מנכ"לית פסטיבל ירושלים: הרבה נפגעו מהסרט על יגאל עמיר

השבוע, פחות מחודש לפני ערב הפתיחה החגיגי השנתי, מצא עצמו פסטיבל הקולנוע בירושלים בשיאו של משבר. הפסטיבל, שבשנים האחרונות ידע לא מעט משברים - ממאבק העובדים מול ההנהלה על תנאי שכר, מאבקים פנימיים בהנהלה, משבר כלכלי לנוכח גירעון שצמח בשל התנהלות כלכלית כושלת (דבר שהביא למינויה של ד"ר נועה רגב לתפקיד מנכ"לית הסינמטק) - ניצב כעת בסיטואציה יוצאת דופן, כזו שספק אם אי-פעם פסטיבל קולנוע כלשהו נאלץ להתמודד איתה: בעקבות פרסום ב"גלובס", שחשף כי פסטיבל הקולנוע ירושלים יקרין במסגרת סרטי התחרות את הסרט התיעודי "אל סף הפחד" שגיבורו הוא יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, הודיעה שרת התרבות הנכנסת, מירי רגב, כי אם הסרט לא יוצא מתוכנית הפסטיבל, היא תסיר ממנו את התמיכה התקציבית הציבורית שהיא כ-700 אלף שקל.

"לא ייתכן שפסטיבל הנתמך על-ידי המדינה יציג סרט אודות רוצח שפל של ראש ממשלה", כתבה השרה רגב בהודעה שהפיצה. "כדורי האקדח שלו רמסו את סמל המדינה, הדמוקרטיה וחופש הביטוי. אלה ערכים מקודשים שאותו רוצח שפל חילל. בכל מקרה אקרא לציבור הישראלי להדיר את רגליו מצפייה בסרט הזה".

ההחלטה של רגב הגיעה בתזמון מוצלח מבחינתה - בשבוע שבו נוצרה סערה ציבורית ותקשורתית סביב הצהרותיה החוזרות הנשנות כי לא תעביר תקציב לגופים או ליוצרים שיוצרים דה-לגיטימציה למדינת ישראל או לצה"ל ולחייליו. חברי הנהלת הסינמטק הירושלמי - הגוף העומד מאחורי פסטיבל הקולנוע, נפגשו עם השרה רגב כדי לפתור את המצב. פסטיבל, שתקציבו בשנים האחרונות עומד על סדר גודל של כ-4 מיליון שקל, לא יכול להרשות לעצמו להפסיד תמיכה כספית כה משמעותית, בעוד רגב לא יכולה להרשות לעצמה לחזור בה מאיומיה ללא שלל פוליטי. בתום הפגישה, הוציא הסינמטק הודעה לעיתונות, ובה התגובה הרשמית לסערה שפרצה: "בהמשך לסערה הציבורית שחוללה הידיעה בדבר הקרנתו של 'אל סף הפחד' במסגרת פסטיבל הקולנוע ירושלים, ומתוך רצון עמוק להתחשב ברגשות הציבור, הוחלט בהנהלת הפסטיבל לקיים את הקרנת הסרט שלא במסגרת שבוע הפסטיבל, אלא בהקרנת טרום בכורה מיוחדת בירושלים מספר ימים לפני תחילת הפסטיבל. הפסטיבל שומר על זכותו של הסרט להשתתף בתחרות הסרט התיעודי הטוב ביותר".

בשיחה היום עם "גלובס", אומרת נועה רגב, מנכ"לית סינמטק ירושלים ופסטיבל הקולנוע בירושלים, כי היא "מרגישה טוב עם התוצאה הסופית, במובן הזה שהעקרונות שהיו חשובים לנו נשמרו במלואם. אני לא מרגישה טוב עם דבר אחד - שיוצא כאילו שסינמטק ירושלים נכנע לדרישה של השרה. הסיבה היחידה שהחלטנו להתקדם לעבר בקשת השרה היא שמדובר בנושא רגיש, ואנחנו כמוסד ציבורי צריכים להיות קשובים לרגשות הציבור. לא בגלל איום של השרה רגב. זו לא פשרה שנובעת מאיומים של שרת התרבות, זו פשרה עם הציבור.

"הרבה אנשים נפגעו מהעובדה שהסרט הוא על יגאל עמיר. קיבלנו מאות מכתבים של ציבור פגוע, כמו גם מחבר הכנסת איציק שמולי, וגם משמעון פרס. זה חוצה מחנות פוליטיים".

- בסופו של דבר, נוצר פה תקדים: בעקבות התערבות שרת התרבות, הסרט יוצא מתוכניית הפסטיבל. האם בעתיד תדרשי מעצמך צנזורה עצמית?

"לא נוצר פה תקדים. זה אתם, התקשורת, שמתעקשים על הנרטיב הזה. כל מקרה לגופו. מתוך 200 הסרטים שבתוכנייה, יש לא מעט סרטים שהם מעוררי מחלוקת.

"הסרט על יגאל עמיר הוא מאוד מיוחד, כי הוא נוגע בעצב מאוד רגיש. הסינמטק נלחם על חופש האמנות וחופש הביטוי. שום איום לא יגרום לנו לשנות את זה".

פנינה בלייר, המנהלת האמנותית הוותיקה של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה, יוצאת נגד הצנזורה אולם טוענת כי היא מצדה הייתה נוהגת אחרת ביחס לסרט. בלייר: "לא ראיתי את הסרט, אבל אני חושבת שלא צריכה להיות צנזורה באמנות.

"צריך לסמוך על אנשי המקצוע שראו את החומרים, והם מחליטים מה להכניס ומה לא. צנזורה זה דבר חמור מאוד, ואם מתחילים עם צנזור של סרט אחד, לך תדע לאן נגיע. לא ייתכן שתהיה צנזורה. מי יחליט מה נכון ומה לא נכון? המינימום שבמינימום זה לראות את הסרט לפני שפוסלים אותו. אישית, אני לא הייתי מכניסה לפסטיבל סרט שנותן במה לרוצח ראש הממשלה".

- מה שקרה בירושלים יגרום לך להיות יותר זהירה בקביעת התכנים לפסטיבל חיפה?

"אני חושבת שאני מספיק מקצועית, זהירה וברת-דעת, כדי לדעת איזה סרטים להכניס".