50% מהאולמות וגני האירועים בישראל פועלים ללא רישיון עסק או עם רישיון עסק זמני - כך העריך היום (ג') בשיחה עם "גלובס" יו"ר התאחדות האולמות וגני האירועים, איציק טייב.
"הענף הזה זקוק לניעור רציני. 14 שנה אחרי האסון באולמי ורסאי בירושלים, האסון מאתמול בערב ביבנה צריך להדליק מחדש נורה אדומה אצל כולם. בישראל יש אולמות רבים שפועלים בלי רישיון או פועלים על בסיס היתרים לשימוש חורג, וזאת תוך העלמת עין מצד הרשויות המקומיות", אומר טייב.
מנתוני ההתאחדות, שבה חברים כ-700 בעלי אולמות וגני אירועים בכל רחבי הארץ, עולה כי הענף מגלגל מדי שנה כ-14 מיליארד שקל ומעסיק באופן ישיר כ-65 אלף עובדים.
"אנחנו גורם דומיננטי במשק הישראלי ומספקים הרבה מאד מקומות תעסוקה - ישירים ועקיפים. לא ייתכן שהרשויות ימשיכו להתעלם מענף כל-כך גדול, וכולם ייזכרו בו רק אחרי שמתרחש אסון", אומר טייב.
טייב בעצמו מנהל גן אירועים בדרום הארץ, ומעיד על עצמו כמי שעוסק בתחום כבר 22 שנה. הענף תחרותי, העוסקים בו משקיעים בהקמה של אולם או גן אירועים עשרות מיליוני שקלים, והוא עדיין פרוץ, הוא טוען.
אולם האירועים עדיה שבאזור התעשייה הצפוני ביבנה, בו קרס אמש מבנה תאורה בעיצומה של חתונה וגרם למותה של אישה ולפציעתם של 17 ממשתתפי האירוע - פעל ללא רישיון עסק, מאז שנפתח בחודש אוגוסט 2014.
בחודש מארס האחרון הגישה עיריית יבנה כתבי אישום נגד האולם ובעליו לבית משפט השלום ברחובות, בגין הפעלתו ללא רישיון עסק וללא היתר בנייה. בעוד ההליך המשפטי נגד האולם מתנהל, השיגו בעליו את היתר הבנייה מוועדת התכנון והבנייה המקומית. המשטרה ומכבי האש נתנו את אישורם להפעלת המקום, אך רישיון העסק לא ניתן לו בשל היעדר אישור של משרד הבריאות.
"יש לרשויות המקומיות את הסמכות להוציא צווי סגירה מינהליים למקומות שמתנהלים ללא רישיונות עסק כדין, וזאת עוד קודם הפניה לבתי המשפט. הבעיה היא שלא מממשים את האפשרות הזאת. אולמות האירועים שקמו כאן בשנים האחרונות הם לא אותם אולמות קטנים וצנועים שהיו בעבר: רבים מהם משתרעים על שטח של 15 אלף מ"ר, ומבחינת רשות מקומית זה הרבה מאד כסף שהיא מכניסה מארנונה, כך שלמה להן ללכת עם האולמות האלה עד הסוף?", תוהה טייב.
"לפעמים יש עצימת עין או ניצול של פרצות בחוק, וקורה שאולמות וגנים פועלים בלי רישיונות כדין. מבחינת בעלי האולמות, התחרות עם אולמות אחרים עולה להם לראש: הם משקיעים מצדם סכומי-עתק של 50-40 מיליון שקל על בנייה של מתחם כזה. כשהם מגיעים להיבטים הבטיחותיים, אנחנו פוגשים את תרבות ה'סמוך' ו'יהיה בסדר'. מקומות שפועלים בלי רישיון - צריכים להיסגר מיידית, נקודה". קובע יו"ר ההתאחדות.
לדברי טייב, ניסיונות שהוביל בוועדת הפנים של הכנסת ומול ראשי מינהל התכנון במשרד הפנים להחיל אסדרה על הענף - לא מוצו: "אולמות וגנים צצים כאן כמו פטריות אחרי הגשם. כל הזמן קמים עוד ועוד. היה ניסיון להחיל אסדרה תכנונית על מתחמים כאלה, בידי מינהל התכנון, להתקין תקנות שיאפשרו למתחמים לפעול בצורה חוקית. אלא שהממשלה התפרקה, המדינה הלכה לבחירות, והדיון נפסק".
עיריית יבנה מסרה היום בתגובה לאסון באולם השמחות עדיה כי "למבנה יש היתר בנייה וטופס 4. מנהלי האולם הגישו בקשה לקבלת רישוי עסק... עד כה הם טרם מילאו את כל התנאים לרישיון, ועל כן לא ניתן להם רישיון עסק. העירייה מקיימת מזה מספר חודשים הליך משפטי של כתב אישום, לרבות נושא הפעלת העסק ללא רישיון. בית המשפט השלום ברחובות דן בנושא וטרם פסק בסוגייה.
"יובהר כי על-פי הוראות הדין, עיצוב פנים והתקנת אביזרים למיניהם אינה נדרשת לצורך היתר בנייה, והיא באחריות בעלי האולם ומפעיליו. העירייה עומדת בקשר עם בני המשפחות הזקוקות לסיוע, משתתפת בצער המשפחה האבלה ומאחלת החלמה מהירה לפצועים".
אולמות אירועים: "הילדים החורגים" של חוק התכנון והבנייה
משרד הפנים מפרסם באתר האינטרנט שלו רשימה שמתעדכנת לעתים תכופות על גני אירועים שפועלים ללא רישיון עסק. הרשימה, שמעודכנת לאמצע חודש אפריל האחרון, כוללת כ-80 גני אירועים בכל רחבי הארץ, שאין להם היתר בנייה או היתר שימוש, ולפחות לחלקם בתי המשפט הוציאו צווי הריסה או צווי סגירה.
באתר משרד הפנים נכתב כי סיבות אלה אינן מונעות מבעלי אותם גנים לקיים בהם אירועים מדי ערב, להציע אותם ללקוחות חדשים ולחתום עם זוגות שעומדים להינשא או עם בעלי שמחות על חוזים תוך דרישת תשלום ראשוני לפני תאריך האירוע. לרוב, מדובר בגני אירועים שהוקמו תוך שימוש חורג בקרקע חקלאית ללא היתר מגופי התכנון ומרשות מקרקעי ישראל.
העובדה שאין הגדרה קבועה למה הם גני אירועים, הופכת אותם למעין "ילדים חורגים" בעיני חוק התכנון והבנייה. מסיבה זו התחייבה לפני כשנה ראשת מינהל התכנון במשרד הפנים, בינת שוורץ, לגבש מסמך מדיניות שיגדיר את מעמדם של אולמות האירועים. שוורץ אמרה את הדברים במסגרת דיון שנערך בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת במאי 2014. מדובר בדיון שעסק בצורך להסדיר את מעמדם של אולמות וגני אירועים, שרבים מהם פועלים ללא היתרים כנדרש ובשטחים שאינם נועדו למטרה זו.
ממשרד הפנים נמסר היום בהקשר לסוגיית גני האירועים כי "בהתאם למדיניות משרד הפנים, מבוצע מעקב אחר אופן טיפול הוועדות המקומיות בגני הארועים הפועלים ללא היתר בנייה ו/או שימוש בקרקע חקלאית ובשטחים פתוחים בלבד.
"בהתאם לאמור, ננקטו פעולות אכיפה שונות על-ידי היחידה הארצית כנגד מאות גני ארועים אשר בעקבות אף נהרסו ונסגרו עשרות רבות של גני ארועים בלתי חוקיים בשנים האחרונות. כנגד גני ארועים רבים מתנהלים כיום הליכים משפטיים".
במקביל, במשרד הפנים מבקשים להדגיש בהקשר של האסון שאירע אתמול (ב') באולם האירועים ביבנה כי "בעניין אולמות הארועים הקיימים באזורי תעסוקה ובאזורים המיועדים לפיתוח, אלה באחריות הוועדות המקומיות".
אסון באולם האירועים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
