בנק ישראל הותיר היום (ב') את הריבית הבסיסית במשק לחודש יולי על כנה, ברמת השפל ההיסטורית של 0.1%. לראשונה בתולדותיו ערך בנק ישראל מסיבת עיתונאים בנושא החלטת הוועדה המוניטרית, לאחר הודעת הריבית.
בהודעת הריבית נמסר כי "תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין".
בנוסף, חטיבת המחקר בבנק ישראל פרסמה את תחזיתה, לפיה בשנים 2015-2016 צפוי התוצר המקומי הגולמי לצמוח בשיעורים של 3.0% ו-3.7%, בהתאמה. שיעור האינפלציה בשנה הקרובה (המסתיימת ברבעון השני של 2016) צפוי להסתכם ב-1.6%. הריבית המוניטרית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית, 0.1%, עד סוף 2015, ולעלות בהדרגה ב-2016.
מנימוקי החלטת הריבית
"סביבת האינפלציה מתחילה להתכנס לתחום היעד; בחודשים מארס-מאי עלה המדד בקצב העקבי עם יעד האינפלציה; הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים מהמקורות השונים מצויות סביב הגבול התחתון של היעד, וחטיבת המחקר צופה בשנה הקרובה אינפלציה של 1.6%. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו מעוגנות בקרבת מרכז תחום היעד.
"נתון צמיחת התוצר ברבעון הראשון עודכן כלפי מטה על רקע עידכון חד כלפי מטה של נתון צמיחת היצוא. האינדיקטורים שנוספו החודש לגבי הפעילות הריאלית, ובהם נתונים ראשוניים מסקר החברות לרביע השני, המדד המשולב, נתוני גביית המיסים, ונתוני שוק העבודה, תומכים בהערכה שצמיחת הפעילות, המובלת על ידי הצריכה הפרטית, נמשכת בקצב מתון.
"התחזיות לצמיחה העולמית הופחתו על רקע האטה זמנית בצמיחה בארה"ב, והאטה בשווקים המתעוררים. באירופה נמשך מומנטום חיובי מתון, אך הסיכון הנובע מההתפתחויות ביוון התעצם. בארה"ב צפויה העלאת ריבית עוד ב-2015, אך קצב ההעלאות צפוי להיות מתון, ובמדינות אחרות ההרחבה המוניטרית נמשכת.
"החודש התחזק השקל מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי ב-1%, ומתחילת השנה נרשם ייסוף אפקטיבי של 4.7%. הייסוף וההתמתנות הצפויה בצמיחת הסחר העולמי מקשים על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.
"פעילות ערה בשוק הדיור, הן מצד ההיצע והן מצד הביקוש, באה לידי ביטוי בהיקפים גבוהים של עסקאות, התחלות וסיומי בנייה, ורמה גבוהה מאוד של נטילת משכנתאות. נתוני מארס-אפריל הראו שעליית המחירים נמשכת, אך בשיעור מתון מבעבר".
לפני ההחלטה היו ציפיות מעורבות בשוק באשר למהלך של הוועדה המוניטרית של בנק ישראל. חלק מהכלכלנים צפו שנגידת בנק ישראל קרנית פלוג תעדיף להמתין עד להתבהרות אי-הוודאות בנוגע להישארות יון בגוש האירו, ואמרו כי במידה שיושג הסכם בסוגייה יקטן מאוד הצורך בהפחתת ריבית.
לעומת זאת, כלכלנים אחרים סברו כי "קיים סיכוי גבוה שבנק ישראל יוריד את הריבית או ינקוט צעדים מוניטריים מרחיבים אחרים". זאת, על רקע היחלשות הדולר מול השקל במסחר במט"ח בימים האחרונים וכן על רקע צמיחה מגמגת שנשענת רק על הצריכה הפרטית. שער השקל מול סל המטבעות האפקטיבי גבוה ב-1% מעל לשער שבו עמד ערב הפחתת הריבית הקודמת - מה שעלול להקשות על התאוששות הייצוא הישראלי, שמצבו מעורר דאגה גוברת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.