מה חכם אתם רוצים שהטלפון החכם שלכם יהיה? כשמיקרוסופט החליטה לשלב את ה"עוזר הווירטואלי" שלה, קורטנה, במערכת ההפעלה שלה למובייל, היא הימרה על כך שרוב האנשים אינם מוכנים למסור את השליטה על חייהם למוח מלאכותי.
לקורטנה, המבוססת על דמות מעולם משחקי המחשב, יש קול עדין והתנהלות מחוצפת משהו. היא מסוגלת לקרוא את הדוא"ל שלכם ולבדוק אם יש לכם טיסה על הפרק, ואז להשתמש במידע כדי לומר לכם מתי לצאת מהבית כדי להגיע בזמן לשדה התעופה.
אבל מיקרוסופט לא תאפשר "לה" לעשות כרצונה. במקום זאת, המערכת מבקשת רשות, כמו סייען אנושי דיסקרטי שאינו רוצה להניח יותר מדי הנחות.
"כרגע מדובר באינטליגנציה לא אוטונומית", אומר מרקוס אש, מנהל בכיר ביחידה שמפתחת את קורטנה. אנשים אינם רוצים להיות מופתעים מהשתלטות הטלפונים על חייהם. לדבריו: "קיבלנו החלטה מפורשת להיות קצת פחות 'קוסמים' וקצת יותר שקופים".
הגישה הזו עשויה להפוך בקרוב לנחלת העבר. המרוץ לפיתוח מדריכים יודעי כל, שמסוגלים לסנן את העולם הדיגיטלי המורכב, ניטש בין כמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם.
מאזן כוחות
כמו מלחמות הדפדפנים של שנות התשעים של המאה הקודמת, התוצאה תסייע לקבוע את מאזן הכוחות בשלב הבא של האינטרנט. לעוזרים וירטואליים, שיתעלו את תשומת הלב וההחלטות לטובת המשתמשים, יהיה כוח עצום לקבוע את גורלן של חברות רבות. אולם ייתכן שהעתיד שייך בכלל לקומץ של עוזרים וירטואליים יודעי כל, כפי שמנוע החיפוש של גוגל הצליח למשוך אליו חלק גדול מכל השאילתות בעולם.
למרות שסוג זה של בינה מלאכותית טרם הגיע למצב של אימוץ מסיבי, הפוטנציאל שלו הכניס את כל החברות הטכנולוגיה לתזזית.
לצד מיקרוסופט, הן כוללות את אפל, עם שירות השאלות והתשובות של סירי על גבי מכשירי האייפון והאייפד, גוגל - ששירות Google Now שלה מנסה לצפות את צרכי המידע של משתמשיו, וגם פייסבוק, אמזון ובאידו, שעורכות ניסויים בתחום.
עולם הטכנולוגיה נתון בעיצומו של "אביב של בינה מלאכותית", כך אומר אורן עציוני, מנהל מכון המחקר לבינה מלאכותית, הזוכה לתמיכתו של פול אלן, ממייסדי מיקרוסופט. מתוך כל החזיתות החדשות שנפתחו בעקבות זאת, הפיתוח של עוזרים וירטואליים הפך ל"אחד המלהיבים ביותר".
ההשלכות יהיו הרבה מעבר ליכולת לשאול את הטלפון החכם שלך שאלה ולקבל תשובה מיידית, או לקבל 'דחיפה' של התראות על פקקי תנועה כבדים בשעה שבה אתה נוהג לצאת לעבודה. אם העוזרים הווירטואליים יצליחו, הם כנראה ישתלטו על הרבה החלטות שאנו מקבלים בחיי היומיום.
מפגן מרהיב
"מדובר באינטיליגנציית מכונה", אומר מיץ' לסקי, שותף בפירמת ההון סיכון בנצ'מרק מעמק הסיליקון.
"אם אני מבקש מסירי למצוא לי מונית, ייתכן שהיא לא תחפש ב-Uber - ויכול להיות שלא אוכל לאלץ אותה לעשות זאת". עבור חברות רבות המסתמכות כיום על העובדה שלקוחות ניגשים לשירותים שלהן באמצעות הטלפונים החכמים, ההשלכות עשויות להיות משמעותיות.
ההשקה של סירי בשנת 2011 היתה מפגן מרהיב של התקדמות טכנולוגית בתחומים של תוכנה לזיהוי הקול ומערכות של שאלות ותשובות. אך היא גם הפגינה את המגבלות של הטכנולוגיה, שכן משתמשים גילו מהר שהמערכת אינה מסוגלת להתמודד עם סוגים מסוימים של שאילתות.
"התעשייה עדיין סובלת מתוצאות האכזבה מסירי", כך אומר טים טאטל, מנכ"ל Expect Labs, חברה המפתחת עוזר וירטואלי המופעל באמצעות קול, שיוכל לשמש גם חברות אחרות.
עוזרים וירטואליים מתבססים על מספר טכנולוגיות שונות. אחת מהן כוללת זיהוי דיבור. בגוגל אומרים כי החברה הפחיתה את שיעור השגיאות בזיהוי מלים לפחות מ-8%. לדברי החברה, ברמה כזו, השירות הפך למעשה לחלופה מעשית להקשת טקסט.
גם אפל התקדמה מאוד - היא הוסיפה לסירי יכולות ומסייעת למשתמשים להבין טוב יותר מה הם יכולים לעשות בעזרת המערכת ומה לא.
חזית נוספת קשורה לטכנולוגיית ניבוי, הצופה מה המשתמש ירצה לדעת. הדבר מסתמך על נתונים תלויי הקשר בהם מיקום, זמן ומידע אישי. לדברי אפרנה צ'נפרגאדה, מנהלת מוצר ביחידת האפליקציות למובייל בגוגל, מה שעוד מסייע בשכלול היכולות של העוזר הווירטואלי הוא לדעת מה עוזר לאנשים אחרים. "מהם חמשת הדברים העיקריים שלהם זקוקים רוב האנשים שנמצאים במצבך?".
חברות הטכנולוגיה אינן מסגירות מידע רב לגבי התקדמות הפיתוח של העוזרים הווירטואליים. אך מה שכבר זמין מלמד על כך שמשתמשים מתחילים לגלות עניין בטכנולוגיה - למרות שמדובר עדיין לכנות זאת "נקודת התמורה", לדברי עציוני.
חברת החיפוש הסינית באידו, למשל, מעריכה שמספר שאילתות הקול מבין כל שאילתות החיפוש שלה עומד על כמעט 10%. גוגל אומרת שמספר שאילתות הקול בטלפונים החכמים הוכפל בשנה שעברה, אך היא לא מסרה נתונים.
רבים סבורים שלא יעבור זמן רב לפני שדיבור לתוך גאדג'טים יהפוך לטבע שני - בעיקר כאשר אינטליגנציית מחשב תתפשט לסוגים רבים של מכשירים חדשים שבהם לא מעשי להקליד טקסט, כמו שעונים חכמים, טלוויזיות ומכוניות.
אינטראקציות כאלה באמצעות הקול "יהפכו לשער הכניסה של כל האפליקציות ולכל הדברים", אומר טאטל.
"ממשק חכם אחד"
שאלת מפתח שתקבע את התוצאות היא האם עוזרים דיגיטליים כלליים של ענקי הטכנולוגיה יהפכו לדומיננטיים וינחו אנשים בעולם החדש שייווצר, או האם משתמשים יעדיפו את העוזרים הווירטואליים הממוקדים, שיסייעו להם לנווט באפליקציות מתמחות.
חברות הטכנולוגיות הגדולות "רוצות ממשק חכם אחד, כדי לשלוט בכל", כך אומר טאטל. אך "זה לא כל מה שמפתחי האפליקציות ויצרני המכשירים האחרים רוצים כלל".
חברות אחדות כבר התחילו לשבץ עוזרים וירטואליים בתוך האפליקציות שלהן. בארה"ב, רשת הפיצה דומינוס אפילו הציגה קמפיין פרסומי כדי לקדם את "דום" - עוזר דיגיטלי המנחה לקוחות בתהליך הזמנת הפיצה על גבי הטלפונים החכמים.
"יצרני האפליקציות הבודדות יכולים תמיד להבין ולנווט את התוכן באפליקציות שלהם טוב יותר", מוסיף טאטל. הטכנולוגיה של החברה שלו מסייעת לצופי טלוויזיה לחפש בתוך שירותי וידיאו לפי דרישה ובקרוב תהיה מותקנת במכוניות. לדבריו, יצרני המכוניות מסתייגים מהאפשרות למסור את לקוחותיהם לידיהן של גוגל ואפל.
אך כשיחולו שינויים בצורת האינטראקציה עם טלפונים חכמים ועם מכשירים חדשים רבים ב"אינטרנט של הדברים", ייתכן שנראה שחיקה בנאמנות הנוכחית למותגים.
עציוני מתאר את ההוראות החדשות שאיתן ייאלץ להתמודד הדור החדש של עוזרים אישיים: "תזמין לי שולחן לשלושה אנשים במסעדה מעולה בדרום העיר, עם חניה זמינה".
כדי למלא אחר הדרישה הזאת, הטכנולוגיה תזדקק לא רק ליכולת גבוהה של זיהוי שפה טבעית, אלא גם יכולת לגזור מידע משירותים שונים (למשל, אתר ביקורות על מסעדות, אפליקציית מפות) ולתת הנחיות, לדוגמה, לשמירת שולחן.
לדבריו, שירות מתוחכם מעין זה יתחיל להופיע בטלפונים חכמים בעוד קצת יותר משנה. מדובר בעולם של פוסט-אפליקציות, שבו "תופרים" פיסות של מידע הנמצאות כיום באפליקציות נפרדות כדי לפתור הרבה בעיות יומיומיות קטנות.
מבחינתם של המשתמשים - הדבר יהיה שקוף. ייתכן שהם לא יידעו, או שלא יהיה אכפת להם, באילו שירותים משתמשים כדי לטפל בבקשות שלהם - זאת למרות שהחברה שתקבע באילו אפליקציות להשתמש כדי למלא אחר צרכיהם תהיה בעלת עוצמה.
"הצורך האקוטי למצוא את האפליקציה הנכונה יהפוך למשני לעומת הצורך להשלים את המשימה", כך אומר דאג קיטלוס, מיוצרי סירי. קיטלאוס הוא המייסד המשותף והמנכ"ל של Viv Labs, חברת סטארט-אפ שמנסה לבנות עוזר וירטואלי שיטפל במשימות כאלה.
"עוזרים חכמים ישתחררו מהתפיסה של אפליקציות", צופה קיטלאוס, "המכונית שלך יכולה להיות חכמה. המקרר שלך יכול להיות חכם. הטלפון שלך יכול להיות חכם". כתוצה מכך, לא תצטרכו עוד למצוא אפליקציה, לפתוח אותה לחפש בה את מה שאתם צריכים. "אם תצטרכו משהו, פשוט תבקשו זאת".
כמו רעיונות אחרים בתחום הטכנולוגיה, השילוב הזה בין שירותים איננו חדש. בשיא בועת ההיי-טק הקודמת, מיקרוסופט תכננה להגיע למשהו דומה באמצעות טכנולוגיה בשם Hailstorm. הרעיון הפחיד רבים בעולם ההיי-טק, שראו בו אמצעי לאלץ חברות אחרות לקבל את תנאיה העסקיים של מיקרוסופט.
אנשים מחוץ לחברה, כמו עציוני, נותנים קרדיט לחברה על שפיתחה תפיסה פתוחה יותר של העולם. "אנחנו קצת יותר צנועים מכפי שמיקרוסופט היתה בעבר", אמר אש. לדבריו, "קורטנה איננה פורצת דרך מבחינת שירותים, אך היא נבנתה כפלטפורמה פתוחה.
סוגים חדשים של מידע
בחודש שעבר גוגל השיקה ממשק נסיוני המאפשר לחברות אחרות להכניס את התוכן שלהן לשירות Google Now, כדי שאפשר יהיה "לדחוף" את המידע שלהן למשתמשים כאשר הם זקוקים לו.
רוב חברות הטכנולוגיה הגדולות שוקדות גם על שיטות ל"קישור עמוק" של תוכן באפליקציות בודדות, כדי שאפשר יהיה למצוא את המידע - ולהשתמש בו - בהקשרים אחרים. ייתכן שהדבר לא יהפוך את העולם של אפליקציות סגורות לעולם פתוח של אינטרנט עתיר קישורים, אבל הוא מצביע על כך שביום מן הימים, החומות שמפרידות בין אפליקציות יתחילו לקרוס.
בעולם החדש הזה, המידע יזרום באופן רציף, וישקף את טבעו של המחשוב, שבו משתמשים מוקפים במכשירים שמחוברים כל העת.
מה שיזין את התהליך הוא סוגים חדשים של מידע בזמן אמיתי, שניתן לתרגמו לפעולות - שיסייע לעוזרים וירטואליים לקבל החלטות מהירות ככל שהם נוטלים על עצמם יותר ויותר משימות בחיי היומיום. מסירת המידע הנכון או ההצעה הנכונה בזמן הנכון תהיה המפתח לשימון גלגליה של הכלכלה החדשה הזאת.
מבחינתם של מו"לים וחברות מסחר אלקטרוני רבים, יהיה זה עולם שונה, שדורש שיטות חדשות כדי להגיע ללקוחות.
העוזר האישי מסביב לשעון