"חסר צל. העצים נעלמים בתנופת הפיתוח הנדל"ני"

היום (א'), 21 ביוני, נחשב ליום הראשון של הקיץ, אולם בישראל חם כבר שבועות אחדים ושמשי כמעט כל השנה. למרות זאת, הרחובות העירוניים בישראל כמעט שאינם מותאמים למזג האוויר החם.

"אחד הגורמים שיש להם השפעה מובהקת על העדפות התושב להתנייד ברגל ובאופניים - תנועה שהיא גם בריאה יותר וגם טובה יותר לסביבה - היא הסביבה העירונית הפיזית, ובהקשר זה האקלים הוא גורם משמעותי", אומר פרופ' אראל אבינרי, ראש המחלקה להנדסה וניהול מערכות תשתית במכללת אפקה להנדסה.

"בעוד שנהג המכונית מוגן מפגעי מזג האוויר הקיצוני, הרי שלא ניתן למזג את הסביבה העירונית. עם זאת, קיימים כמה היבטים בהנדסה, בתכנון ובעיצוב הרחוב העירוני שניתן לשלבם בפרקטיקה ולשפר את המצב".

- מה למשל?

"אחד הצרכים הבסיסיים ביותר לו נדרשת עיר היא מים, ולא רק בבתים אלא גם במרחב העירוני. כך למשל נדרשת פריסה של ברזיות ברחובות העיר. פריסת ברזיות תהווה תחליף הולם לצורך לרכוש בקבוקי מים, עם הנטל הסביבתי העצום הכרוך בהם.

"הצד השני של צריכת מים אף הוא בעל חשיבות עצומה - חדרי שירותים ציבוריים, החיוניים אף הם לתושבים, וכמעט שאינם נמצאים במרחב הציבורי העירוני".

- מה עם קצת צל?

"לעצי רחוב תרומה מכרעת. בנוסף לעניין האסתטי, הם מייצרים חמצן, קולטים פחמן דו-חמצני ומפחיתים את זיהום אוויר. בנוסף, הם יוצרים הצללה על מדרכות הרחוב (ושבילי האופניים, במקומות שיש) וגורמים להנמכה משמעותית של הטמפרטורה בקיץ".

- איזו רשות מקומית ראויה לציון בהקשר זה?

"רמת גן היא דוגמה לעיצוב מוצלח, הן מבחינה אסטתית והן מבחינה של מענה למזג האוויר החם. רחוב ביאליק במרכז העיר משמש מרכז עירוני תוסס כל שעות היום, ומושך תנועת הולכי רגל ואופניים. לאורך הרחוב ומשני צדיו נטועה שדרה צפופה של עצי פיקוס, שיוצרת רצף של צל והגנה משמש ומגשם, ולמעשה נוצר מעין 'מיקרו אקלים' כך שהטמפרטורה בקיץ נמוכה משמעותית".

- נשמע פשוט. מהם החסמים העיקריים לנטיעת עצים?

"יש בעיה אפילו בשימור העצים שכבר קיימים במרחב העירוני. אלה הולכים ונעלמים עקב תנופת הפיתוח הנדלנ"ית. למרות התקנות הקיימות לגבי שימור עצים בעיר - למשל, תיקון 89 לחוק התכנון והבנייה - אין הקפדה על שימורם מצד הוועדות המקומיות, והנושא לא תמיד נמצא באג'נדה התכנונית והציבורית. עם זאת, מידת המודעות לנושא זה גוברת, גם מצד תושבים וגם מצד גופים ירוקים.

"לצערנו, מרחבים ציבורים נטולי צל אינם נדירים בישראל. הדוגמה המוכרת על ידי רבים היא כיכר הבימה, שלמרות המחשבה הרבה שהושקעה בעיצוב האזור, שאחד משימושיו הפונקציונליים הוא קיום אירועים והתכנסויות, אין בו צל".

- איך קורה שבתקינה הישראלית לא מוזכרת הצללה?

"מיעוט העצים במרחב העירוני ניתן להסבר על ידי מה שנקרא 'כשל שוק כלכלי' - למרות שתועלתם הכלכלית לציבור היא עצומה, התועלות האלה אינן מתורגמות למונחי כסף במובן הצרכני, ולכן אין תמיד אינטרסים ליזמים, למוסדות ולעיריות לנטוע עצים. לצערי, היום, מי שמחפש משקה, מחסה מהשמש או להתפנות מצרכיו, נאלץ לחפש פתרונות במרחב הפרטי, דבר שגורם להדרה מהמרחב העירוני, לדעיכת העיר והפעילויות החברתיות בה, להגברת צריכה מיותרת ולנזקים סביבתיים".