חברות שיעבירו הקניין הרוחני לישראל יקבלו הטבות?

הוועדה לבחינת שינויים בחוק לעידוד השקעות הון בראשות מנכ"לית האוצר לשעבר יעל אנדורן, ממליצה להרחיב את הטבות המס המוענקות בחוק גם לחברות שיעבירו לישראל קניין רוחני (IP) שנרשם במדינה אחרת. ההמלצות שגיבשה הוועדה יוגשו לשר האוצר משה כחלון בימים הקרובים.

לפי ההמלצות, הטבות המס יותנו במספר דרישות, ביניהן שה-IP המיובא יהיה קשור לפעילות הייצור המקומית. בנוסף תציע המדינה מס מופחת של 5% על דיבידנדים; ויציבות של 10 שנים במשטר המיסוי לחברות ענק בינלאומיות שיסכימו לרשום בישראל את פעילות ה-IP, ויתחייבו להעסיק בארץ כמות מינימלית של עובדים בעלי כישורים גבוהים.

הרחבת הטבות המס נובעת מהכרה בכך שהחוק הקיים מנע מיזמים שרכשו חברות בחו"ל להעביר אותן לישראל או למזג אותן בחברת-האם הישראלית.

לפי התיקון לחוק עידוד השקעות הון מ-2011, יצואניות מובילות זכאיות להטבות מס משמעותיות בשיעור של 9% אם הן פועלות במרכז הארץ; ו-16% אם הן פועלות בפריפריה - וזאת בכפוף לעמידתן במספר תנאים, שהמרכזי שבהם הוא יצוא בהיקף של יותר מ-25% מהתוצרת. בנוסף זכאים בעלי המניות בחברות למיסוי מופחת על הדיבידנדים שהם מקבלים מהחברות.

במסגרת חוק עידוד השקעות הון הנוכחי זכאיות החברות למס מופחת גם על הכנסות המשויכות לקניין הרוחני (IP) שלהן - אך זאת בתנאי שהוא פותח ונרשם בישראל. לעומת זאת, חברות שרכשו קניין רוחני שלא פותח ונרשם בישראל, חייבות במס חברות רגיל (26.5%) בגין התמלוגים או ההכנסות שמניב הנכס. בשנים האחרונות התלוננו יזמים ישראלים רבים, ביניהם גם מייסד צ'ק פוינט גיל שווייד, כי העובדה שהם אינם זכאים להטבות במס מונעת מהם להעביר לישראל פעילות קניין רוחני של חברות שהם רכשו בחו"ל.

טענותיהם של היזמים מצאו אוזן קשבת בוועדת אנדורן שקבעה כי "עובדה זו פוגעת בתחרותיות סביבת המס ובתמריץ למקם בישראל את הבעלות על קניין רוחני".

משמעות רחבה

המהלך הישראלי מגיע על רקע תהליך ה-BEPS ("שחיקת בסיס המס והזזת רווחים") שמקדם ה-OECD בניסיון להילחם בתכנוני המס של תאגידים בינלאומיים.

בשנים האחרונות פיתחו מספר מדינות כמו סינגפור, אירלנד ושווייץ, מקלטי מס מיוחדים עבור קניין רוחני. מקלטים אלה, המכונים "Patent Box", מאפשרים לחברות לקבל שיעורי מס מופחתים עד אפסיים אם ירשמו אצלן את הקניין הרוחני.

תהליך ה-BEPS נועד לקבוע כללי מותר ואסור בעולם המיסוי כדי לעצור את התחרות הפרועה בין המדינות. על מנת להתאים את ההמלצות לעקרונות ה-BEPS, נקבעו בהמלצות הוועדה תנאים מגבילים למתן הטבות המס, ובהם הדרישה כי לפעילות הקניין הרוחני המועברת לישראל תהיה זיקה לפעילות ייצור קיימת או עתידית של החברה בישראל; וכמו כן, היא תותנה בהגדלת היקף פעילות הייצור וההכנסות שמקורן בישראל.

המלצות ועדת אנדורן אימצו למעשה חלק מפירות עבודה שנעשתה בשנתיים האחרונות באגף התקציבים באוצר. במסגרת העבודה נבדקו דרכים לעודד חברות לפעול בישראל בין היתר באמצעות תמריצי מס. אנשי האוצר נעזרו בפירמת ראיית החשבון הגלובלית EY, ובמנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב.

גורם שהיה מעורב בעבודת הצוות אמר ל"גלובס" כי "לרישום קניין רוחני במדינה מסוימת יש משמעות הרבה יותר רחבה מכסף. רישום הקניין מייצר שורשים ועוגן במדינת הרישום, והופך את הפעילות העסקית של החברה באותה מדינה ליותר קשה להזזה - וזה שיקול חשוב מאוד מבחינת המשק הישראלי שמחפש דרכים להגדיל את מספר המועסקים בענף ההיי-טק".

אותו גורם התייחס גם לחברת waze שנרכשה לפני כשנתיים על ידי גוגל העולמית בתמורה למיליארד דולר. ככל הידוע, גוגל העבירה את הקניין הרוחני של ווייז למדינה אחרת שבה שיעורי המס נמוכים יותר. "הסיכוי שגוגל תעביר את עובדי ווייז לחו"ל הרבה יותר נמוך כשהקניין רשום פה", ציין אותו גורם.

להגדיר מראש איזו פעילות תועבר

בנוסף לגוגל, חברות ענק בינלאומיות רבות מפעילות מרכזי פיתוח בישראל, ביניהן אפל, מיקרוסופט, ג'ונסון אנד ג'ונסון ו-IBM. "ישראל לא רואה היום כמעט שקל מהכנסות מרכזי הפיתוח האלה", ציין אותו גורם, "הפעילות של המרכזים האלה מסווגת כמכירת שירותי מו"פ לחברת-האם, כלומר לפי 'קוסט פלוס', שזה כלום לעומת הרווח האדיר שמייצרים הפיתוחים שלהן לחברות-האם. אם למשל, אנחנו מדברים על מרכז שהפיתוח שלו מכניס לחברה 2 מיליארד דולר בשנה, הרי שאפילו במס של 5% המשמעות תהיה תוספת הכנסה של 100 מיליון דולר לקופת המדינה".

לפי המלצות ועדת אנדורן, הניסיון של המדינה לפתות את חברות הענק לרשום את ה-IP בישראל יתבסס כאמור על מס דיבידנד מופחת של 5% והבטחה ליציבות רגולטורית בתחום המס ל-10 שנים. בתמורה תדרוש המדינה מהחברה הרב-לאומית להגדיר מראש איזו פעילות תועבר לישראל, כמה אנשים יועסקו בה ובאילו כישורים. ההבטחה ליציבות במשטר המס תותנה בעמידה במספר מינימלי של עובדים.

עם זאת, לא ברור עד כמה יכול שינוי זה להוביל חברות ענק, למשל אינטל, לרשום את הקניין הרוחני שלהן בישראל. אינטל, אגב, לא ביקשה וגם לא מעוניינת בכך.

יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה בהתאחדות התעשיינים אלישע ינאי התייחס היום (ב') להמלצות הוועדה ואמר ל"גלובס" כי "מדינות רבות בעולם עובדות על הכנת תמריצים כדי למשוך אליהן את תעשיות ההיי-טק, והטבות המס במקרה של רישום קניין רוחני נשמעות כתמריץ טוב. הטבת מס היא לא הטבה תקציבית, ומנגד, היא יכולה להגביר את הזיקה של חברה למדינה שהיא פועלת בה. זו פונקציה בכיוון חיובי, ויש בה כדי לשפר את הסיכוי שגוגל תעביר את עובדי ווייז לחו"ל הרבה יותר נמוך כשהקניין רשום פהמעמדה של ישראל בתחרות העולמית".

נציין, כי לפי נתוני איגוד תעשיות האלקטרוניקה, יצוא ההיי-טק הישראלי הסתכם ב-2014 בכ-27 מיליארד דולר, בנוסף לכ-3-4 מיליארד דולר בשוק המקומי.