אחרי שורת כשלים בחברות ציבוריות, הגיע הזמן להתעורר?

בטור שפורסם לאחרונה ב"גלובס", האשים יו"ר איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, את הרגולטורים בחציית קווים אדומים, וקבע כי פעולותיהם הם הסיבה העיקרית לדעיכתה של הבורסה הישראלית. למרות הדעיכה העקבית, טען פלטו, "לא נמצא כאן אפילו פקיד או פוליטיקאי אחד שיעז להתמודד עם בעיות השורש של הבורסה", ושיגר עקיצה כלפי שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, לפיה עבורו מדובר היה בצעד מורכב מדי ש"דורש יותר מסטטוסים בפייסבוק".

ייתכן כי פלטו צודק, אבל גם אם כן, הרי שרק באופן חלקי. לא רק הרגולציה אחראית למצבה של הבורסה, אלא גם החברות הנסחרות בה. הרגולציה כאן אולי מכבידה יתר על המידה בדרישותיה מהחברות הציבוריות, וראוי לבחון באופן שוטף את נחיצותם של כל חוק, תקנה והחלטה רגולטורית. אולם ראוי לזכור שאלה חוקקו ונקבעו כדי להתמודד בין השאר עם רעות חולות שהשתרשו במשק הישראלי הקטן, הן בשל תחרות נמוכה והתנהגות טורפנית מצד מונופולים, אבל גם עקב כשלים שנפלו בהתנהלות החברות הציבוריות ומנהליהן.

כשלים אלה באו למשל לידי ביטוי בשורה של פרשיות שנחשפו בחודשים האחרונים, מהן עלה חשד למעילות, הונאות ורישומים כוזבים בספרי החברות. השפעתן השלילית של פרשיות אלה על ציבור המשקיעים בבורסה ניכרה בנפילת המניות של אותן חברות לאחר הפרסום. כך, שלצד רגולציה לא החלטית שפגעה באמון המשקיעים הזרים והמקומיים, הרי שגם להתנהלות החברות ובכיריהן יש משקל ברמת האמון לו הם זוכים מהשוק.

הפרשה האחרונה היא זו של חברת אפריקה תעשיות, שם התגלו רישומים כוזבים של הכנסות ומלאים, שניפחו את רווחיה ב-62 מיליון שקל בין השנים 2012-2014. בנוסף, עלו חשדות למעילות שביצע המנכ"ל לשעבר, אבי מוטולה, בכספי החברה, מהבולטות בענף מוצרי הבנייה בישראל.

מוטולה, וכן אביהו איבשיץ, סמנכ"ל הכספים לשעבר של החברה-הבת נגב קרמיקה, וגלית בן-מאיר, לשעבר מנהלת שירות הלקוחות בנגב, נחקרו באחרונה באזהרה ברשות ניירות ערך, בחשד לביצוע עבירות של קבלת דבר במירמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, שיבוש מהלכי משפט, מירמה והפרת אמונים, וכן בעבירות מנהלים ודיווח בכוונה להטעות משקיעים. אפריקה תעשיות, יש לציין, נסחרה היום לפי שווי של 260 מיליון שקל, לאחר שאיבדה כ-40% מערכה מתחילת 2015.

אך פרשת מוטולה אינה מקרה בודד. קבוצה של רואי חשבון ומנהלי כספים, בראשות רו"ח חן שרייבר, שלחה החודש מכתב למנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, בקריאה להקים ועדה ציבורית מטעם המשרד שתבחן את מנגנוני הביקורת הקיימים כיום בחברות במשק, ובפרט בחברות הציבוריות.

מעילות והונאות -למרות הבקרה

מנגנוני הביקורת בחברה ציבורית בנויים כיום בעיקר ממבקר הפנים של החברה, ועדת הביקורת של הדירקטוריון שמופקדת עליו, וכן משרד רואי החשבון שמשמש כמבקר חיצוני. כל אלה אמורים לפעול על-פי הנחיות הרגולציה, כפי שהוגדרו בידי ועדת גושן ונקראות כללי ISOX.

לדעת כותבי המכתב, ובהם שרייבר, שיתמודד על תפקיד נשיא לשכת רואי החשבון בבחירות שיתקיימו בספטמבר, ורו"ח מנחם שוורץ, לשעבר החשבונאי הראשי וראש חטיבת החשבונאות בבנק לאומי, "ריבוי המקרים בתקופה האחרונה, מעלה ספק גדול באשר למידת התאמתם של מנגנוני הבקרה הקיימים של החברות למציאות בשטח". טענה זו מתחדדת לנוכח העובדה שבחלק לא מבוטל מהמקרים האחרונים, המעילות וההונאות התרחשו למרות מנגנוני הבקרה.

כותבי המכתב מזכירים גם את המקרה של חברת דורי בניה, שגילתה במהלך הכנת הדוחות הכספיים לרבעון השני של 2014 סטייה שלילית מהותית של 441 מיליון שקל ברווחים הצפויים לחברה מביצוע פרויקטים הנדסיים. בעקבות הממצאים, נאלצה דורי בניה למחוק 426 מיליון שקל מהונה העצמי, ונדרשה להזרמת הון גדולה מצד הבעלים כדי למנוע את קריסתה. עבור המחזיקים במניה, התבטא האירוע בהפסד עצום של כ-50% על השקעתם.

עוד קודם לכן, בדצמבר 2013, התפוצצה שערורייה בחברת שירותי המחשוב טלדור. שם גילתה הנהלת החברה כי בחטיבת השירותים המנוהלים בראשות מנהל החטיבה יוסף פחימה ומנהלת הכספים מירב גת, בוצע לכאורה לאורך שנים ניפוח מלאכותי של מלאים. רשות ני"ע ערכה לשניים חקירות בנושא, והחברה נאלצה לתקן את דוחותיה לאחור, ולהפחית 36 מיליון שקל מהרווח הנקי המצרפי שהוצג בדוחות הכספיים החל מינואר 2007 ועד ספטמבר 2013.

גם במקרה זה הובילה הפרשה את טלדור לאבד כמחצית מערכה, אולם מאז השפל של נובמבר אשתקד הכפילה המניה את ערכה פי שלושה. זאת, בזכות ההתאוששות המפתיעה שהציגה החברה, שהתבטאה ברווח נקי מצרפי של 24 מיליון שקל בשלושת הרבעונים האחרונים.

"הנחיות גושן מנטרות רק דוחות"

לדעת כותבי המכתב, 7 שנים לאחר החלת הנחיות גושן, ברור לחלוטין כי "מנגנוני הבקרה הנוכחיים אינם מכסים את כל טווח החשיפות האפשריות של חברות לאירועי מעילה". כך למשל, הם מסבירים כי הנחיות גושן מנטרות רק חשיפות ופרצות הקשורות בדוחות הכספיים, ולכן רבות מהפרצות והחריגות הפיננסיות בחברה עוברות מתחת לרדאר החשבונאי.

בנוסף לכך, טוענים הכותבים כי בחברות הציבוריות לא קיים מנגנון בקרה לצורך בדיקתן של הונאות ומעילות, ולכן מבקרי הפנים אינם נדרשים כיום לבחון בצורה ביקורתית מהלכים של מנהלים ועובדים שעשויים להתברר כלא כשרים. וכאשר מבקרי הפנים אינם 'מחפשים את המעילות וההונאות מתחת לבלטה', הרי שהסבירות לגילויין על-ידי ועדת הביקורת והמבקר החיצוני - היא כנראה נמוכה ביותר.

רואי החשבון החתומים על המכתב מציינים כי הם מודאגים מאוד מהתרחבות התופעה, שפוגעת לדבריהם בראש ובראשונה בציבור הרחב, שכספו מושקע בחברות הציבוריות. "גילויי מעילות מביאים לירידה משמעותית בשווי החברות, ובכך פוגעים בבעלי מניותיהן, במחזיקי האג"ח, ולמעשה בכספי רוב הציבור במשק. בנוסף, ריבוי אירועים מסוג זה בחברות ציבוריות פוגע משמעותית ביכולתה של הבורסה למשוך אליה משקיעים זרים, לצורך הגדלת המסחר", נכתב במכתב שנשלח למנכ"ל משרד האוצר.

לצורך כך, מציעים חותמי המכתב להקים את הוועדה שתכלול נציגים מכלל הרשויות הפיננסיות הרלוונטיות לתחום, ושתבדוק מחדש את מנגנוני הבקרה בחברות, תמפה את הפרצות ותמליץ על דרכים להתגבר עליהן. הכותבים טוענים כי ישנן כמה דרכים לייעול מנגנוני הבקרה, כמו חובת דיווח שנתית על פעילות החברה לחשיפת מעילות, במסגרת הדוח השנתי לתיאור עסקי התאגיד (דוח ברנע), וביצוע ביקורת חשיפות חצי שנתית על-ידי מבקר מומחה.

עם זאת, בשיחה עם "גלובס" הדגיש רו"ח שרייבר כי אין כל כוונה להעמיס עוד רגולציה על החברות הציבוריות בישראל, וכי במקביל תוכל הוועדה לבחון מחדש דרישות אחרות המופיעות כיום בדוח ברנע, ולצמצם חלק מהמידע שנדרשות כיום החברות הציבוריות לספק, ושאינו מועיל כלל למשקיעיהן.

 פרשיות של מעילות