הממשל תוקף את השגריר לשעבר אורן: היה לו רק מידע מוגבל

ממשל אובמה תוקף את מייקל אורן, לשעבר שגריר ישראל בוושינגטון, בגין טענתו, במאמר ב"וול סטריט ג'רנל", שלפיה נשיא ארה"ב, ברק אובמה, זנח עקרונות יסוד של היחסים עם ישראל ושהפערים בין ארה"ב לישראל אינם יכולים להיות גדולים יותר. לדברי אורן, על כתפי אובמה מוטלת האחריות להתדרדרות היחסים בין ירושלים לוושינגטון. המאמר נועד לקדם ספר זכרונות של אורן שעומד לצאת לאור בימים אלה בארה"ב.

בתדרוך לכתבים, אמר אמש דובר בסטייט דיפרטמנט, ג'ון קרבי, כי בעת כהונתו כשגריר היה לאורן רק מידע מוגבל על מה שהתרחש במגעים בין ישראל לארה"ב מאחורי הקלעים.

בתגובה על בקשה להגיב על המאמר, אמר הדובר: "לא קראתי את הספר. קראתי את המאמר. דעתו של (שר-החוץ האמריקאי) ג'ון קרי, שאף הוא לא קרא את הספר, היא, שדברי אורן במאמר נותנים ביטוי לנקודת המבט שלו כסנגור של ממשלתו, ועתה כפוליטיקאי שמקדם ספר. השר אף מאמין, בעצם הוא יודע, שלמר אורן היתה ראות מוגבלת אל תוך המגעים והדיונים הפרטיים שאותם הוא מתאר. השקפת השר היא, שהגרסה של אורן, ובמיוחד התיאור שלו את האופן שבו ניהל אובמה את יחסי ישראל - ארה"ב, הם בלתי מדויקים וכוזבים לחלוטין. הם אינם משקפים את מה שבאמת התרחש בעבר".

"דיברתי עם השר הבוקר והשקפתו היא, שמה שחשוב עתה הוא הצורך להתקדם", הוסיף הדובר. "היחסים בין ארה"ב לישראל הם יחסים מיוחדים ואי אפשר לבתק את את העבותות בין שתי המדינות. חשוב יותר שננוע עתה קדימה באופן קונסטרוקטיבי במקום לעסוק בהאשמות האלה, כוזבות ככל שיהיו".

מאט לי, כתב א.פ. בסטייט דיפרטמנט, נחלץ להגנתו של אורן: לאחר הכל, אורן אינו רק דיפלומט לשעבר ופוליטיקאי בהווה, אלא היסטוריון מכובד שכתב כמה ספרים שזכו בשבחים, לרבות ספר על מלחמת ששת הימים. הוא בוודאי אינו איזה משוגע או נוכל שמגבב דברים. יכול להיות שהוא רוצה לקדם את ספרו אבל הוא גם היסטוריון מוכר, ואילו אתה שפכת עליו קיתונות שופכין שממש הטביעו אותו. כלומר, בין אם אתה סבור שהוא צודק או טועה, נראה שדבריו משקפים הערכה כללית בישראל ובקרב ידידיה על ארה"ב. מדובר בעצם בבעיה של תפיסת המצב. הדברים הגיעו עד לידי כך, שסיוע שנתי בסך שלושה מיליארד דולר, (סיוע במימון) כיפת ברזל והגנה לישראל באו"ם לא מקנים לנשיא או לשר-החוץ שלו יכולת אפילו לשתות קפה בירושלים בימים אלה. אז במה בדיוק טועים הישראלים? איך ייתכן שהממשל הזה אינו מסוגל להעביר את המסר, שלפחות היחסים הצבאיים בין שתי המדינות חזקים מכפי שהיו אי פעם? איך זה שכל מה שיש לכם להגיד זה להטיח האשמות שהטענות של ישראלים נגדכם, כמו טענות אורן, הם כזבים?

הדובר ניסה לסגת מעט מדבריו: "אמרתי שאורן הוא שגריר לשעבר ופוליטיקאי, שמנסה לקדם ספר. זו אמת. זו אינה השמצה. אפילו החברים הטובים ביותר, אפילו בעלות הברית הקרובות ביותר, אינם מסכימים על כל דבר. ויש בהחלט נושאים בעבר, ואני חושש שגם יהיו בעתיד, שבהם ישראל וארה"ב יהיו חלוקות בדעותיהן. זה מה שקורה בין חברים. מדברים על זה ומנסים לפתור את הבעיה... בוודאי תסכים עם הקביעה, שהיחסים הצבאיים בין ישראל לארה"ב קרובים מאוד, כנראה החזקים ביותר שהיו אי פעם. המחויבויות של ארה"ב לישראל, גם מבחינה צבאית וגם מבחינה דיפלומטית, אינן ניתנות לערעור. האם יש חילוקי דעות? בוודאי. אבל כל ממשל, החל בממשל טרומן, תמך בישראל, בביטחונה ובעתידה, וזה אינו עומד להשתנות".

אך הדובר הוסיף לדבוק בטענתו, שהדרך שבה מתאר אורן את יחסי ישראל- ארה"ב במאמרו ב"וול סטריט ג'רנל" אינה מדויקת.

במאמר כתב אורן, כי אובמה לא רק קידם אג'נדה של תמיכה בעניין הפלסטיני ושל הסכם גרעיני עם איראן, אלא הוא גם זנח שני עקרונות ליבה חשובים שנמצאים בבסיס היחסים בין בתי המדינות: האחד הוא, שמותר שיהיו חילוקי דעות בין שתי המדינות, אך מעולם לא ניתן להם פומבי; אובמה שינה זאת. האחר הוא: אובמה רוקן מתוכן את המחויבות שנתן הנשיא הקודם, ג'ורג' בוש, לכלול את גושי הישובים הגדולים מעבר לקו הירוק בתוך הגבולות שעליהם יושג הסכם עם הפלסטינים.

"בניגוד למה שאומרים מבקריו, אובמה מעולם לא היה אנטי-ישראלי", כתב אורן. "לזכותו ייאמר, שהוא חיזק במידה משמעותית את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל. הוא חש לעזרת ישראל ב-2011 במאמץ להשתלט על הדלקות ביערות הכרמל. ובכל זאת, מיד לאחר השבעתו לתקופת הכהונה הראשונה הוא חולל פערים בין עמדות שתי המדינות".