"ביטוח פיקדונות אינו מספיק כדי למנוע משבר במע' הפיננסית"

על רקע הדיונים בוועדה להגברת התחרות בבנקים בשאלה אם להחיל ביטוח פקדונות בישראל, פרסם היום (ג') בנק ישראל עבודה בנושא. העבודה נעשתה במסגרת הדוח השנתי של הפיקוח על הבנקים שיפורסם בשבועות הקרובות. בבנק ישראל מציינים כי מדובר בניתוח שעבדו עליו זה זמן רב, והוא אינו קשור להקמת הוועדה להגברת התחרות בראשות דרור שטרום, שאמורה לבחון את הסוגיה.

עוד נציין כי בבנק ישראל נמנעים מלהביע בשלב זה עמדה מפורשת בסוגיה הרגישה של תמיכת המדינה בבנקים, ובעבודתם מציגים בעיקר את היתרונות והחסרונות של ביטוח פיקדונות הציבור.

"החלת ביטוח פיקדונות נועדה למנוע 'ריצה אל הבנק' - מצב שבו מפקידים רצים אל הבנק בעת משבר כדי למשוך את פיקדונותיהם, וכתוצאה מכך נוצרת מצוקת נזילות העלולה להוביל לחדלות פירעון של בנק או אף להתרחבות הכשל למערכת כולה", כותבים בבנק ישראל.

יחד עם זאת, ועדת שטרום בוחנת את הסוגיה הזו בעיקר משיקולי הגברת התחרות במערכת הבנקאית, וכדי לסייע לשחקנים קטנים ו/או חדשים בענף לזכות באמון הציבור ולצמוח.

"ביטוח הפיקדונות מגביר את התחרות ומפחית את הריכוזיות, אם הביטוח מתייחס בנפרד לפיקדונות בבנקים שונים. שיטה זו מעודדת את ציבור המפקידים לפצל את פיקדונותיהם בין בנקים שונים על מנת לבטח סכום גדול יותר", מציינים בבנק ישראל. כך לדוגמה אם הביטוח הוא עד להיקף פיקדון של 100 שקל, מי שיש לו 1,000 שקל, ויפצל אותם בין שני בנקים, ייהנה מביטוח של 200 שקל בסה"כ.

אלא שלצד היתרונות בתחום היציבות והתחרות, בבנק ישראל מדגישים גם את החסרונות שבהחלת ביטוח פיקדונות. "ביטוח הפיקדונות עלול לעודד את ההנהלה ובעלי המניות של הבנק ליטול סיכונים גדולים יותר כדי להגדיל את הרווחים", מציינים בבנק ישראל. עוד הם מציינים כי צעד כזה עלול להעלות את המחירים בבנקים במקרה שהבנקים יגלגלו על המפקידים, גם אם חלקית, את עלויות המימון של מנגנון הביטוח. בנוסף הם מציינים: "הניסיון שנצבר במשבר האחרון חיזק את העמדה שכדי למנוע מצב שבו כשל של בנק גדול משפיע לרעה על המערכת הפיננסית כולה, אין די בביטוח הפיקדונות ונדרשת ערבות ממשלתית".

בבנק ישראל מציינים כי מחקר שפורסם אשתקד בחן את הקשר בין סיכון הבנק לבין ביטוח פיקדונות ושבריריותה של המערכת הפיננסית במשבר הפיננסי של 2008 ולפניו. "המחקר מצא כי במדינות שיש בהן ביטוח פיקדונות, ההשפעה השלילית שלו - נטילת סיכונים גדולים יותר - גוברת בעתות שגרה, וההשפעה החיובית על היציבות גוברת בתקופות משבר", כותבים בבנק ישראל.

"ביטוח פיקדונות עשוי למתן 'ריצה אל הבנק' בעת משבר, אך נראה כי הוא אינו מסוגל למנוע זאת באופן מספק. באירופה יש ביטוח פיקדונות, אך הוא לא מנע ריצה אל הבנק במקרים של בנק נורת'רן רוק באנגליה ו-DSB בהולנד. גם ביוון ניכרה משיכת פיקדונות, עקב החשש שהיא תפרוש מגוש האירו ותעזוב את האירו, אך המשיכה התנהלה באיטיות יחסית", אומרים בבנק ישראל.

ביטוח ב-59% מהמדינות

בנק ישראל מבסס את מחקרו בנושא על סמך הנהוג בעולם. בבנק המרכזי בחנו את הסוגיה, ומצאו כי מספר המדינות שיש בהן ביטוח גדל משמעותית בשנים האחרונות - מ-84 מתוך 189 המדינות שבמדגם בשנת 2003 (47%) ל-112 מתוכן בסוף 2013 (59% מהמדינות), זאת כאשר ב-96% ממדינות אירופה יש ביטוח פיקדונות.

"גובה הכיסוי של הביטוח משתנה באופן משמעותי ממדינה למדינה, גם באופן מוחלט וגם באופן יחסי להכנסה לנפש, והוא נע מכיסוי של סכומים נמוכים - 50,000 אירו ואף פחות - עד לכיסוי מלא", מציינים בבנק ישראל.

עוד עולה כי גם סוגי הביטוחים שונים - כ-43% מהם מבטיחים החזר רק במקרה שהבנק נקלע לחדלות פירעון, בעוד אחרים כוללים החזרים ואחריות רחבים יותר.

ומה באשר לניהול ומימון אותם ביטוחים? גם כאן מצאו בבנק ישראל כי קיימת שונות בין המדינות. ב-66% מהמדינות הממשלה מנהלת את הביטוחים, אולם בעוד במדינות מתפתחות הממשלות מנהלות 82% מכלל הביטוחים, במדינות המפותחות הן מנהלות 44%.

למרות מעורבות המדינה רק ב-2% מהמקרים היא מממנת לבדה את הביטוחים. "המימון לביטוח הפיקדונות מגיע בראש ובראשונה מפרמיה שהבנקים המבוטחים משלמים, אף כי חלק מהביטוחים מקבלים מימון ממשלתי חלקי או מלא. ב-77% מכלל הביטוחים יש מימון פרטי, ב-2% - מימון ממשלתי, ובשאר (21%) - מימון משותף", מציינים בבנק המרכזי.

סוגיית ביטוח הפיקדונות נחשבה לרגישה למדי. מצד אחד היא מחזקת את יציבות המערכת הפיננסית ואף עשויה לתרום לשיפור התחרות ולהקל כניסת שחקנים חדשים. מנגד, עולה השאלה אם זה נכון שמשלם המסים יישא בסופו של דבר בעלויות במקרה של כשל בניהול אחד הבנקים.

בנק ישראל נדרש לדון בסוגיה זו, לאור מגמה דומה בעולם, שנבעה מהמשבר הפיננסי של 2008 שבו נפלו לא מעט בנקים והממשלות הזרימו לבנקים סכומי עתק.

עד כה נמנע בנק ישראל מהבעת עמדה, וגם העבודה הנוכחית מראה כי עדיין לא גיבש עמדה סופית, ובשלב זה הציג עבודה אובייקטיבית עם טיעונים לכאן ולכאן. מעניין יהיה לראות מה תהיה עמדתו בוועדת שטרום שצפויה לעסוק גם בנושא זה ולפרסם את מסקנותיה בתוך כ-3 חודשים.

 בעד ונגד החלת ביטוח פיקדונות