בחברת בזק נושמים לרווחה: בג"ץ החליט לקיים דיון בסוגיית העתירה של בזק נגד משרד התקשורת בנושא הרפורמה בשוק הקווי (רפורמת השוק הסיטונאי) לחודש ספטמבר.
ההחלטה לדחות את הדיון לספטמבר משקפת בעיקר את חוסר הרצון של בג"ץ להכריע בעניין, ואת הערכתו כי קיים סיכוי שהצדדים יגיעו לפשרה מבלי שתידרש הכרעה בעניין.
בבזק שמחים מאד על ההחלטה, מכיוון שהעריכו שם כי הסיכויים פועלים נגדם, ולכן מדובר בהפתעה גדולה מבחינתם.
העתירה של בזק תוקפת שני נושאים מרכזיים: ראשית, החברה מערערת על המחירים שקבע משרד התקשורת לגבי השימוש בתשתיותיה; ושנית, החברה מבקשת למנוע את הקצאת הטלפוניה שלה לטובת מתחרותיה במסגרת הרפורמה.
עמדת משרד התקשורת כמובן הפוכה בתכלית, והוא מגן על מחיר השימוש בתשתיות בזק, בעיקר דרך ההסתמכות על כך שהחברה השמיעה את עמדתה במסגרת של שימוע ארוך, חלק לא מבוטל מטענותיה התקבלו, והוא עשה את עבודתו בצורה מקצועית לטובת קידום התחרות בשוק התקשורת.
נזכיר כי בהחלטה קודמת בג"ץ לא הסכים לקבל את טענת בזק לגבי הטלפוניה שצריכה להישאר מחוץ לרפורמה, ולכן מבחינת המשרד, העובדה שלא הוצא צו בהקשר הזה מעידה כי בג"ץ נתן הכשר להמשיך את המדיניות כפי שהיא, כלומר מבחינה חוקית בזק חייבת להציע את הטלפוניה שלה למתחרים.
מאחר שבזק לא עושה זאת ולא ממלאת אחר הוראות המשרד בעניין, הרי שמבחינת המשרד, החברה נמצאת בהפרה של הרישיון שלה, והיא עשויה להיקנס על כך.
בג"ץ לא מתייחס לסוגיית עיתוי הקצאת שירות הטלפוניה, ולכן בבזק תולים תקוות בניסיונות ההידברות עם המשרד כדי להגיע לפשרה.
כפי שנחשף אתמול (ד') באתר "גלובס", שלמה פילבר, המנכ"ל החדש במשרד התקשורת, מבקש לטהר את האווירה הלוחמנית שהייתה במשרד ולעבוד מול המפעילים בשיתוף-פעולה ובהבנה, במקום להתעמת עימם. במיוחד מדובר בעבודה מול בזק, שעימה הגיעה המשרד לעימותים קיצוניים בתקופתו של המנכ"ל הקודם, אבי ברגר.
פילבר סבור כי זו הדרך העדיפה להתנהל מול החברות המפוקחות. עם זאת, אין בכוונתו לשנות את יישום הרפורמות שמוביל המשרד בשנתיים האחרונות.
כאן חשוב להתעכב ולהדגיש כי משרד התקשורת שוקל ברצינות את הרעיון שעלה ונחשף ב"גלובס" ליישם מהלך חדש לפתרון בעיית הטלפוניה של בזק, ולפיו במקום לאמץ פתרון הנדסי מורכב לשירות הטלפוניה, כפי שהמשרד הוביל עד עכשיו - יאומץ פתרון קל, פשוט וישים ליישום בדמות שירות טלפוניה וירטואלי, שמשמעותו המרכזית היא שבמקום להיכנס לנבכי הרשת ההנדסית של החברה, בזק תמכור שירות טלפוניה למתחרותיה. כלומר לקוח של חברה מתחרה יוגדר במערכת הבילינג כמשויך לספק המתחרה, והחשבונית על השירות תצא לספק, שיעביר אותה ללקוח.
זהו פתרון שפותר את הבעיה באופן מיידי, באופן אלגנטי, ומאפשר לפילבר לממש את מדיניותו לפיה המשרד מפסיק עם ההתעמרות בבזק מצד אחד - ומצד שני הוא לא מוותר על האינטרס הציבורי לקידום התחרות בטלפוניה, תוך שהוא חוסך גם לבזק מאות מיליוני שקלים, כמו שעשתה בחיסכון בהחלפת רשת המיתוג שלה.