דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת סביב התנגדות עובדי סלקום ופלאפון למתכונת המיזם המשותף לאיחוד רשתות סלולריות, כפי שדורש משרד התקשורת, הסתיים היום (ג') בקריאה של חבר הכנסת איתן כבל, יו"ר הוועדה, למשרד התקשורת לשקול את מדיניותו זו מחדש.
הדיון בוועדה, פרי יוזמה של יו"ר ועד עובדי סלקום מיה יניב, ויו"ר ועד עובדי פלאפון ברק לוי, בא על רקע הטענה של העובדים כי הקמתו של תאגיד משותף שיתפעל וינהל את הרשת המשותפת, כפי שדורש המשרד, משמעותו פיטורי עובדים שיידרשו לעבור למיזם החדש, בתנאים של עובדי קבלן, תוך כדי פגיעה חמורה בכל התנאים והזכויות הסוציאליות שצברו בחברות.
מדוע לפטר ולקלוט את העובדים במיזם המשותף, כאשר ברור שסלקום או פלאפון הן אלו שיתפעלו את הרשת וינהלו אותה, שאלו העובדים בדיון, וניכר היה שטענותיהם נשמעו באהדה.
הסיבה שמשרד התקשורת ורשות ההגבלים דרשו להפריד את המיזם המשותף מהחברות, באמצעות הקמת מיזם עצמאי חדש, נובעת מהחשש לתיאום בין החברות ופגיעה בתחרות. כאשר על מיזם מופרד לכאורה הרבה יותר קל לפקח, סבור המשרד.
בדיון השתתף גם מנהל הרגולציה של סלקום ניר יוגב, שאמר שסלקום תומכת בעובדים, אך את השאלה על מבנה המיזם צריך להפנות למשרד התקשורת.
לוי אמר לאחר הדיון כי "הקול שיצא מוועדת הכלכלה הוא חד משמעי וברור. הכיוון אליו מוביל משרד התקשורת מנותק מהמציאות - ביטול התאגיד המשותף והמופרך הוא כורח המציאות. נמשיך לעמוד על המשמרת שכלל עובדי פלאפון יישארו עובדי החברה ולא במעמד של עובדי קבלן".
יש לציין שגם נציגים של ועד העובדים בפרטנר הגיעו להשתתף בדיון ולתמוך בעמדת עובדי סלקום ופלאפון. אלא שעבור פרטנר המצב כבר בלתי הפיך היות והחברה כבר חתמה על הסכם לאיחוד רשתות עם הוט מובייל.
בניגוד להסכם של פרטנר והוט מובייל, שם כל אחת מהחברות הביאה נדוניה למיזם המשותף, במקרה של הסכם בין סלקום לגולן טלקום, האחרון אינו מביא איתו אתרים או נכסים כלשהם, אבל הוא מקבל זכות שימוש ברשת המשותפת בשיעור של 50% תמורת סכום כסף שהוא משלם לסלקום.
מכאן ברור שסלקום מקבלת אולי תמורה על השימוש של גולן ברשת שלה, אבל גולן אינו מביא אתרים או נכסים למיזם, ולכן מה שיקרה שעובדי סלקום הם אלו שיעברו למיזם ויקבלו בו תנאים פחות טובים.
כנ"ל המצב גם בפלאפון, כאשר על פי התוכניות של משרד התקשורת, היא תחבור לחזי בצלאל הבעלים של חברת אקספון, לצורך הקמת רשת סלולרית משותפת.
חבר הכנסת אילן גילאון הוסיף: "אין כל הגיון בהקמתו של תאגיד שלישי בעת מיזוג בין חברות סלולר, והעסקה ישירה של העובדים אינה פוגעת באינטרס הצרכני או בהגבלים העסקיים של השוק. על כן כל נסיון להפוך את העובדים לעובדיה של חברת בת שלישית, הינו נסיון מרושע לגרוע מהם זכויות עובדים אלמנטריות, ולסכן את עתידם המקצועי של כל העוסקים בתחום".
בתום הדיון קרא גילאון למשרד התקשורת לבחון בדחיפות את תיקון מסמך המדיניות המאפשר את הפרצה, וקרא לוועדות הכלכלה והעבודה והרווחה לזמן בהקדם נציג בכיר מטעם משרד התקשורת נציג שבסמכותו של לתקן את הפרצה ברפורמה.