האם פלוג תוריד את הריבית?

הצפיות בשוק ההון מגלמות כבר מזמן הפחתת ריבית נוספת. הבנקים הזרים לא מפסיקים ללחוץ, סל המטבעות הגיע החודש לשפל חדש לעומת השקל והיצוא הישראלי כבר מתחיל להראות סימני חולשה עקב עוצמתו המופרזת של השקל. היום תפורסם החלטת הריבית ובשוק שוב נשאלת השאלה - "האם הפעם"? שינוי מרענן צפוי בכל מקרה גם אם הריבית לא תופחת. בנק ישראל מיישר קו עם העולם המודרני ויכנס לראשונה מסיבת עיתונאים בעקבות ההחלטה. על פניו משהו טכני לחלוטין אולם אם בנק ישראל ישכיל להשתמש בכלי זה בתבונה, תהפוך מסיבת העיתונאים לכלי נשק יעיל מאין כמוהו.

הבנקים הזרים ואנליסטים מקומיים רבים משוכנעים ומנסים לשכנע כי הריבית תופחת (עיין ערך: כולנו מדברים מהפוזיצה), אולם להבדיל מלפני שלושה חודשים, הם מסייגים את הערכותיהם, כך שלטעות הם לא יכולים. עמדתי בנושא גם לא השתנתה ואני ממשיך לטעון כי הפחתת ריבית תהיה טעות חמורה ולא תשרת את המטרה, נהפוך הוא.

את בנק ישראל מטרידות מספר בעיות. בעיית האינפלציה - אנחנו עדיין מתחת ליעד יציבות המחירים; בעיית שער החליפין - סל המטבעות בשפל של למעלה מעשור למרות התערבויות בנק ישראל ובקצב הזה הוא בדרך לשפל כל הזמנים; ובעיית הצמיחה - המשק הישראלי אינו מתאושש כפי שקיוו לאחר מבצע צוק איתן והיצוא, מנוע הצמיחה העיקרי, בנסיגה. מצד שני, הפחתת ריבית, פסיכולוגית ככל שתהיה, שהרי אין ממש הבדל בין ריבית 0.1% לריבית 0%, תתקע מקל נוסף בגלגלי התכנית הממשלתית להפחתת מחירי הדיור, תכנית שגם כך הציבור אינו מאמין לה.

אילו הפחתת הריבית הייתה פותרת אפילו חלקית את הבעיות לא הייתי מתנגד לה כל כך, אולם האינפלציה מתקדמת אט אט לעבר גבולות היעד ולא נראה כי הפחתת הריבית תזרז תהליך זה שמתרחש בלי כל קשר אליה. קצב התאוששות המשק גם הוא לא ישתנה בעקבות ההפחתה הסמלית. ההשפעה היחידה תהיה על שער החליפין שיזנק עקב ההפתעה. זינוק בשער החליפין, כפי שכבר הוכח, מביא לשיפור ביצוא וזינוק בצמיחה, אז ממה נפשך, תשאלו?

על מנת שהריבית תשפיע על שער החליפין השפעה מהותית ומתמשכת צריכה לבוא הפחתה משמעותית ואקט שכזה הינו חסר הגיון לחלוטין. הפחתה של 0.1% תשרת רק את הספקולנטים, בעיקר הבנקים הזרים שמושקעים באג"ח שקליות ובמכשירים פיננסיים שיגדילו את רווחיהם במידה ותתרחש. לא סתם הם צורחים שבנק ישראל חייב להפחית אותה. אולם מה יקרה לשוק המט"ח בעקבות כך - ראינו כבר לפני ארבעה חודשים. השקל ייחלש בשלב המיידי עקב ההפתעה, אולם בסך הכול זה יתן אפשרות לשחקנים למכור עוד מט"ח בשערים הגבוהים ובסופו של דבר להרוויח מכל הכיוונים על חשבון המשק הישראלי. כדאי לשים לב שחלק גדול מתיסוף השקל השנה התבצע בחסות החשיכה וללא מחזורים. כל הדיבורים על עודף בחשבון השוטף ומוסדיים מעידים על חוסר הבנה מה באמת קורה בשוק.

הפתרון לבעיית שוק המט"ח והצמיחה, אם כן, חייב להיות במישור אחר לחלוטין: הצהרתי, הסברתי ומעשי. עברו כבר מספר חודשים מאז הצהירה המשנה לנגידה על מחויבות בנק ישראל לשער החליפין. התוצאות מוכיחות שבנק ישראל לא עשה מספיק ומה שכן עשה לא עשה נכון. לכן יש לחזור על ההצהרה ומסיבת העיתונאים לאחר הכרזת הריבית היא במה ראויה לכך. כמו כן חייב בנק ישראל לערוך שינוי מקצה לקצה באופן השימוש בכלים הקיימים (התערבויות יותר תכופות בסגנון זו שביצע ביום שישי לפני שבועיים. מדוע זה לא חזר על עצמו גם ביום שישי האחרון כשבצהרי היום חזרו השחקנים לפעול בשוק?) ולהתחיל להשתמש בכלים נוספים או לכל הפחות להכריז על כוונה להכניס למשחק כלים נוספים. אי הוודאות והחשאיות פועלים בסופו של דבר לרעת בנק ישראל והתפיסה הרווחת היא שההימור על השקל תמיד כדאי. אם השוק יידע למשל כי בנק ישראל מתעתד לרכוש כמה מיליארדי דולרים בשנה מעבר לתכנית הגז עליה הכריז, זה יהווה איתות ברור לשחקנים שיצטרכו להעריך מחדש את פוטנציאל הרווח. גם הכרזה על תכנית הקלה כמותית באמצעות רכישות אג"ח היא אופציה, אולם לטעמי אין היא מתאימה למצב המשק.

האופציה הטובה ביותר שבנק ישראל יכול להפעיל הינה רצפה לסל המטבעות. זהו פתרון לטווח ארוך שישנה לחלוטין את כללי המשחק. בנק ישראל לא יידרש להגן על הרצפה זמן רב היות והגופים המוסדיים שמחזיקים היום הגנות מפני תיסוף בהיקף של מיליארדים רבים לא יזדקקו להגנות ופירוש הדבר ביקושים של מיליארדים כשהשער מגיע לרצפה. כמובן שרתימת האוצר למלחמה (אחרי שיבינו שם שיש מלחמה) תרחיב את ארסנל הנשק מול התופעה שהנזק שהיא גורמת לכלכלת ישראל גדול פי כמה מהתועלת.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.