השקיפות תנצח

1. "באומץ רב הצטרפו כלל בתי החולים בארץ כשותפים לחזון ולדרך למען מטופלי מדינת ישראל", כתבה ד"ר ענת עקה זוהר, מחברת דוח מדדי האיכות. אלא שזוהר, מהעובדות החרוצות במשרד הבריאות, יודעת כנראה דבר או שניים גם בדיפלומטיה. אחרת הייתה כותבת ודאי על ההתנגדות רבת השנים של מנהלי בתי החולים לפרסום הנתונים האלה, התנגדות שנמשכת למעשה במידה מסוימת גם בימים אלה ממש.

עם כל הכבוד לפרסום ארבעה מדדים, הרי שהמשרד אוסף ומעבד בשנתיים האחרונות 14 מדדים שונים בבתי החולים, והמנהלים הנכבדים או לפחות חלקם, אינם מעוניינים בפרסום הנתונים כולם. יש מי שמתנגד בין היתר לפרסום נתוני הזיהום, שכיום מדווחים ליחידה לבקרת זיהומים, ופילוחם לבתי חולים נותר תחת חיסיון. היחידה למדדי איכות מבקשת גם היא דיווח אבל הפעם לצורך פרסום, אולם המנהלים מתנגדים. זיהום, לא צריך להכביר על כך במילים, הוא אחד מגורמי התחלואה והתמותה הבולטים ביותר במחלקות בתי החולים ומסדרונותיו.

אם למישהו מגיעה מילה טובה על אומץ, הרי זהו פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר. גמזו התעקש על הקמת תוכנית המדדים ועל שיפור דרמטי בכל הקשור לשירות ולשקיפות בבתי החולים, וחטף על כך קיטונות של זעם וארס מצד כמה מראשי בתי החולים הממשלתיים. גם כעת, כמי שצפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל של המרכז הרפואי המשולב ת"א (איכילוב), הוא מתעקש להמשיך לאתגר את המערכת. בכנס "שקיפות בבריאות" שערך היום משרד הבריאות, גמזו הציג את החזון שלו. "לא רק שהמידע צריך להיות שקוף, הוא גם חייב להיות זמין ומוגש באופן שימושי שיקל על עיבודו", הוא הסביר. "אני רוצה לקבל קבצים בפורמט כזה שאוכל לעבד את הנתונים ולשאול כל שאלה. היום אנחנו מקבלים לעתים קרובות קבצי אקסל או PDF וזה לא תמיד מספיק", הוא הוסיף.

גמזו הציג את החקיקה במדינת ניו יורק, שחרטה על דגלה את מה שמכונה "מאגר פתוח" (OPEN DATA). לדבריו, תחת כל קטגוריה, בין היתר בבריאות, הציבור יכול לשאול כל שאלה באתר האינטרנט ולקבל עליה תשובה מיידית, עד רמת שמות הילדים שניתנו בשנה מסוימת. "הדרך קדימה הרבה יותר שאפתנית ולשם אנחנו צריכים להגיע", סיכם.

2. מי שחששו בעיקר כל השנים מפני פרסום הנתונים השונים הם מנהלי בתי החולים בפריפריה.

הם חששו, במידה הגונה של צדק, כי האוכלוסייה החלשה והחולה שפוקדת אותם יותר ביחס לבתי החולים במרכז, תטה את הנתונים לרעתם והציבור ידיר משם את רגליו. כמובן שפרסום נתונים המתייחסים, למשל, למהירות ביצוע ניתוח כזה או אחר לא אמורים להשתנות על פי אופי האוכלוסייה, ועל כן משמח לראות כי רבים מבתי החולים הקטנים והפריפריאליים, קיבלו ציונים טובים יותר מאלה של הגדולים. מה שפחות משמח לראות זה את הפער הגדול שניכר באיכות הטיפול בין בוקר לערב, ובין אמצע לסוף שבוע.

הגיע הזמן שבתי החולים יפעלו במתכונת אמיתית של 24/7, כי בריאות האזרחים לא יוצאת להפסקה במהלך הוויקנד.

אם מפעל תעשייתי לא מוותר על משמרת שנייה ושלישית, גם בית חולים לא יכול לוותר על כך. המשמעות היא יותר משאבים, כן, אבל גם הרבה יותר ניהול: חיוב רופאים מומחים לבצע שעות נוספות בערב, עד כדי אימוץ משמרת מלאה נוספת כפי שנעשה עם האחיות; וחיוב המחלקות לזמן בתדירות גבוהה יותר מומחים שנמצאים בכוננות ומקבלים שכר נאה על אותה כוננות, שבה הם נמצאים על פי רוב בביתם או במרפאה הפרטית.

3. המרכז הרפואי שיבא לא הצטיין במדד אחד שפורסם, ולמעשה לא עמד ביעד של שניים מתוך ארבעה מדדים. זה לא מנע היום ממחזיק תיק הבריאות יעקב ליצמן להצהיר כי הוא נחוש למנות את מנכ"ל שיבא פרופ' זאב רוטשטיין לראשות בית החולים הדסה משום שהוא המתאים ביותר לדבריו, על אף ההליך המשמעתי נגדו.

"לא מעניין אותי מה כותבים על המינוי ב'גלובס' כי הקהל שלי לא קורא את העיתון", הסביר ליצמן מעל בימת כנס השקיפות (הו, האירוניה). האמירה הזו, צריך לומר, לא מדויקת, שכן תחנות רדיו חרדיות הביעו עניין רב בסיקור סוגיית המינוי ובביקורת שהושמעה בעניין בעיתון. ליצמן הוכיח בקדנציה הקודמת שלו שהוא שר בריאות של כלל האוכלוסייה תוך הצלחה רבה שאין עליה חולק. צריך לקוות כי ההתבטאות הנוכחית אינה אלא פליטת פה בלתי מוצלחת, בלשון המעטה.