הבורסה מנסה לעצור את ההתייבשות בשינויי כללים; מהם?

בצל הירידה הנמשכת במספר החברות הציבוריות שמניותיהן נסחרות בבורסה בת"א, יוצאת היום (א') הבורסה עם "הצעה לשינויים בכללים להעברה לרשימת השימור, ולחידוש מסחר ברשימה הראשית ובכללים למחיקה". במסגרת זו מבקשת הבורסה, שבראשה עומד יוסי ביינארט, להקל על חברות שאינן עומדות בכללי השימור, במטרה שלא לגרוע אותן מהמסחר. בד בבד היא פועלת כדי לחסום את כניסתן לבורסה, דרך "הדלת האחורית", של חברות היוצקות את פעילותן העסקית לתוך שלד בורסאי קיים.

נכון לסוף 2014 נסחרות בבורסה מניותיהן של 473 חברות ציבוריות, כאשר המהלך של הבורסה יבטל את הגריעה הצפויה מהמסחר של כ-15 חברות שנמצאות בשימור, ושל עוד 15 חברות שנמצאות בהשעיית מסחר מסיבות אחרות. משנת 2013 ועד היום נמחקו 33 חברות בשימור.

על פי כללי השימור הקיימים כיום, חברה אינה עומדת בכללי השימור אם שווי החזקות הציבור בה נמוך מ-5 מיליון שקל, או ששיעור החזקות הציבור בה נמוך מ-15% (למעט מקרים בהם שווי החזקות הציבור עולה על 15 מיליון שקל), או שההון העצמי של החברה נמוך מ-2 מיליון שקל (למעט מקרים בהם שווי החזקות הציבור עולה על 24 מיליון שקל).

חברה שאינה עומדת בכללים מקבלת התראה וניתנת לה אורכה של 6 חודשים לשם עמידה בכללים. בתום תקופה זו החברה מועברת לרשימת השימור. או אז לחברה תקופה של שנתיים בטרם היא נמחקת מהמסחר. תקופה זו נחלקת לשניים: ב-12 החודשים הראשונים התנאים לחזרה למסחר הרגיל פשוטים יחסית, ולאחר מכן, ב-12 החודשים הבאים, הדרישות לחזרה לרשימה הראשית הן חמורות יותר.

השלדים לא הופכים לחברות גדולות

עתה מציעה הבורסה - במהלך שאותו מובילה חני שטרית-בך, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה - לבטל את המחיקה מהבורסה לאחר ההעברה לרשימת השימור. זאת, באמצעות הארכת תקופת השימור הראשונה ל-24 חודשים (במקום 12 חודשים היום) החל מהמועד בו חדלה החברה להיסחר ברשימה הראשית, כשרק לאחריה תחל התקופה השנייה של השימור, שבה לא יהיה מועד תפוגה.

בבורסה מסבירים את ההיגיון בשינוי זה בהעדר שוק OTC (מעבר לדלפק) בישראל, כפי שקיים בארצות שונות, שבו נסחרות מניות של חברות שנמחקו ממסחר מהבורסות הראשיות. כמו כן, מסבירים בבורסה כי "קיים חשש שבעלי שליטה בחברות ציבוריות, המבקשים להפוך את החברות לחברות פרטיות, מנצלים את כללי המחיקה הקיימים כיום".

במקביל מקדמת הבורסה הבחנה בין חברות מעטפת ללא פעילות ("שלדים בורסאיים") לבין חברות פעילות. בבורסה מגלים כי "מבדיקת שווי השוק של חברות מעטפת שהוכנסה אליהן פעילות חדשה, בשנים 2006-2014, עולה כי התנאים שאיפשרו למעשה כניסה של חברות חדשות לבורסה שלא דרך הנפקה ראשונית לציבור, לא הביאו לכניסתן של חברות גדולות או חברות שצמחו וגדלו בבורסה". על פי הממצאים "מתוך כ-90 חברות שהוכנסה להן פעילות חדשה ב-9 השנים האחרונות, רק 3 חברות הן חברות בשווי שוק של מעל 200 מיליון שקל". עוד מוסיפים בבורסה שישנן רק עוד 7 חברות בלבד עם שווי של מעל 100 מיליון שקל, כך שתופעת השלדים "לא ממש מביאה לבורסה חברות גדולות".

ההחמרה בדרישות מחברות המעטפת נוגעת לכך שבבורסה לא יאפשרו לשלדים ליהנות מפעילות חדשה, אלא אם הם יעמדו בכללים שנדרשים בהנפקה ראשונית מחברות רגילות. במילים אחרות, למעט מקרים מסוימים, רכישת שלדים לא תקצר עוד את הדרך למסחר ברשימה הראשית.

גם שלד בורסאי המבצע הקצאת הון גדולה (של מעל ל-75% ממניותיו) יידרש לעמוד בדרישות של חברה חדשה על מנת לחזור לרשימה הראשית או להמשיך להיסחר בה. מנגד, חברות המועמדות לרשימת השימור שיש להן פעילות ריאלית, יזכו בהקלות ובהן "ביטול הדרישה להון עצמי מזערי", ו"הקלה בדרישות שווי ושיעור החזקות ציבור", כאשר לחברות האלה גם תינתן האפשרות למנות עושה שוק, ובכך להימנע ממעבר לרשימת השימור.

עוד הוראה חדשה נוגעת לכך שתבוטל הדרישה לשווי שוק מזערי מחברות דואליות, שתמשכנה להיסחר בת"א כל עוד הן עומדות בתנאי המסחר בבורסה הזרה.

 מספר החברות הציבוריות בבורסה