ברק גרשוני, מנכ"ל אלומות קרנות נאמנות, מתייחס בסקירה שפרסם והגיעה לידי "גלובס" להחלטת הריבית של בנק ישראל מאתמול, מתייחס לנפלאות ה-Forward Guidance שהגיעו לשוק המקומי וממליץ באיזה אג"ח כדי להשקיע כיום. לדבריו, "הנגידה עשתה צעד נכון וחשוב אתמול ההחלטה לעשות את שעושים בארה"ב ובאירופה כבר מספר שנים, לדברר את ההחלטות ולתת צפי קדימה (forward Guidance) לגבי ההתנהלות המוניטרית של הבנק המרכזי.
"בעולם של ריביות אפסיות, הנשק המוניטרי הקונבנציונלי היחיד והחשוב שנשאר הוא דיבורים. ודיבורים זה חשוב, זה יכול להחליף פעולה אמיתית לפרקי זמן ארוכים, אך דיבורים הם גם חרב פיפיות. מילה אחת לא במקום, או אפילו מילה במקום שנתפסה על ידי אחרים לא כל כך במקום, ו"שערי הגיהנום" של שוק ההון עלולים להפתח. זה קרה לברננקי לפני שנתיים כשסיפר (בחודש מאי 2013) שהם חושבים על תכנית יציאה עתידית מההקלה הכמותית. זה הספיק לשווקי האג"ח לבצע תיקון אלים בתשואות האג"ח האמריקאי ל-10 שנים מסביבה של 1.70% ל-2.60% בפרק זמן קצר של חודשיים.
"ולא יעזור עכשיו שהנגידה תסביר (ואפילו תראה) שלפני שהעבירה את רשות הדיבור לפרופ' זוסמן היא ציינה מפורשות: "תחזית חטיבת המחקר, המהווה תשומה לדיונים המוניטריים של הוועדה יציג מנהל חטיבת המחקר, פרופ' נתן זוסמן. חשוב לציין כבר בפתח הדברים שזו תחזית שמתבססת על הנחות לגבי ההתפתחויות האקסוגניות, והיא משקפת את ההערכות העצמאיות של חטיבת המחקר".
על ימים כמו אתמול נאמר: "החיים והמוות ביד הלשון"...
"תשומה" , "הערכה עצמאית" , "תלוי בהתפתחויות אקסוגניות" .. השוק לא שמע כלום! רק מספר אחד ריחף באוויר - 1.25% ריבית בסוף 2016, אומר גרשוני.
"בתרגום חופשי בשפת שוק ההון מדובר ב-4-5 הודעות של העלאת ריבית ב-2016, הודעות שמייצרות סביבה עוינת לרווחי הון באג"ח, הודעות שמגבירות את העצבנות לפניהן ואחריהן, הודעות שיגרמו הרבה אי שקט למשקיעי האג"ח ב-2016. יש שיאמרו שאנו חווינו כעת התאמה אגרסיבית של התשואות ולכן כשנגיע ל 2016 ההודעות של העלאת הריבית כבר יהיו מגולמות ולא ירגשו אף אחד יותר מדי. בקיצור, חטפנו "טלטלה" אחת וגמרנו. יכול להיות שאכן זה המצב. ידוע שעקומי התשואות נוטים להגיב לציפיות לשינויי הריבית ולא לשינויי הריבית בפועל, לציפיות לאינפלציה ולא אינפלציה עצמה, אלא אם גלומה בנתון הפתעה משמעותית".
בהתייחסו לנתונים שעליהם מבוססת החלטת הריבית והצפי קדימה של בנק ישראל אמר גרשוני, "אם נתייחס לנתונים עצמם נראה סביבה שלא תומכת בהעלאת ריבית משמעותית, אם בכלל. ציפיות האינפלציה ממותנות בטווח הקצר ובמרכז הטווח בזמן הארוך וקשה למצוא זרזים אפשריים להתפתחות אינפלציה בשנתיים הקרובות. למעט הצריכה הפרטית שעולה (ויש להמתין ולראות שהתהליך הזה עקבי), אין אינפלציה מיובאת ושער החליפין מתווסף באופן עקבי, חרף פעולות הבנק המרכזי. קשה לראות גם לחצי אינפלציה חיצוניים מצד מחירי הסחורות או ממצב של צמיחה עולמית משמעותית מהצפוי. נהפוך הוא. הלחצים לעצירת מחירי הדיור מכיוון הממשלה גם כן עשויים לחלחל אל מדד המחירים ולמתן אותו כך שבסה"כ תמונת המחירים מתונה ביותר. לכן, הסיבה העיקרית להעלאת ריבית - התפתחות משמעותית של ציפיות אינפלציה - אינה איתנו".
בהתייחסות למצב בשוק האג"ח מציין גרשוני כי "ההודעה האחרונה ממחישה את עמדתנו בדבר הצורך להימנע מאחזקת המח"מ הארוך, חרף העובדה שהוא עלול להראות כהזדמנות בעיני משקיעים לאחר הפסדים כה גדולים בחודשים האחרונים. כשהתנודתיות שולטת בשוק, נכון להתרחק מנכסים שטומנים בחובם תנודתיות עצומה, בייחוד באפיק הממשלתי שנהוג להתייחס אליו כאפיק סולידי. המשך ירידות באג"ח הארוך עשוי לשנות את תמונת הסיכוי/סיכון שלו אך כעת נראה כי היחס נוטה לטובת הסיכון. ואם לסבך את הדברים, הרי שהדיבורים אמש הובילו להמשך התחזקות השקל ורק מרחיקים את האפשרות להעלאת ריבית ומחזקים את ההתערבות של הבנק המרכזי בשוק המט"ח".
"ההעדפה למח"מ בינוני מניבה יחס סיכוי-סיכון עדיף לדעתנו. ההפסדים בבינוני היו נמוכים משמעותית מהארוכים, גם אם כואבים ללקוח הסולידי, והתנודתיות נמוכה הרבה יותר. תלילות העקום עלתה בצורה משמעותית בימים האחרונים ומעלה את הכדאיות של המח"מ הבינוני (והארוך לחובבי סיכון). מי שמוצא את עצמו היום במח"מ נמוך מ-4 שנים יעשה טוב אם יאריך את מח"מ תיק ההשקעות לעבר 4-4.5 שנים. מי שכבר נמצא שם - שיישאר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.