טיול לסופ"ש: "השמורות העירוניות" המפוזרות בישראל

כינינו אותו "הג'ונגל". אולי כי היינו ילדים וכל עץ נראה כמו דינוזאור, אולי זה הסבך והצפיפות שהזכירו לנו סרטי הרפתקאות, אולי היה זה הנחל שזרם לאורכו והוסיף לרומנטיזציה - כך או כך, היינו מאוהבים במקום. ביקרנו בו בכל הזדמנות, דמיינו פנטזיות וחיות יער, בילינו בקרבו בקייטנות הקיץ ונפרדנו ממנו כשגדלנו. כיום הג'ונגל הזה, ביציאה המזרחית של קריית שמונה, נראה כמו יער פצפון - עניין של פרופורציות, אבל נותר "הג'ונגל" עד עצם היום הזה, מרחב טבעי פראי שהשתמר לא מעט בזכות התושבים שחיים סביבו, והפך לפנינת טבע עירוני.

המונח "טבע עירוני" לקוח מתחום תכנון הערים, והוא הוטבע באירופה בשנות ה-70, שנים אחרי שמגמת העיור השתלטה על חלקות חקלאות, שמורות טבע, חורשות ועל יערות, והובילה לצפיפות גדולה. המושג זכה לגיבוי מדעי, כשמחקר הולנדי מצא קשר חיובי בין מצב בריאותי (פיזי ומנטלי) למגורים בסמיכות לשטחים ירוקים, וגילה גם ששיעור התחלואה (ב-15 מחלות נפוצות, ממחלות ריאות ועד חרדה ודיכאון) של תושבים, החיים ברדיוס של קילומטר אחד משטחים ירוקים, היה נמוך משמעותית.

לנתונים האלה יש גם משמעות כלכלית, שכן ירידה בתחלואה חוסכת למשק מיליארדים. ערך נוסף נוגע לעובדה שהמרוויחים העיקריים הם בני שכבות מוחלשות נטולות אמצעים ובעלות ניידות מוגבלת, שמשתמשות בטבע עירוני כנופש זמין וזול.

בישראל הוטבע המושג רק בשנת אלפיים, ועד אז רוב אתרי הטבע העירוני נקנו ביזע ובדמעות ובהרבה מאבקים ולחץ ציבורי. חובבי טבע שראו אותו נשחק תחת גלגלי הפיתוח, הוכיחו לגורמים הרלבנטיים שכאשר מתחשבים באוצרותיו בתהליך התכנון, קל לשלב אותו כמשאב בסביבה המתפתחת, למזער נזקים ולהעצים את ערכיו. עמיר בלבן, איש החברה להגנת הטבע, היה אחד מאלה שזיהו את הצורך, ובשנת 2010 פרסם יחד עם איריס האן, עורכת דין ומתכננת שמתמחה בדיני סביבה ותכנון, מדריך לתכנון ולניהול תשתיות טבע עירוני ראשון מסוגו.

במקביל נעשה פיילוט של שלושה סקרי טבע מקיפים (בירושלים, ברמת גן ובנתניה), שמיפו את אוצרות הטבע באזור, כדי שהרשויות והמשרד להגנת הסביבה יוכלו להשתמש בהם לתועלת התושבים. מאז חל שינוי בגישה, ויש אפילו רשויות שהכניסו אקולוגים לליווי פרויקטים בעלי השפעה על טבע עירוני. באחרות הוכנו מסמכי מדיניות לתכנון, לשימור, לטיפוח ולניהול טבע עירוני. המשרד להגנת הסביבה מממן תריסר סקרים כאלה בארץ, וערים רבות מטמיעות את המידע בתוכניות המתאר. גם יזמים זיהו את הצורך, והם משווקים שכונות מגורים חדשות עם פארקים ומרחבים מוריקים, או משמרים שטחים טבעיים כמו במודיעין, שם שומרה גבעת בר כחלק משכונה חדשה. איקא צ'יפמן, יועץ תיירות, מספר שכל עיר עושה זאת אחרת, כשהעיקרון הוא לשמר מצד אחד, ולהנגיש מהצד השני.

עד להטמעה מוחלטת של ההליכים, פועלים במקרים רבים תושבים אכפתיים וארגוני סביבה כדי לשמר נקודות טבע ייחודיות בעיר, לפעמים בלא מעט מאבקים. בלבן סייע בין היתר לעמותה לשימור קסמי טבע ונוף בקריית שמונה, המלווה את פרויקט פארק הזהב בעיר, שהג'ונגל של מחוזות ילדותי הוא חלק ממנו. השטח ניצל לפני כמה שנים מתוכנית בנייה בזכות מאבק תושבים, ויש בו כיום שבילי הליכה לאורך נחל "עין זהב" שחולף בו, כמה נביעות ואוצרות טבע כמו בתי גידול לחים. מסביבו התפתח פארק רחב ידיים עם מדשאות, אזור לפיקניקים, אמפיתיאטרון למופעים, מתקני משחקים ועוד, שיוצרים מרחב נופש מבוקש מאוד.

גם בראשון לציון הוקם אתר טבע עירוני מפתיע. במערב העיר נחפר לפני שנים אגם מלאכותי לניקוז מי גשמים עודפים, ומדרום לו נחפר בהמשך מאגר משני דמוי נחל. בגדה הדרומית של האגם ובשולי הנחל התפתחה צמחייה טבעית, ונוצרה סביבם פנינת טבע. למים הוסיפו דגים שאפשר לדוג, בגדה הצפונית נבנית טיילת על גשר עץ מרשים, ולאורך הנחל הוכשר שביל הליכה ורכיבה.

אחת ממעלותיו של המקום הוא שמרגע שנכנסנו אליו, היה נדמה לנו שאנחנו בשולי נחל צפוני אופייני, ועצי האיקליפטוס שהסתירו את הנוף האורבני אפשרו ניתוק מהמולת העיר. משפחות רבות מגיעות לפיקניק בסביבותיו, מטיילים ורוכבים פוקדים אותו, ובקיץ יוסיפו לאגם המרכזי גם סירות פדלים. המעוניינים לשלב בטבע האורבני הנאות עירוניות יותר יכולים לבלות בסופרלנד וביס פלנט הקרובים.

עמק הצבאים בירושלים (שעליו כבר נכתב במדור) הוא דוגמה להצלחה כבירה, ומשנפתח הייתה אליו נהירה חסרת תקדים שאף גורם לא העריך את ממדיה. המבקרים הצביעו ברגליים על צורך בחלקת טבע זמינה וקרובה. מדוגמה זו ואחרות למדים שטבע עירוני מחזק את הקשר שבין התושב לנוף המקומי, מחנך לשמירת טבע, מגביר מעורבות בקהילה ומשמר מערכות אקולוגיות בסביבה החשופה לשינויים.

כיום אפשר לראות ברחבי הארץ דוגמאות רבות לטבע עירוני: מאילת בדרום, דרך תל אביב, כפר סבא, רעננה והרצליה ועד נתניה, חיפה וקריית שמונה, לרווחת התושבים, הנוכחיים ואלה של הדורות הבאים.