חברות כרטיסי האשראי פרסמו בימים האחרונים תעריפונים חדשים בתחום העמלות לבתי העסק, שייכנסו לתוקף ב-1 ביולי. פרסום התעריפונים החדשים הוא יישום של הוראת המפקח על הבנקים דודו זקן, שהחליט לפני שנה בקירוב להוציא לפועל מעין רפורמה בתחום העמלות שמשלמים בתי העסק ל-3 חברות כרטיסי האשראי - ישראכרט, לאומי קארד וכאל.
עד היום כל חברה פרסמה תעריפון משלה וגבתה סוגים שונים של עמלות, שגם היא הגדירה אותם בצורה שונה פעמים רבות לעומת מתחרותיה. שיטה זו הקשתה על בתי העסק להשוות בין החברות.
זקן החליט להפוך את התהליך הזה לפשוט יותר: הוא קבע רשימה של עמלות שבתי העסק יכולים לגבות (מלבד עמלת הסליקה, שהיא העמלה הבסיסית שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי). עמלות שאינן ברשימה לא ניתן לגבות, וחברת כרטיסי אשראי שתרצה לגבות עמלה שאינה מופיעה ברשימה, תצטרך לבקש לכך אישור מיוחד מבנק ישראל.
עוד נציין כי חברות כרטיסי האשראי התבקשו לפרסם תעריפון אחד לעסקים קטנים ואחד לגדולים; עסק קטן מוגדר ככזה שהיקף הסליקה השנתי שלו הוא 3 מיליון שקל לכל היותר. אין הבדל בין התעריפונים, למעט כמה עמלות שבנק ישראל החליט לבטל לעסקים קטנים, ובראשן דמי ניהול חודשיים.
על אף שלחברות כרטיסי האשראי בוטלו כמה עמלות, הן לא ניצלו את הפרסום מחדש של התעריפון לצורך העלאת עמלות קיימות. כאל אף הפחיתה כמה עמלות. לדוגמה, החברה העניקה פטור מדמי הצטרפות גם לבתי עסק גדולים (למעט בתי עסק אלקטרוניים) והפחיתה את עמלת ה-Charge back - מ-25 דולר ל-50 שקל.
נראה כי הסיבה לאי-העלאת המחירים נעוצה בעובדה שהחברות נמצאות תחת ביקורת הדוקה בימים אלה ותחת טענות לתחרות נמוכה. בהקשר זה נזכיר כי הוועדה להגברת התחרותיות בבנקים שהקימו משרד האוצר ובנק ישראל אף בוחנת את האפשרות להפריד את החברות מהבנקים.
עם זאת, חשוב לציין כי העמלה המרכזית שגובות חברות כרטיסי האשראי מבתי העסק כלל לא מופיעה בתעריפון; מדובר בעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק בעבור כל עסקה המתבצעת בכרטיס אשראי. עמלת הסליקה נקבעת במשא-ומתן בין בית העסק לחברת כרטיסי האשראי.
בחודשים האחרונים ראינו את חברות כרטיסי האשראי מעלות עמלות סליקה לאלפי בתי עסק, אם כי לטענתן בשורה התחתונה עמלת הסליקה בשוק כולו נמצאת במגמת ירידה. השחיקה נובעת בעיקר מהירידה בעמלה שמשלמים בתי העסק הגדולים שהם בעלי כוח מיקוח ומודעות גדולה יותר מהקטנים.
ומה לגבי שאר העמלות שכן פורסמו? ישנה שונות בין החברות ברוב העמלות; יש חברות הטוענות כי בעמלות המרכזיות והנפוצות יותר הן הזולות, וכי זהו הפרמטר החשוב. מה שניתן לומר הוא שישראכרט גובה את העמלה הנמוכה ביותר ב-11 מתוך 19 העמלות (בחלק מאותן העמלות גם אחת ממתחרותיה גובה את אותו מחיר נמוך). החברה גם אינה גובה 6 עמלות, שלפחות חלק ממתחרותיה גובות. כאל גובה את העמלה הנמוכה ביותר ב-10 מהעמלות, ואינה גובה 8 עמלות, שלפחות חלק ממתחרותיה גובות. לעומת זאת, לאומי קארד בולטת רק ב-4 עמלות, שבהן היא גובה את המחיר הנמוך ביותר, וכן אינה גובה 3 עמלות שלפחות חלק ממתחרותיה גובות.
אלא שכאמור, לא די בספירה הזו כדי להגיע למסקנה מי החברה המשתלמת ביותר. כל בית עסק צריך לבדוק מהן העמלות הרלוונטיות ביותר בעבורו, ולא פחות חשוב מהי עמלת הסליקה שכל חברה מציעה לו.
עוד מציינים בענף כי יש לבדוק האם חברת כרטיסי האשראי גם גובה בפועל עמלות שאינן בתעריף, בצורה מתוחכמת מבחינה משפטית, כך שהן אינן מוגדרות כעמלות.
בשורה התחתונה, למרות שיש עדיין לא מעט מה לשפר בתחום השקיפות בחברות כרטיסי האשראי - ההשוואה ביניהן נהפכת פשוטה יותר כעת, בעקבות התעריפון האחיד.
עמלות חברות כרטיסי האשראי לבתי העסק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.