הדור הבא של האסיפה הכללית: בעלי מניות יצביעו דיגיטלית

היום נכנסו לתוקף תיקונים ביחס לתקנות הצבעה בכתב, שמאפשרים לבעל מניה להצביע בכל אסיפה כללית, על כל נושא המצוי על סדר היום, באמצעות כתב הצבעה שיועבר במערכת ההצבעה האלקטרונית. לאור זאת, כפי שפירטה היום רשות ני"ע שהובילה את המהלך, זכאים מעתה בעלי מניות, כתבי אופציה ויחידות השתתפות, להצביע באסיפות שבהן הם זכאים להצביע, באופן דיגיטלי באמצעות האינטרנט.

"מהלך זה נועד לעודד משקיעים לממש את זכויות ההצבעה שלהם באסיפות וע"י כך להביא להגברת מעורבותם בקבלת החלטות", אומרים ברשות ני"ע, שבראשות פרופ' שמואל האוזר, תוך שהם מוסיפים כי "שיעור השתתפות הציבור בקבלת ההחלטות בתאגידים המדווחים, ובכלל זה בחברות הציבוריות, הוא נמוך. הסיבות לכך מגוונות, ובין היתר נוגעות לכך שהליך ההצבעה, הדורש ככלל קבלת אישורי בעלות בניירות הערך מחברי הבורסה, הינו מסורבל".

המהלך עדיין לא הושלם. ברשות הוסיפו כי "בעוד כמספר חודשים, לאחר כניסתן לתוקף של התקנות הנוספות המסדירות את ההצבעות באסיפות של תעודות התחייבות, אשר אושרו היום בוועדת הכספים, ניתן יהיה להצביע במערכת האינטרנטית גם באסיפות אלה". ברשות מקווים שהמהלך יחזק את בעלי מניות המיעוט שאינם מוסדיים.

מערכת ההצבעה האלקטרונית תחול על אסיפות כלליות שיזומנו החל מהיום, או שהמועד הקובע להצבעה חל מהיום ואילך, או באסיפות שזומנו קודם לכן במידה והן עודכנו או נדחו. המהלך להקמת מערכת הצבעות באינטרנט דובר על-ידי רשות ני"ע כבר ב-2012.

בעבר דווח בין היתר שמדובר בהשקעה של כ-2.5 מיליון שקל. עוד אמרו שמחזיק הני"ע אינו נדרש להציג בעלות בני"ע מאת חבר הבורסה, משום שהמערכת דואגת לכך באופן אוטומטי.

פטורים לחמש שנים למנפיקות

אגב מפת הדרכים מ-2012 של שמואל האוזר, רשות ני"ע שבראשותו הוציאה היום גם הצעה לשינויי חקיקה שנועדו לסייע ב"עידוד הנפקות הון בישראל". ברשות מציינים שמדובר בשורת "התאמות בדין ובסביבה הכללית האופפת הנפקות ראשונות של הון לציבור, באופן שיעודד חברות לראות בבורסה כאפיק פיתוח וגיוס הון ראוי ומתאים לצרכיהן".

במסגרת ההקלות מוצע לקבוע פטורים מחלק מהוראות הדין, לכל החברות המנפיקות הון לראשונה לציבור, למשך תקופה של חמש שנים הקלנדריות ממועד הנפקתן. מדובר בשורה של הקלות בדיני ני"ע ודיני החברות, ובכלל זה הוראות ממשל תאגידי וכללי דיווח.

בין היתר מוצע להקל בעניין תנאי כהונה והעסקה של בעל שליטה וקרובו - שיובאו לאישור מחדש רק כעבור חמש שנים מהפיכת החברות לציבוריות, וזאת בדומה לאישור תנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה אחרים בחברה המנפיקה, ולאפשר לאדם שמכהן כמקביל כמנכ"ל וכיו"ר (או קרובו), לשמש בכפל התפקידים לתקופה של חמש שנים ממועד הפיכת החברה לציבורית.