ככה לא מנהלים מלחמה

אפתח ואומר כי ביום שישי האחרון הצליח בנק ישראל להקהות קצת מעוקצו של הטור. סוף סוף פעל הבנק בחוכמה רבה בנצלו את דלילות המסחר בימי שישי והאפקט היה מיידי. על מנת לסבר את האוזן, בנק ישראל התערב מספר פעמים בהיקפים דומים במהלך השבועיים האחרונים, אולם זה קרה באמצע השבוע, ברוב המקרים תוך היחלשות הדולר בעולם ולכן אפקט ההתערבות היה אפסי ונמוג חיש מהר. אם נתנתק לרגע מיום שישי האחרון אפשר לומר כי היה זה חודש עגום במיוחד לבנק ישראל במלחמת המטבעות. סל המטבעות רשם שפל אחר שפל ונראה היה כי רמת 80 הנקודות עומדת להיפרץ בכל רגע.

על מנת להתמודד בהצלחה במלחמת המטבעות יש להבין מספר גורמים בסיסיים. הראשון - מלחמת מטבעות לא תתרחש בזימבבואה או באפגניסטאן. השחקנים תרים אחר כלכלות חזקות יחסית ויציבות, עם עודף בחשבון השוטף, רצוי גם עם ריבית אך לא חייב. השני - השחקנים יתורו אחר מדינות שמעורבותן במלחמה מוגדרת מעורבות LIGHT. ישראל, למרות רכישות בנק ישראל והפחתות הריבית נחשבת מדינה שאינה מתמודדת באגרסיביות ולא ששה להפתיע. השלישי - הגברת הפיקוח והקנסות בעקבות הטיות המסחר במטבעות החשובים גרמו להגדלת נתח הפעילות במטבעות משניים. השקל הוא ללא ספק אחד מהם. ולבסוף - מדובר במלחמה מלוכלכת, מלחמה בה השחקנים אינם בוחלים באמצעים והכי חשוב, אין לה סוף. אין כאן ניצחונות בנוק אאוט ואסור לרגע לשקוט על השמרים.

כלכלני משרד האוצר אינם מבינים כנראה את משמעות העולם החדש והם עדיין נאחזים בתפיסות ערכאיות של עודף בחשבון השוטף, גז וחוסר ספקולנטים. תפיסות אלה מניחות להם לשבת מן הצד ולהתבונן בבנק ישראל נלחם לבדו. וכשהם משום מה מחליטים לעשות צעד, הוא נעשה בטיימינג הכי לא נכון והכי לא משפיע. האוצר ביצע מספר פעולות בהיקף זניח בחודשים האחרונים וכשבמאזנו חוב דולרי בהיקף של כ-30 מיליארד דולר נשאלת שוב השאלה מדוע לא גידר חוב זה או לכל הפחות חלקים ניכרים ממנו כשהדולר היה ב-3.5 ואף נמוך מכך. אם האוצר היה נתפס כשותף פעיל של בנק ישראל במלחמה, היה לכך אפקט מאוד משמעותי.

בנק ישראל מודע קצת יותר למצב ואמנם נלחם, אולם במהלך החודש האחרון נעשו כל השגיאות האפשריות, הן במישור ההסברתי, הן בקביעות מוזרות של שער יציג שמשרת את הספקולנטים, במיוחד ביום פקיעת אופציות והן ובעיקר במישור המעשי - סדרת התערבויות נטולות השפעה, למעט זו האחרונה. שגיאות אלו אפשרו לסל המטבעות להתדרדר עד למצבו הנוכחי.

קל מאוד להבחין כי במחצית השנה האחרונה חלה תפנית חדה באופי הלחימה. השחקנים החפצים ביקרו של השקל כבר זמן רב אינם מציפים את השוק בהיצעי מט"ח משמעותיים. הם מעדיפים לשחוק את הסל בעיקר בשעות המסחר הדלילות וזה קורה כמעט מדי לילה ובאמצעות המשחק הכפול בצמד אירו/דולר. כשהדולר מתחזק, לא מורגשת התחזקות כלפי השקל וכל אימת שהוא נחלש, מיד באה התגובה גם בשוק המקומי. כך תוך מספר חודשים הגיע סל המטבעות לשפל של למעלה מעשור.

ביום שישי פעל בנק ישראל כפי שצריך לפעול בשוק כזה. מחזור דליל, התערבות במקביל להתחזקות הדולר בעולם - והאפקט מיידי ומשמעותי. בנק ישראל נוקט בטקטיקה זו מעט מדי ורק הוא יודע את התשובה לשאלה מדוע. שבוע קודם לכן, למשל, התערב הבנק באמצע השבוע, התערבות שלא השפיעה. ביום שישי ב-15:30 התפרסמו נתונים שגרמו להתחזקות הדולר בכל העולם. רכישה קטנה של 50 מיליון דולר בשעה כזו (הבנקים המקומיים עובדים עד 16:00) הייתה גורמת לתגובת שרשרת ולפיחות נאה - אבל...

בנק ישראל חייב ליזום ולהגיב בשעות בהן השחקנים אינם מצפים לבואו. הוא חייב ללכת עם המגמה ולא נגדה, הוא חייב לפעול בשעות לא שעות ולפעול גם באמצעות פקודות לימיט על מנת למנוע תופעות לא קבילות של פעילות לילה. כך מתנהל הסיבוב הנוכחי של המלחמה וכמו בכל מלחמה אתה לא יכול להתמודד עם כלי נשק מיושנים כשהיריב מגיע עם כלים חדשים. ככל שהשחקנים יתפסו את בנק ישראל כבנק מפתיע ולא צפוי, יגבר החשש ותפחת הפעילות הספקולטיבית שמסכנת את יציבות הכלכלה בישראל.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים.

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי. החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.