הבנקים: סנקציות על תושבי חוץ שלא מוותרים על סודיות

בשנים האחרונות הגבירו הבנקים בעולם ובישראל את הפיקוח על לקוחותיהם תושבי החוץ, וזאת עקב התגברות הרגולציה בעניין זה - בייחוד בכל הקשור להעלמות מס באמצעות חשבונות בנק מחוץ לגבולות המדינה.

בישראל מיישרים קו גם כן; לפני כ-3 חודשים פרסם המפקח על הבנקים דודו זקן הנחיות לבנקים כיצד עליהם לנהוג עם לקוחות תושבי חוץ. בין שאר ההנחיות, מתבקשים הלקוחות להצהיר כי כספיהם בחשבון דווחו כנדרש לרשויות המס במדינות המקור שלהם. בסעיף חשוב נוסף, הלקוחות מתבקשים לחתום כי הם מסכימים לוותר על הסודיות הבנקאית שלהם מול רשויות רגולטוריות בחו"ל. חתימה על סעיף שכזה תאפשר לבנק להעביר במידת הצורך מידע על לקוחותיהם לרשויות בחו"ל, מבלי לבקש את אישור הלקוח, ואולי אף מבלי ליידע אותו.

נראה כי הבנקים החלו ליישם את ההוראות הללו, ולדרוש מהלקוחות לחתום על הסעיף הלא פשוט הזה. סעיף הוויתור על הסודיות הוביל להרמת גבות מצד לקוחות שלא ממהרים לחתום עליו, וחוששים מהמשמעות של חתימה שכזו. אלא שנראה כי חלק מהבנקים נחושים לעמוד בהנחיות, ומפניות שהגיעו ל"גלובס" עולה כי כמה בנקים כבר החלו להפעיל סנקציות על לקוחות שסירבו לחתום על הסעיף.

"חלק מהבנקים באים בדרישה חד-משמעית לחתום על הסעיף, או שהבנק יפסיק את פעילות החשבון", אומר ל"גלובס" עו"ד ליאור נוימן, ראש מערך מסוי במשרד ש. הורביץ. בנק ישראל אפשר לבנקים להטיל סנקציות כגון סירוב למשיכת כספים, פתיחת חשבון חדש והקפאת הפעילות בחשבון, במקרה שהלקוח מסרב לחתום על ההצהרות כנדרש. "יש לקוחות שנתקעו באמצע עסקה בתחום הנדל"ן או עסקה לרכישת מניות, ולא יכולים להשלים אותה כי הבנק הקפיא להם פעילות בחשבון", מוסיף נוימן.

- מה דעתך על הדרישה הזו מהלקוחות?

נוימן: "זה מהלך שמשנה את הסטטוס של הלקוחות באופן מהותי מאוד. מצד שני, לקוחות צריכים להבין שהם לא יכולים להילחם בזה או לבקש הקלה, מכיוון שמדובר בדרישה שמגיעה מבנק ישראל".

נציין כי הדרישה לוויתור על סודיות בנקאית אינה גחמה של בנק ישראל, אלא באה כחלק מדרישות הקיימות בעולם בסוגיית הטיפול בתושבי חוץ ותואמת את התקן שפרסם ביולי אשתקד ה-OECD. מדובר בתקן שיאפשר יצירת שפה אחידה בין המדינות בסוגיה, ויקל עליהם בהעברת מידע באופן הדדי על לקוחות תושבי חוץ של כל מדינה ומדינה.

"הלקוחות צריכים להבין שחתימה על ויתור הסודיות לא תעביר באופן אוטומטי את המידע עליהם לחו"ל. עם זאת, כאשר ישראל תאמץ באופן רשמי את האמנה של מדינות ה-OECD, מה שצפוי בעוד כ-3 שנים, אז ייתכן ותחל זרימת מידע במידה כזו או אחרת. מה שבטוח הוא שמערכת העברת הנתונים תהיה משוכללת יותר, ומי שלא יסדיר את ענייניו עם רשויות המס הרלוונטיות בזמן, ימצא עצמו בבעיה גדולה", מסכם נוימן.