החלטת הוועדה המוניטרית להשאיר את הריבית ללא שינוי הושפעה בעיקר מהתכנסות המחירים לתוך יעד האינפלציה, כך אמרה היום (ב') נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, בתדרוך כתבים רבעוני שערך היום בנק ישראל בפעם הראשונה בתולדותיו. התדרוך מהווה אימוץ של הפרקטיקה המקובלת כיום בבנקים המרכזיים בעולם ובראשם הפד והבנק המרכזי האירופי (ECB).
"תמונת האינפלציה התבהרה במהלך הרביע השני. ירידת מחירי האנרגיה נבלמה ומדדי מרץ עד מאי עלו בקצב עקבי עם יעד האינפלציה והחשש מאי עמידה מתמשכת ביעד פחת", אמרה. היא הוסיפה כי שער החליפין הנוכחי של השקל גבוה מדי או "מיוסף במידה מסוימת", כלשונה. פלוג ציינה כי היצוא נמצא ב"דשדוש מדאיג" עם ירידה של 2% נטו וההשקעות פחתו ב-8% לעומת חוזק בשוק העבודה ובצריכה.
פלוג טענה כי מגמות היחלשות משקלו של הסחר העולמי בכלכלות עשויות לפגוע במיוחד בכלכלה הישראלית, בהיותה משק קטן ופתוח. "היצוא הוא קטר של הצמיחה והפריון במשק הישראלי ותעשיות הייצוא מהוות כר למשרות בשכר גבוה", אמרה פלוג.
פלוג אמרה כי "הצורך לחזק את התקשורת התחדד בעקבות הריביות הנמוכות והצעדים הבלתי שגרתיים שבהם נוקטים הבנקים המרכזיים כדי לשפר את הדיאלוג עם הציבור לגבי השיקולים שמנחים אותנו במדיניות המוניטרית. אני משתמשת בכוונה במילה דיאלוג כי היא מאפשרת לציבור לשאול שאלות באמצעות התקשורת".
פלוג התייחסה גם לעליית המחירים בשוק הנדל"ן, וציינה כי "עליית מחירי הדירות התחדשה, אם כי שיעור עליית המחירים בשנה האחרונה, 3.4%, נמוך מזה שידענו בעבר, וקצב נטילת המשכנתאות התגבר והוא גבוה מאוד. עם זאת, מאפייני הסיכון של המשכנתאות ממשיכים לרדת. הוראות הפיקוח על הבנקים הפחיתו את יחס המימון ואת יחס ההחזר להכנסה, ובנוסף אנו רואים בחודשים האחרונים גידול בחלקן של המשכנתאות הניטלות בריבית קבועה - זה הגיע ל-56% לעומת 43% לפני שנה - לאור הסביבה הנמוכה מאוד שהריביות הארוכות הגיעו אליה.
"בחודש האחרון הייתה תנודתיות גבוהה יחסית בתשואות האג"ח הממשלתיות בעולם, שהשליכה גם על השוק בישראל, וראינו עלייה בעיקר בתשואות הארוכות. זוהי התפתחות שניתן היה לצפות אותה, אם כי העוצמה חדה יחסית, ולא ברור עדיין אם מדובר בתחילה של תהליך או בתנודתיות קצרת טווח. לאור המשקל הגדל של משכנתאות בריבית קבועה שציינתי, עליית התשואות צפויה גם להשפיע על ריביות המשכנתאות בישראל".
הנגידה התייחסה גם למס הרכישה וליוזמת הפטור ממע"מ על מוצרי יסוד: "העלייה המסויימת במס הרכישה על משקיעים היא צעד מתוך מכלול צעדים שנותנים טיפול מסויים כדי להגביל את הביקושים של המשקיעים עד שאפשר יהיה לטפל בהיצע וזה נראה לי צעד סביר. הפטור ממע"מ אפס על מוצרי יסוד - זה לא הצעד שיטפל בצורה אפקטיבית בצמצום פערים. התוספת להכנסה תהיה קצת יותר גדולה בעשירון העליון ויש לו עלות לא קטנה ואני חושבת שהמע"מ האחיד הוא כלי מיסוי מאד אפקטיבי ואם נתחיל להרחיב את הפטורים זה עלול להיות מדרון חלקלק".
גם לנושא הגז התייחסה הנגידה, ואמרה כי "המתווה הנוכחי נמצא בהתהוות, ואני לא מכירה את פרטיו. אנחנו לא משתתפים בתהליך הגיבוש הנוכחי של המו"מ. בנושא הגז חשוב שההסדר המתגבש יבטא איזון בין הבעייתיות של שוק שיש בו מונופול שיש לו כוח לקבוע מחירים, לבין הצורך להבטיח שהמאגרים יפותחו ושהחברות יהיו כאן ויהיה להם תמריץ גם לפתח את המאגרים בזמן וגם להמשיך ולחפש גז באזורנו".
התוצר המקומי של הכלכלה הישראלית צפוי לצמוח בשנים 2015 ו-2016 בשיעור של 3% ו-3.7%, כך עולה מהתחזית המקרו כלכלית הרבעונית שמפרסמת היום מחלקת המחקר של בנק ישראל. לדברי מנהל מחלקת המחקר פרופ' נתן זוסמן הסיבות לצמיחה הגבוהה יחסית הצפויה ב-2016 הן הייצוא, שיצמח להערכת הבנק ב-2016 בשיעור של 5.6% כתוצאה משיפור בכלכלה העולמית והצריכה הממשלתית-ציבורית שצפויה להיות ממותנת ב-2015 בגלל שהממשלה פעלה לפי תקציב זמני.
שיעור האינפלציה ל-2015 צפוי לעמוד על 0.1% אך היא צפויה להגיע לקצב של 2% ב-2016. מתחזיות אלה מעריך הבנק שהריבית תישאר ברמתה הנוכחית עד סוף 2015 ותעלה ל-1.25% עד לסוף 2016. להשוואה ציין זוסמן כי בארה"ב צפויה הריבית לעמוד על 0.6% בסוף 2015 ו-1.6% בסוף 2016, לפי תחזיות הפד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
