האם הפייסבוק הורג את אתרי הפורומים באינטרנט?

בשנים האחרונות מדברים לא מעט על אובדן האנונימיות בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות. הדבר בולט במיוחד על רקע האופן שבו צעירים ומבוגרים משתפים תמונות אישיות, מיקום נוכחי ואלמנטים נוספים שמעידים על זהותם ואישיותם. מה שפעם היה בגדר צנעת הפרט, הולך ומקבל הכשר בדרכו לנחלת הכלל.

מנגד, אחד התחומים שהצליחו לשמר בקנאות יחסית על האנונימיות והפרטיות היה הפורומים, שאפשרו לגולשים לשאול, להתייעץ ולהגיב תחת מעטה אנונימיות וכינויים כמו "צפונית23" או "תותח42".

הכניסה של פייסבוק וההשתלטות הטוטאלית על המרחב הציבורי הצליחה לשנות את התמונה.

פייסבוק היא כבר חלק קיומי מדור הסמארטפונים והטאבלטים, ולאט-לאט היא הצליחה לשבור את היתרון היחסי שהיה לפורומים - אותה יכולת של שאילת שאלות ספק אינטימיות ספק מביכות תחת השם האמיתי.

קבוצות סגורות לכאורה וכאילו אינטימיות בפייסבוק, כמו "מאמאזון" או המקבילה הגברית "פאפאזון", הפכו כבר מזמן לכר פורה לשאלות שחלק מהגולשין היו מגדירים כמביכות במיוחד. האשליה של קבוצה סגורה כמו "מאמאזון", שצמחה בתוך שלוש שנים מ-10,000 אמהות ליותר מ-80 אלף, מביאה את האמהות הצעירות לשחרר ניצרה ולכתוב פוסטים ללא בושה. "חייבת עזרה. אני משלשלת בטירוף ואמורה לקחת גלולה בשעה 12. יש למישהי עצה בשבילי?", כותבת גולשת אחת.

"מישהו בקבוצה ביקר במרפאת פוריות? יש לי תור לבדיקת זרע ביום ראשון, ואני לחוץ", שואל גולש בקבוצת פאפאזון.

צחוק בצד, אין עוררין שמדובר כמובן בשאלות מביכות, גם אם היו נכתבות בפורום תחת מעטה אנונימיות של כינוי רנדומלי; אך העובדה שגולשים מוצאים עצמם כותבים שאלות שכאלה תחת השם המלא, התמונה האישית והגישה משם לפרופיל שלהם, מעלה את השאלה לגבי כוחם והרלוונטיות של הפורומים בעידן הזה.

ארכיון מול אקטואליה

באחרונה נחתם הסכם לשיתוף-פעולה אסטרטגי בין אתר ynet לבין אתר הפורומים לצעירים FXP.

האתר אולי לא מאוד מוכר בקרב כלל הגולשים בישראל, אך נחשב לאחד משני אתרי הפורומים המובילים בישראל, לצד תפוז הוותיק, וגם לאחד האתרים הישראליים הפופולריים בכלל.

בעבר, עת נמדדה הגלישה בישראל באופן רשמי, FXP אף דורג בין עשרת האתרים הישראליים המובילים.

במסגרת שיתוף-הפעולה החדש החליטו ב-FXP להפסיק את העבודה עם קבוצת המדיה Web3 לטובת ynet, שיהיה אחראי על מכירת המדיה הפרסומית ב-FXP.

"רוב הפורומים כבר לא רלוונטיים בגלל פייסבוק", מסביר גורם בשוק האינטרנט שמקורב לנושא. "זה עולם שחטף הרבה בגלל הרשת החברתית. ב-FXP, מנגד, העסק חי חזק ויש להם יותר משני מיליון הודעות בחודש. פייסבוק לא מאיים על זה - אפילו הטראפיק עלה".

העובדה שב-FXP, עם 2.5 מיליון גולשים ייחודיים מדי חודש, לטענת האתר, פונים לקהל צעיר מייצרת יותר תוכן ומשם גם מושכת יותר עניין באתר עצמו.

מנכ"ל ומייסד האתר, ארז בן-דוד, חושף בשיחה עם "גלובס", כי "היו דיבורים בשנים האחרונות על מכירה אבל זה לא הבשיל לעסקה ממשית. אני כן רציתי לעשות איזה אקזיט אבל לא בכל מחיר".

על השאלה בהקשר לעסקה של ynet, הוא הוסיף: "בעולם שלנו, כשיש את יו-טיוב ופייסבוק, אז צריך לגייס הרבה כוח. ראיתי הרבה היגיון בלתת לגוף בסדר גודל כמו ynet לנהל את המכירות עבורנו. אני מקווה שזה יילך טוב".

- אז פייסבוק משפיע או לא משפיע על הפורומים?

"עשינו משאל אצלנו באתר והופתענו לגלות כמויות של גולשים שבכלל אין להם פייסבוק. כבר שנים אומרים שפייסבוק פוגע, אבל באיזשהו מקום תמיד נשמרת המשבצת לפורומים. זה נכון בכל העולם. פורומים קטנים דעכו ומתו אבל לנו זה עובד טוב. אפשר להסתכל על זה דווקא הפוך - פייסבוק, ולצדו גוגל, הפכו למנועי שיווק עבורנו, ומביאים כמויות יפות של גולשים משם אל תוך האתר".

דן חן, לשעבר מנכ"ל אתר הפורומים הוותיק תפוז, מסביר, כי הפניית הגולשים מגוגל היא יתרון משמעותי שיש לפורומים על-פני קבוצות פייסבוק. "גוגל מקדם מאוד אתרי פורומים בתוצאות החיפוש שלו, בעוד לא ניתן לחפש תוכן של הודעות בקבוצות פייסבוק - בטח אם הן סגורות", מסביר חן. "כאן נכנסת למשוואה המשמעות של ארכיון הפורומים, שהוא סופר-חשוב ומאוד משמעותי. אם אתה רוצה לשאול בפורום צליאק איך מאבחנים את המחלה, לא צריך לשאול מחדש. זה כנראה לא השתנה. אם תחפש בגוגל ותגיע לתשובה מלפני ארבע שנים, זה ייתן לך תשובה טובה מספיק", אומר חן.

"מנגד", הוא מוסיף, "בנושאים אקטואליים פייסבוק מנצח, כי כולם שם ואין הרבה סיבה לאנונימיות. על העונה האחרונה של 'האח הגדול' או על המלחמה הבאה אפשר לדבר בפייסבוק עם כולם, ולאו דווקא בפורומים נפרדים".

כמות מול איכות

יתרון נוסף שבן-דוד מדגיש הוא הכמות לעומת האיכות. "יש בפייסבוק הרבה קבוצות באותם הנושאים, אבל אם יש לך שאלה, אתה צריך להתחיל לחפש קבוצה פעילה וכזו שעונים לך בה מהר ולא אחרי כמה שעות או ימים", מסביר בן-דוד.

"אצלנו זה מנגנון משומן ואנחנו חיים את זה. אם אתה רוצה, למשל, לקנות אופניים חשמליים, אז לך תחפש קבוצה רלוונטית ופעילה שתעזור לך בפייסבוק. אצלנו יש פורום פעיל על זה שגם עונה מהר".

- אז אין חשש שפייסבוק יפגעו קשות בעולם הפורומים?

"אין ספק שפייסבוק יכולים לעשות מהלכים שישנו את אתרי הפורומים. כולנו בסיכון, ולא רק בגלל הקבוצות אלא גם בגלל הטראפיק שהם מפנים אלינו. היום חצי מיליון עד מיליון ביקורים בחודש מגיעים אלינו מפייסבוק. אם הם יעשו כל מיני שינויים, כמו שמירת התוכן והגולשים אצלם, זה יכול להסב נזק לכולנו".

"אני עדיין מאמין שיש אנונימיות ורלוונטיות", מסביר חן. "אמנם לאנשים היום יש פחות בושה מבעבר, אבל אם אתה רוצה להתייעץ עם רופא על טחורים, אתה כנראה לא תעשה את זה בפייסבוק. בכל מקרה, אין ספק שפייסבוק לקח חלק גדול ומשמעותי בשיחה אבל עדיין יש מקום לפורומים. אתה רואה את זה בארה"ב עם אתר כמו reddit, שהוא אתר ותיק אבל בשלוש השנים האחרונות קיבל בוסט משמעותי".

איפה הבושה?

ההשוואה בין ההתבטאויות עלומות השם בפורומים לבין הגלויות בפייסבוק מזכירה לא מעט את ההתנהלות בטוקבקים באתרים.

פעם הישראלים היו פורקים כעסים דרך טוקבקים אנונימיים באתרי התוכן, מה שהוביל כמה וכמה אתרים לאמץ מערכת טוקבקים שמבוססת על חשבונות פייסבוק - רק כדי להשאיר בחוץ טוקבקיסטים אלימים.

נראה שגם זה לא עוזר. היעדר הבושה בא לידי ביטוי לא רק בקבוצות פייסבוק, אלא גם בטוקבקים מבוססי פייסבוק ואפילו בפיד עצמו, זה שפתוח לעיני כל החברים ברשת החברתית. דוגמה לכך אפשר היה לראות לפני כשנה, במהלך מבצע "צוק איתן", כשרבים מהישראלים לא עצרו את עצמם מלהביע דעות קיצוניות.

כך, בשורה התחתונה נראה שהפורומים עדיין כאן להישאר. עם זאת, היתרון העיקרי שלהם - מסך האנונימיות - הולך ונשחק לטובת הזהות האמיתית של הפרופילים בפייסבוק. הישראלים איבדו את הבושה, ולטוב או לרע הם כותבים ביתר חופשיות על עצמם, על הבעיות הרפואיות שלהם ושל ילדיהם, ועל הדעות הפוליטיות הקיצוניות שלהם. כדי להמשיך לשרוד הם יצטרכו להישען על הגולשים המופנמים והדיסקרטיים יותר וגם על היתרונות הנוספים של הפורומים.

הקבוצות בפייסבוק: "ש תחושה ביתית - אתה יכול להגיד כל אשר על לבך"

בשורה התחתונה, נראה שהפורומים ימשיכו לחיות לצד הקבוצות בפייסבוק. לא בטוח אם זה יהיה כלכלי עבורם, אבל בסופו של דבר שני הצדדים ממלאים צרכים התנהגותיים אצל הגולשים. "אני רואה את זה ממשיך במקביל. יש צורך להישאר אנונימי בפורומים ויש צורך להיות גלוי בפייסבוק", אומרת ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות ברשת מחברת Clicktale, שמסבירה מתי גולשים מעדיפים לכתוב בעילום שם ומתי באופן גלוי. "בעילום שם יש מניעים כמו קתרזיס ופורקן. אם אני רוצה להגיב על משהו שמעורר בי סערת רגשות ונוגע בי, אז אני פשוט אומר אותו. עצם זה שאני מביא את זה לכתב, גורם לי להרגיש יותר טוב - גם אם זה אלים וגם אם לא. לרוב, השימוש בעילום שם נעשה בגלל שמשהו מפריע לי בתוכן", אומרת מרגלית.

"כשאנשים אומרים את הדברים בשמם, זה תוצאה של ניהול רושם. חשוב לי שיידעו איך אני חושבת. לפעמים זו לא הדעה שלי, אלא כדי שאנשים יחשבו מה אני רוצה להגיד - גם אם מדובר בקבוצה של אנשים שאני לא מכירה. אתה אומר לאנשים דברים לא מתוך אידיאולוגיה, אלא מתוך מחשבה על מה אנשים אחרים יגידו עלייך".

מרגלית מסבירה, כי "יש אנשים שיש להם צורך לבטא את עצמם והם כמהים למוחצנות - שיידעו מי הם, איך הם נראים ומה הם חושבים. מנגד, פורומים, שהדיונים בהם נעשים תחת עילום שם, מעניקים יתרון לאנשים מופנמים. מקום כזה מהווה עבורם פלטפורמה להגיד דברים בצורה חופשית יותר".

אבל נראה שדווקא בקבוצות פייסבוק - תחת הזהות האמיתית שלך - אנשים מרגישים שהם יכולים להתבטא בצורה חופשית, כי מדובר בקבוצה סגורה ואינטימית.

"80 אלף איש כמו ב'מאמאזון' זה לא אינטימי, אבל קבוצה שנבנית לצורך קהילתי מייצרת אשליה תפיסתית. זה גורם למשתמשים להסיר גבולות ועכבות מעצם השייכות לקבוצה. יש תחושה של מיסוך מעצם האופי שהקבוצה נותנת. יש תחושה ביתית, שבמסגרתה אתה יכול להגיד כל אשר על לבך".

 גולשים