המחלוקת בין רמדש קפיטל לזוג הצעיר הסתיימה בפשרה

מחירי הדיור ההולכים ומאמירים, לצד התפיסה הישראלית כי כל אדם צריך שתהיה בבעלותו דירה, מביאים ישראלים רבים להיכנס לעסקאות נדל"ן בלתי רציונליות. בחודשים ובשנים האחרונות מופיעות לא פעם פרסומות או באנרים באינטרנט המנסות לשכנע לרכוש קרקע חקלאית במחירים מוזלים כאופציית מגורים פסטורלית למימוש החלום של בית בכפר או כאפיק השקעה נדל"ני אטרקטיבי.

ב' ו-י' הם זוג צעיר שנישאו לפני מספר חודשים. לאחר שנענו למודעה שיווקית לרכישת קרקע חקלאית באזור עמק חפר במחיר מוזל, הם הוזמנו לפגישה על-ידי החברה המוכרת - "רמדש קפיטל", שבשליטתו של איש העסקים רפאל (רפי) עגיב, לשעבר מבעלי מועדון הפועל תל-אביב.

בתביעה שהגישו מאוחר יותר נגד החברה, טענו בני הזוג כי בפגישה הובטח להם כי הקרקע תיהפך במהרה לקרקע בעלת ייעוד מגורים, וכי הם יוכלו להפוך השקעה של 358 אלף שקל ל-3 דירות מגורים, שאותן יוכלו למכור בכ-4 מיליון שקל. זאת, בתוך תקופה של 3-7 שנים לכל היותר - והכול, כביכול, ללא כל השקעה כספית נוספת וללא כל מאמץ מצדם.

לטענת השניים, במסגרת מאמצי השכנוע הבטיח להם סמנכ"ל השיווק של החברה כי "תוך יום אתם תהפכו למיליונרים".

לדברי בני הזוג, הם ביקשו להרהר בדבר במשך יום או יומיים, אך לטענתם נציגי החברה הבהירו להם כי מדובר בהזדמנות של "פעם בחיים", וכי אם לא יחתמו על ההסכם באותו ערב - הם יחמיצו את ההזדמנות.

לטענת בני הזוג, לאחר כשעתיים הם שוכנעו להשקיע ב"הזדמנות-הפז" שנפלה לידיהם. בשלב זה, טוען הזוג, הגיע למקום עורך דין מטעם החברה והגיש להם לחתימה מערכת מסועפת של 4 הסכמים הקשורה למספר הסכמים קיימים נוספים.

לדברי הזוג, הם ביקשו להתייעץ עם עורך דין לפני החתימה, אך נענו על-ידי עורך הדין מטעם החברה כי "אני לא יכול לשנות אפילו אות בהסכמים אלה". לאחר מספר דקות השתכנעו בני הזוג, חתמו על ההסכמים והעבירו צ'ק בסך 338 אלף שקל לטובת החברה. צ'ק נוסף שלהם בסך 20 אלף שקל שולם לחברה בגין "עמלת שיווק ושכר-טרחת עורך דין".

ואולם, לטענת בני הזוג, לאחר החתימה והעברת הכספים הם גילו כי שרשרת ההסכמים עליהם חתמו, מבלי שהיו מיוצגים ומבלי שניתנה להם שהות של ממש לעיין בהם, מעגנת הסכמות ועובדות שונות לחלוטין מהמצגים שהוצגו להם בשעתיים בהם בילו במשרדי החברה.

לאור האמור הגישו השניים, באמצעות עו"ד אלעד פרסקי, תביעה נגד החברה ונגד עגיב לבית המשפט המחוזי מרכז, בדרישה להכריז על ביטול מערכת ההסכמים.

רכישה על סמך הצהרות

במסגרת התביעה טענו בני הזוג כי בהסכמים עליהם חתמו נכללו הצהרות-שווא, בהן "הקונה מצהיר ומתחייב:... כי ראה, בדק ובחן את המקרקעין ואת סביבתם ובדק את מצבם, לרבות את מצבם המשפטי, התכנוני, הפיזי והטופוגרפי, גודלם ומידתם, ואין הוא נסמך על הצהרות ו/או מצגים של בעל האופציה ו/או עורכי הדין ו/או שליחיהם ו/או נציגיהם".

לטענת הזוג, ברור כי בשעתיים שבהם נכחו במשרדי החברה לא ניתן היה לבדוק את המקרקעין, את מצבם המשפטי, התכנוני, הפיזי וכו'. לדבריהם, לא ניתן היה אפילו לבדוק את תוכנם של ההסכמים עצמם.

עוד טענו בני הזוג להטעיה מצד החברה ביחס לפוטנציאל הקרקע להפוך לקרקע בעלת ייעוד למגורים ולבנייה רוויה: לדבריהם, סמנכ"ל החברה הציג בפניהם מצג-שווא, לפיו מדובר ב"מרקם עירוני", ולכן שינוי הייעוד בטוח, והוא אף הבטיח להם כי במקום תהיה בניה רוויה, וכי הם יקבלו 3 דירות בתמורה לקרקע.

עוד טענו השניים כי הוצג להם מצג, לפיו האחריות לשינוי הייעוד ולנושא התכנון והבנייה מוטלת על החברה. ואולם, לפי הנטען, עיון בהסכם הקידום ובהסכם השיתוף מלמד כי מי שאחראי בפועל לבצע מלאכה מורכבת זו הם דווקא בני הזוג ודומיהם - הדיוטות שאינם מבינים דבר בקידום הליכי תכנון ופרצלציה.

יתרה מכך, לטענת בני הזוג, הם הוטעו גם באשר למהות העסקה וטיבה. לדבריהם, לא נאמר להם כי מדובר בעסקת אופציה שמימושה תלוי בשיקול-דעת החברה ובמכירת יתר חלקי המקרקעין על-ידה; ובמילים אחרות - בני הזוג טענו כי בעוד שהוצג להם שהם רוכשים קרקע - בפועל, חברת "רמדש קפיטל" רכשה אופציה לרכישת קרקע בשטח של 22 דונם, שאותה היא כלל לא חייבת לממש.

ביטול העסקה

עגיב והחברה טענו מנגד כי מדובר בתביעה מופרכת וחסרת שחר הרצופה בשקרים ואי-דיוקים, "בלשון המעטה". "כל מטרת הגשת התביעה הינה ניסיון שלא צלח להכשיר הפרה בוטה על-ידי בני הזוג של חוזים חתומים ומחייבים שנחתמו על-ידם", טען עגיב.

לדבריו, "לאחר שהוסברו להם באריכות פרטי ההסכמים, בחרו בני הזוג מרצונם החופשי ולשביעות-רצונם לחתום על ההסכמים ולשלם את מלוא התמורה". יתרה מכך, לדברי עגיב, בני הזוג, מיוזמתם, ביקשו לרכוש שטח כפול ולהכפיל את שווי העסקה.

לדברי הזוג, בהמשך, בעקבות הגשת התביעה פנתה אליהם החברה של עגיב בהצעת פשרה, לפיה הם ימחקו את התביעה נגדה - ובתמורה יבוטלו ההסכמים, ויוחזרו לבני הזוג כל הכספים שהשקיעו.

גם בנקודה זו מכחישים החברה ועגיב את הדברים, וטוענים מנגד כי הזוג הוא שפנה וביקש לחזור בו מההסכמים, וכי החברה הסכימו לבטלם לפנים משורת הדין, תוך התחשבות בבקשה בני הזוג, לאחר שאלה הבהירו כי הם התחרטו, כי אין ביכולתם לעמוד בעסקה מסיבות כלכליות, וכי הם חוזרים בהם מכל טענותיהם נגד עגיב.

"בני הזוג ידעו היטב כי הפרת ההסכמים שנחתמו על-ידם וביטול הצ'קים יגררו פעולות נגדם באופן אישי בהוצאה לפועל, ועל כן ניסו 'להקדים תרופה למכה' באמצעות הגשת תביעה שקרית וחסרת שחר".

עגיב הדגיש כי "לא זו בלבד שהחברה לא פנתה לבני הזוג. ההפך הוא הנכון - עורך דינם של הזוג, לאחר שנדחתה בקשתו על-ידי בית המשפט, הבין את החומרה שבהפרת ההסכמים ופנה לעורך דינה של החברה בניסיון למנוע בכל דרך הליך משפטי מול בני הזוג".

הסכם הפשרה

על כל פנים, ב-6 במאי הגיעו הצדדים לפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי מרכז, והכסף הוחזר במלואו לבני הזוג.

בהסכם נקבע כי בני הזוג חוזרים בהם מכל טענותיהם בתביעה נגד החברה ובבקשה למתן סעד זמני, והתביעה נדחית ללא צו להוצאות. עוד נקבע כי העסקה וההסכמים שנחתמו בין הצדדים מבוטלים לאלתר.

"אף צד לא יישא בפיצוי או בשיפוי כלשהו בגין עלויות. אין ולא יהיו לצדדים כל טענות, דרישות, תביעות האחד כלפי משנהו בכל הקשור לעסקה ו/או לצ'קים שנמשכו... בקשר עם העסקה ו/או לביטולם של הצ'קים הללו, וכן בכל הנוגע להליכים שנערכו ביניהם עד היום", נקבע בפשרה.

עוד מסר עגיב כי "רמדש קפיטל, באמצעות רפאל עגיב, תמשיך בנחישות, בהדדיות, בהתמדה וביושר לשרת את אלפי לקוחותיה המרוצים ולאתר את הקרקעות הטובות ביותר להשקעה ולהפשרה".