הספין של כחלון

"אנחנו נגד העלאת מסים באופן גורף, למעט מס ירושה".

את המשפט הנחרץ הזה השמיע מנהיג מפלגת "כולנו" משה כחלון בדיוק חודש לפני הבחירות (שהתקיימו ב-17 במארס השנה). ומה עשה שר האוצר כחלון בדיוק חודש אחרי כניסתו לתפקיד? - נכון, העלה את מס הרכישה. אז למה אף אחד לא צייץ ולא מחה? שאלה טובה.

הרי רק לפני שבועיים געשה התקשורת בגלל הפרת "הבטחת בחירות" אחרת שנתן לכאורה אותו שר האוצר: כחלון הודיע על החלטתו להימנע מעיסוק בענייני הגז הטבעי, על אף שהוא דיבר אחרת לפני שנבחר לכנסת. אמירתו המאולצת בראיון לערוץ 2 - "אני אעסוק בזה", שודרה בלופ, ושר האוצר חטף זובור ציבורי משפיל על הזיגזוג מהגז.

אז מדוע ואיך קורה שכאשר שר האוצר מעלה מסים - בניגוד להבטחותיו - חודש אחד בלבד אחרי כניסתו לתפקיד, זה עובר חלק?

הסיבה הראשונה היא כמובן אג'נדה. כמה עיתונאים וחברי כנסת, שרוצים מאוד לפרק את מונופול הגז, היו בטוחים שכחלון יבצע את העבודה. כשהם הבינו שכחלון מתכוון לאכזב אותם, הם הרימו קול זעקה. העלאת מס רכישה איננה מנוגדת לאג'נדות בתקשורת ובפוליטיקה, אלא להיפך, היא נתפסת כצעד חיובי שיסייע להוריד את מחירי הנדל"ן. אמנם ישנם כלכלנים בולטים שמפקפקים בהצלחת המהלך, אבל ברור כי לפחות הכוונה טובה.

הסיבה השנייה והפחות מוכרת היא ספין מתוחכם שהציבור והתקשורת בלעו בשקיקה. באוצר, כמו גם בסביבתו של כחלון, הסבירו שוב ושוב שהעלאת מס הרכישה איננה העלאת מס רגילה: הם טענו כי המטרה של העלאת מס הרכישה איננה קשורה כלל לרצון להגדיל את הכנסות המדינה ממס, וכי כל מטרתה - לבלום את הביקושים בשוק הנדל"ן, להקשות על משקיעי הנדל"ן, ולסייע לזוגות הצעירים להתמודד מולם על רכישת דירת מגוריהם היחידה.

יתר על כן, הגדילו וטענו באוצר, כי המדינה עוד עלולה להפסיד כסף מהמהלך הזה כי העלאת מס הרכישה תקטין מאוד את מספר העסקאות בשוק הדירות להשקעה. וכדי להעצים את הספין, מישהו גם דאג לתדרך עיתונאים בשבוע שעבר; חלקם אף מיהרו לדווח כי הכלכלן הראשי באוצר מעריך שהעלאת מס הרכישה תקטין את הביקוש לדירות ב-35%.

אבל מי שטרח וקרא את תזכיר החוק גילה שהכלכלן הראשי אמר משהו שונה לגמרי: הוא העריך שהכנסות המדינה לא יקטנו בשל העלאת מס הרכישה, אלא אם הביקוש לדירות יצנח ב-35%.

אבל אם נדמה היה לנו שמישהו באוצר חושב שהביקוש לדירות באמת יצנח ב-35% בגלל העלאת המס, ושהכנסות המדינה עלולות חלילה להיפגע - אז טעינו בענק. באוצר לא מהמרים על נושאים רציניים כאלה, וכפי ש"גלובס" חשף, נערכה שם בדיקה מדוקדקת כדי לדעת כיצד תשפיע העלאת מס הרכישה על הכנסות המדינה.

הבדיקה הזו העלתה כמה ממצאים ומסקנות מאוד מעניינים. השורה התחתונה שלה אומרת שהעלאת המס ל-8% תגדיל! - לא תקטין - את הכנסות המדינה ממיסוי דירות להשקעה ב-600 מיליון שקל, ל-2.4 מיליארד שקל לשנה. כלומר, מדובר בהעלאת מס לכל דבר.

לפי אחת הגרסאות, הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי המליץ במקור על העלאת המס ל-15%, אפילו ל-20% - שיעורים שהיו ממקסמים את הכנסות המדינה מגביית המס וחוצים את תקרת ה-3 מיליארד שקל בשנה.

ויש ממצא עוד יותר מעניין שעלה בבדיקה בנוגע למה שיקרה לביקושים בשוק הנדל"ן אם מס הרכישה יועלה ל-25% - כפי שרצו בהתחלה במפלגת כולנו. לפי הערכות האוצר, העלאת מס הרכישה ל-8% לא אמורה להשפיע באופן דרמטי על הביקוש לדירות להשקעה: מספר העסקאות יירד בקושי בכ-10%, מסביבות 25 אלף לשנה היום לכ-23 אלף דירות לשנה אחרי העלאת המס.

כדי להילחם באמת בביקושים לדירות להשקעה, נדרשה העלאה הרבה יותר משמעותית וחדה של מס הרכישה: מס של 25%, למשל, היה "הורג" את שוק הדירות להשקעה, ומקטין את מספר העסקאות לפחות מ-7,000 בשנה. נשמע כפתרון נהדר להכות בשוק הדיור, נכון? אלא שכאן צצה לפתע בעיה לאוצר: עם מס של 25%, הכנסות המדינה היו יורדות מהשיא בגלל מספר העסקאות הקטן. ואת זה באוצר ממש לא אוהבים.

אז לסיכום, מה היה לנו כאן: מהלך שלא יזעזע את שוק הדירות, אבל יגדיל את הכנסות המדינה ממס; שר אוצר שהעלה מסים בניגוד להבטחותיו, אבל מצטייר כמי שנלחם להורדת מחירי הנדל"ן; תקשורת שבלעה עוד ספין מוצלח; וכרגיל, אנחנו הציבור שנמשיך לשלם יותר מסים ולהתלונן על יוקר המחיה.