קבינט הדיור אישר: כל קרקעות המדינה ישווקו במחיר למשתכן

קבינט הדיור, בראשותו של שר האוצר משה כחלון, התכנס היום (ב') לדיון בפעם השנייה ואישר את הצעות ההחלטה שעמדו על סדר היום. לאחר שבישיבת הקבינט הראשונה הוסדר שינוי מבנה ענף הנדל"ן והעברת סמכויות לידי משרד האוצר, לקבינט הנוכחי עלו מספר הצעות החלטה הנוגעות לפעולות הראשונות שבכוונת שר האוצר לקדם.

מדובר בין היתר בהחלטה לשווק את כל מכרזי הקרקע של המדינה באמצעות שיטת מחיר למשתכן, בהצעה לאפשר בנייה על קרקעות חומות בערים, הסבת דירות משרדים למגורים, קידום פתרון דיור ליישובי המיעוטים וגם הצעות לייעול תיעוש הבנייה וקידום ההתחדשות העירונית.

במסגרת הקבינט הוצגו גם יעדי השיווק של המדינה בכל הנוגע לקרקעות למגורים וגם יעד של עסקאות מאושרות. על פי הנתונים שהוצגו, יעד השיווק עומד בשנת 2015 על 45 אלף יחידות דיור, כאשר 25 אלף מהן באזורי ביקוש ו-2,000 ביישובי המיעוטים. לגבי עסקאות מאושרות בשנת 2015, עומד היעד שהוצב לרשות מקרקעי ישראל על 30 אלף יח"ד, כאשר 20 אלף מהן באזורי ביקוש.

נציין, כי היעדים האמורים לגבי עסקאות מאושרות דומים לרמה אליה הגיעו ברמ"י בשנתיים האחרונות כאשר ב-2014 עמד המספר על 29.2 אלף יח"ד ובשנת 2013 על כ-30 אלף יח"ד. במסגרת הדיון ביעדים הללו טען שר החקלאות, שר הבינוי לשעבר אורי אריאל, כי מדובר ביעדים נמוכים מדי, אולם ההחלטה אודות היעדים עברה למרות ששר החקלאות התנגד.

במסגרת ישיבת הקבינט, שמעו השרים סקירה על תוכנית מחיר למשתכן שאושרה מפי סגן הממונה על התקציבים באוצר ערן ניצן. נזכיר שהצעת ההחלטה שעוסקת במחיר למשתכן מבקשת לקבוע כי כל מכרזי המדינה ישווקו במסגרת תוכנית זו עד 2017 כאשר מי שיוכל לרכוש דירה מוזלת הוא זוג מחוסר דירה או יחיד מעל גיל 35.

נציין, כי במסגרת הצגת התוכנית לשרים עודכנה מעלה הערכת משרד האוצר אודות העלות של התוכנית למדינה, כלומר היקף אובדן ההכנסות הצפוי לקופת המדינה, והיא עומדת כעת על כ-1.7 מיליארד שקל, לעומת הערכה קודמת של 1.2 מיליארד שקל. זאת, משום שהתוכנית כפי שאושרה בקבינט הסירה מגבלות שנכללו בפרויקטים של מחיר למשתכן כפי שפורסמו בעבר, כמו למשל היקף ההנחה בקרקע והעובדה שבכוונת האוצר לפרסם 100% מהמכרז כדירות מוזלות ולא 25% או 50% כפי שהיה נהוג במכרזים אלו לפני שנים.

במהלך הדיון העלה השר אריאל את השאלה מה לגבי עלות הפיתוח במכרזים והסביר שבמקרה ועלות הקרקע מופחתת אבל דמי הפיתוח עולים, לא ניתן לקבל באמת דירות מוזלות בסוף הדרך. "צריך לקבוע מראש סטנדרט לפיתוח ושלא כל ראש עיר יחליט להשתגע בדרישות שלו. המשרד צריך להיות זה שיקבע את הסטנדרט", כך אמר השר אריאל.

על כך ענה נציג האוצר כי הדבר נלקח בחשבון וגם הפיתוח מסובסד, והוסיף כי קביעת סטנדרט אחיד להוצאות פיתוח ממנו לא ניתן יהיה לחרוג היא הצעה מעניינית שתיבחן באוצר. בכל מקרה הסכימו הנוכחים כי החלטה אודות דמי הפיתוח צריכה להתקבל יחד עם ראשי הערים. הצעת ההחלטה אושרה לאחר הסקירה והדיון.

נושא אחר שנידון בקבינט הייתה הצעת ההחלטה שעסקה בענף הבנייה, עידוד ענף הבנייה לצד קידום תיעוש הבנייה. במסגרת הדיון בנושא העלה שר התחבורה ישראל כץ את השאלה האם לא נכון לאפשר גם לחברות זרות להתמודד על פרויקטים כדי להגביר את התחרות. הערה זו גררה תגובה משר הכלכלה אריה דרעי שאמר כי "מה אתה רוצה? שיבואו וישתלטו כאן על קרקע? אולי תהיה יותר תחרות אבל אנחנו במדינת ישראל וצריך לשמור על האינטרסים של המדינה. אם יימצא פיתרון שיבואו חברות זרות אבל הזכויות על הקרקע יישארו בידי המדינה אז בסדר". לאחר הדיון אושר הסעיף בקבינט.

בנוגע להצעת ההחלטה אודות המלצות צוות 120 הימים, ההחלטה אושרה עם סייג אחד שהוכנס בעקבות התנגדות שר הפנים סילבן שלום. שר הפנים התנגד לסעיף שמציע לקבוע ועדת גבולות קבועה ליישובי המיעוטים ובעקבות ההתנגדות האמורה, הוחלט לאשר את ההחלטה ללא סעיף זה.

נושא נוסף שעלה בישיבה היה הכרזת הממשלה על מתחמים שיעברו לטיפול הותמ"ל, כולם ביישובים ערביים. במסגרת הדיון על הצעת ההחלטה הזו התרעמו השרים דרעי ויריב לוין על כך שעל פי התוכניות שהוגשו לאישור, מדובר בצפיפות נמוכה מאוד של 6-7 יחידות דיור לדונם וזאת לעומת צפיפות גדולה הרבה יותר בכל התוכניות שאושרו עד היום. בסופו של דבר הוחלט להוסיף להחלטה הערה על כך שכל מתחם שיאשר ייעשה ניסיון לצופף בו את הבינוי במידת האפשר.