרטיות.

"אני מסכימה עם הביקורת. איסוף נתונים לכשעצמו הוא חסר ערך, אם אוספים נתונים, צריך קודם כל להחליט בשביל מה לאסוף אותם. כשהתועלת של האיסוף גדולה, אני מצדיקה אותה. במקרה שלנו לנתונים ולהצלבה ביניהם יש ערך רב. ההדמיות שלנו מאפשרות לבחון כל פרויקט לפי הכדאיות שלו לעיר בהיבט של עלויות כלכליות שנוגעות לתקציב הציבורי. ובעצם, הדבר החשוב ביותר בתוכנה שלנו הוא היכולת למדוד השפעות של פרויקטים עתידיים על חיי התושבים - להעריך את התרומה, ולמנוע טעויות שנובעות מתכנון מהיר ומגלומני".